המשטר האיראני התכונן לתרחיש הזה - עכשיו הוא ינסה לשרוד אותו

בתום הימים האחרונים למתקפה המשולבת של ישראל וארצות הברית על איראן, ניתן להצביע על כמה נקודות רלוונטיות:

ראשית, המשטר האיראני הכין עצמו לתרחיש התקיפה. המשטר למד את לקחי מלחמת 12 הימים והכין הן את המשך התפקוד של ההנהגה על ידי מינוי מחליפים למקרה שיפגעו המכהנים, והן את המענה המבצעי בשטח באמצעות פקודות תקיפה מסודרות מול היעדים שהמשטר הצהיר מראש - ישראל, בסיסים אמריקניים במדינות המפרץ ומצר הורמוז.

• המאבק הפנימי בצמרת האיראנית משבש את ניהול המלחמה | אהוד יערי

שנית, מתוך הבנה שהתקיפה הנוכחית לא נועדה רק לפגוע ביכולות צבאיות אלא ובעיקר, כפי שאמר הנשיא דונלד טראמפ בנאומו הראשון, לייצר את התנאים להפלת המשטר, התייצב מי שמונה על ידי המנהיג להוביל את המערכה הנוכחית, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי לאריג'אני, בנאום לעם האיראני. דבריו נועדו להפגין המשך ניהול ותפקוד, תוך שהוא מבהיר כי בימים הקרובים תתמנה מועצה זמנית עד לבחירתו של המנהיג המחליף, וכי המשטר נחוש להמשיך ב"התנגדות", מדיניותו של המנהיג ח'אמנאי. מהלך חשוב זה מול הציבור האיראני לא בהכרח משקף רוגע והתנהלות מסודרת למינוי המנהיג או ההנהגה הבאה. יש להניח כי המאבק בין המחנות הפוליטיים השונים שאחזו גם בעמדות מדיניות שונות לגבי ההידברות עם ארצות הברית, מתנהל בחריפות מתחת לפני השטח.

שלישית, החלטת איראן לתקוף במדינות המפרץ לא רק את הבסיסים האמריקניים שחלקם פונו, אלא גם אתרים כמו שדות תעופה ובנייני ציבור, היא סטייה גדולה מהמדיניות האיראנית של השנים האחרונות בהן התקיים מאמץ ניכר לחדש את היחסים הדיפלומטיים עם האמירויות ועם ערב הסעודית, ובהמשך לכונן מערכת יחסים מדינית וכלכלית שהתפתחה היטב. האיראנים עצמם פרסמו את ממדי התקיפה, בטילים ובכטב"מים, נגד האמירויות, בחרין, קטאר, כווית וערב הסעודית. המהלך הזה, שכצפוי זכה לגינוי חריף של המדינות שהותקפו, נועד להבהיר להן את המחיר הכבד שהן עשויות לשלם אם המלחמה תימשך, ובכך מקווה איראן שהן תלחצנה על הנשיא טראמפ לסיים את התקיפות.

רביעית, באיומים הרבים שהשמיעו בכירי המשטר האיראני לפני התקיפה, כאמצעי הרתעה, הם הבהירו כי ימשיכו לאורך זמן את המלחמה ולא יאפשרו לסיימה בהתאם לאינטרס של ארצות הברית וישראל. ברור כי היכולת להחזיק מצב ממושך של לחימה מותנה בעומק הנזק של תקיפות ארצות הברית וישראל, כמו גם במלאי הטילים, המשגרים והכטב"מים.

חמישית, האפשרות להגעה להסכם עדיין נותרה עמדתו של הנשיא טראמפ, כפי שחזר והציג גם ביממה מאז תחילת התקיפה. זוהי סוגיה שהייתה בוויכוח בצמרת המשטר האיראני גם לפני המלחמה, בעת שנוהלו השיחות עם ארצות הברית. השאלה המתחדדת בטהראן עתה היא אם להמשיך את המלחמה תוך הסתכנות גדולה בפגיעות חמורות וכרסום מתמשך ביכולות הצבאיות והשלטוניות, או להחליט על צעד דרסטי של קבלת הדרישות האמריקניות שהמנהיג התנגד להן. אולי בהיעדרו, ומשברור יותר המחיר עבור מדיניות זו, יש מקום לקבלת הדרישות - סוג של "כניעה".

• לא החלפת המשטר באיראן ביום אחד - החלשת המשטר בזמן אמת | איל ציר כהן

אנו רק בתחילת המערכה וחלק מהשאלות וההחלטות ימשיכו ללוות את ההנהגה האיראנית בימים הקרובים ויושפעו ממהלכי הלחימה ומיכולת העמידה האיראנית. גם בצד היוזם - ישראל וארצות הברית - תידרש חשיבה לגבי אופן ההתקדמות בשתי המטרות המרכזיות: פגיעה בתשתית הצבאית והגרעינית, והכנת הקרקע לשינוי במשטר.

>>> סימה שיין היא מומחית לאיראן, חוקרת בכירה ולשעבר ראש תוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)