"אם החוק יתברר כלא חוקתי - נתקן אותו": בג"ץ דן בעתירות נגד החוק להחלשת התקשורת

בג"ץ דן היום (שני) בהרכב של שלושה שופטים, נשיא ביהמ"ש העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר, בשלוש עתירות שהוגשו נגד החוק להחלשת התקשורת של השר שלמה קרעי. מדובר במקרה חריג במיוחד, שכן בג"ץ אינו נוהג להתערב במהלכי חקיקה לפני שהסתיימו, אך הפעם הוחלט לקיים את הדיון ולהעבירו בשידור חי בעוד הקואליציה פועלת במלוא המרץ לאישור החוק בקריאה שנייה ושלישית עוד השבוע - רגע לפני פיזור הכנסת.

• "שיא חדש של זלזול בכנסת": הדרישה לבלום את החוק להחלשת התקשורת
• כניעה לחרדים: קרעי רוקן את חוק התקשורת מהבשורה המרכזית לצרכנים

הציטוטים מהדיון

עו"ד אלעד מן, המייצג את העותרת עמותת "הצלחה", טען בפתח הדיון כי "ליבת העניין היא מעשה מנהלי בממשלה, אנחנו אפילו לא בכנסת. שורש הפגם הוא בהליך הממשלתי, השיח הממשלתי לא מוצה, אין תשתית עובדתית כדי להמשיך הלאה, בוועדה בכנסת השר באותו רגע ממציא פתרון חדש, האם כך אנו רוצים לנהל מעשה חקיקה כה חשוב או מעשה חקיקה בכלל? הדברים כ"כ קיצוניים, כל כך בולטים לעין, אנו חוזים בהם בכל דיוני הוועדה".

מן ביקש משופטי בג"ץ לשקול צו ביניים: "מה יקרה אם נעצור שנייה ונשיב את הדברים לסדר הנכון? בלי תשתית מקצועית, בלי תשתית עובדתית, בלי הסדרים ראשוניים שקשורים בהרמוניה בחוקים אחרים - ואז בכנסת אפשר לעשות הכל, כמו חקיקה פרטית?".

השופט יחיאל כשר תהה: "השאלה אם לאדוני יש משהו שמתקרב לקיצוניות כזו שמצדיקה צו כזה?". כשר עוד ציין כי דיון בעתירות נגד חוק שטרם נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל "לא נעשה מקום המדינה": "אדוני יודע שלא נעשה דבר כזה אף פעם ורוצה שנעשה את זה יומיים לפני שמצביעים על החוק?".

השופט כשר: "אדוני יודע שלא נעשה דבר כזה אף פעם ורוצה שנעשה את זה יומיים לפני שמצביעים על החוק?". עו"ד מן מעמותת "הצלחה": "שום דבר בתיק הזה לא רגיל"

מן השיב: "שום דבר בתיק הזה לא רגיל. אנחנו חושבים שלא צריך לעבור בכלל לכנסת, הסעד שאנחנו מבקשים הוא על השלב הממשלתי. מה שקרה בעשרת החודשים האחרונים מאז מזיק לכולם: חוסר הוודאות בשוק, לא צריך לספר לכולכם מה קורה. אנחנו נמצאים במקום שלא ידענו קודם וערב בחירות. כל דבר כזה הוא לא גפרור למדורה אלא פח של נפט למדורה. תפקידו של בית המשפט הזה הוא להכריע באופן שהוא חושב וע"פ סמכותו, כך שייגרם הנזק הפחות ביותר, כדי להחזיר את הסדר הנכון של החקיקה, נכון לקחת היום את החוק ולהחזיר אחורה לשלב הממשלתי, אפשר וצריך לעשות את זה".

"צריך להתעורר, וההתעוררות הזו היא גם במסר שיפוטי בצווים שלא ניתנו עד היום שמסמלים מה מותר ואסור, מפאת כבוד הכנסת", אמר מן. "הסעד זה הדבר הכי פחות קיצוני שאפשר לעשות בעת הזו, היה צריך לעשות את זה הרבה קודם, ביקשנו דיון בתיק הרבה קודם".

השופט אלכס שטיין: "סוג כזה של התערבות כמו שאתם מבקשים זו פגיעה בקווי המתאר של הפרדת הרשויות, ביהמ"ש הוא גוף פסיבי ולא אקטיבי. יש יתרון בפסיביות, אתה מחכה ורק אז בוחן. העם אמר את דברו ואנו אומרים את דברינו על הסדרים חוקתיים, אי אפשר לשנות סדרי עולם. רשמתם סדרה ארוכה של פאולים, הם יילקחו בחשבון כשהחוק ייחוקק".

נשיא העליון עמית: "מסכם את הדברים של אדוני - זה מקרה קיצוני וביהמ"ש צריך להתערב בשלב המנהלי".

עו"ד אמיר בשה, המייצג את ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, אמר כי פרשות "הארץ", גלי צה"ל והרכב מועצת הרשות השנייה, הכל חלק מאותו דיון: "מטריד אותנו הנרמול של הליך החקיקה. מסה לא נורמלית של הפרות. גם לי זה כבר נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה. מה דינה של הפרה אם משנים סעיפים באישון לילה, לא נותנים לח"כים להתבטא, או משנים את הרכבה של הצעת חוק אם היועצת המשפטית לממשלה התנגדה מלכתחילה להצעת החוק הממשלתית".

בשה הוסיף: "משלב לשלב, מהפרה להפרה, העניין מתנפח לממדים מפלצתיים. באוקטובר חשבנו שנחזיר את זה לממשלה והכל בסדר, לא תיארנו שתקום ועדה בניגוד לסדרי הכנסת, שגם היא לא תרפא את הכשלים בהליך החקיקה. הלילה, מחר, מחרתיים, בשישי - שום דבר לא יירפא את הנזק שכבר נגרם".

"אם החוק הזה לא חוקתי, אחרי שיחוקק נתקן אותו. לא נגרם שום נזק"

שופט העליון אלכס שטיין

השופט שטיין ביקש להדגיש: "אם החוק הזה לא חוקתי, אחרי שיחוקק נתקן אותו. לא נגרם שום נזק".

עו"ד יעל גרוסמן, שמייצגת את מועצת העיתונות שעתרה גם היא נגד החוק, אמרה כי "מעמידים את הכנסת במצב שהיא לא יכולה לחקוק כראוי". היא הזכירה כי הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת ונרשמה ברשומות עם הערה חריגה, בה הובהר כי לא קיבלה את אישור היועמ"שית. "זו רעידת אדמה וגם, ברשותכם, הפרה של ביהמ"ש הזה, שקבע שאין להעביר את היועמ"שית מתפקידה. מה שקרה כאן זו העברה מתפקיד דה פקטו".

עו"ד יצחק ברט המייצג את הכנסת אמר כי "באופן עקרוני אנו חושבים שנפלו המון פגמים בהליך החקיקה, הייעוץ המשפטי לכנסת עמד עליהם. בהליך החקיקה הייתה מעורבות משמעותית של השר והיו הרבה פגמים".

עו"ד יצחק בם, בא כוחו של שר התקשורת קרעי, ציין: "חבריי מנסים לשכנע את בית המשפט שהוא לא יאהב את מה שהפרלמנט עושה (...) בכל פעם שביהמ"ש מתערב בעבודת הפרלמנט פיה מתה. אבל עדיין פיות הן יצורים מיתולוגים, צריך לחוס עליהן". לדברי בם, צריך לדון בעתירה רק אחרי גמר החקיקה.

השופט כשר השיב לו: "בתור מי שמייצג את השר, אני מצפה שכשהשר אומר דבר כזה, ניתן לצפות שלא יהיה מופתע ולא יצעק געוואלד כשיוגשו עתירות נגד החוק".

נשיא העליון עמית סיכם את הדיון כי "אם וכאשר החוק יאושר, העתירות יתקפו גם את התוכן וגם את התהליך - יהיו שני מרכזי כובד לעתירות. הפגמים הנטענים בתהליך לא הולכים לשום מקום".

הדיון מתקיים על רקע מתיחות שיא בין הרשויות. השופטים עמית ושטיין הם אלו שנתנו את פסק הדין בעניין הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, אותו הודיעה הממשלה בשבוע שעבר כי לא תכבד - צעד שעורר משבר חוקתי חריף.

העתירות, שהוגשו על ידי ארגון העיתונאים והעיתונאיות, מועצת העיתונות ותנועת "הצלחה", מלוות את הצעת החוק עוד מאוקטובר 2025. כבר אז עוררה ההצעה סערה בשל הערת שוליים חסרת תקדים בנוסח החוק, שציינה במפורש כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לא אישרה את המהלך כמתחייב מהנחיותיה.

בזמן שהשופטים דנים בעקרונות החוק, בוועדת התקשורת של הכנסת, המנוהלת בימים האחרונים על ידי ח"כ אבי מעוז (נעם), המחליף את ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, נמשכים הניסיונות לשנות את נוסח הרפורמה. על מנת שיתמכו בו ויספקו רוב, המפלגות החרדיות דרשו להסיר מהחוק את הפרק העוסק בהקמת אפליקציה חינמית לשידורי "עידן פלוס" מחשש לחילול שבת ושידורי תועבה.

במקביל, הגישו הבוקר העותרים עדכון דחוף לבג"ץ, המבוסס על מכתב של חברי אופוזיציה בוועדה - שבו הסבירו כי התגלו פערים משמעותיים ומחשידים בין נוסח החוק שאושר בוועדה לבין הנוסח שהונח בסופו של דבר על שולחן מליאת הכנסת. הח"כים אפרת רייטן (הדמוקרטים), שלי טל מירון (יש עתיד), איתן גינזבורג (כחול לבן), ואליד אלהואשלה (רע"ם) ויבגני סובה (ישראל ביתנו) טענו כי מדובר בשינויים דורסניים שנעשו בדרך עקומה, אשר שוברים שיאים שליליים בקידום חקיקה ומבזים את הפעילות הפרלמנטרית של הכנסת. עתירה נוספת בנושא, שהוגשה על ידי הח"כים שלי טל מירון ויוראי להב הרצאנו מסיעת "יש עתיד", צפויה להידון בנפרד במועד מאוחר יותר.