זה ההימור הגדול ביותר שלקח דונלד טראמפ בימי חייו
אחרי שתקף את קודמיו על כישלונות צבאיים, טראמפ בוחר לצאת למערכה כוללת נגד משטר האימים באיראן מתוך אמונה שהתגמול לדורות הבאים מצדיק את המחיר - האנושי והפוליטי • האם הנשיא שהבטיח שלום יצליח להביס את הסיכונים, או שמא ייפול לאותן מלכודות שמהן הזהיר בעבר? • פרשנות


דונלד טראמפ נבחר אחרי שהבטיח לסיים מלחמות ונשבע להיות נשיא של שלום. מי שתקף שורה של נשיאים שקדמו לו על כישלונות צבאיים שדבקו בהם. דווקא הוא בחר מיוזמתו לצאת למלחמה של ממש. לא מדובר במתקפת בזק נקודתית, סטרילית כמעט, במתכונת הפצצת מתקני הגרעין במבצע "פטיש חצות" בחודש יוני האחרון, או מבצע חטיפתו של שליט ונצואלה ניקולאס מדורו כשהוא לבוש פיג'מה והבאתו לבית המשפט בברוקלין ניו יורק.
בדברים שנשא לאומה האמריקנית אחרי שנתן את הפקודה לצאת למתקפה, חבש טראמפ כובע לבן ועליו הכיתוב USA. זהו ניסיון ברור לפרוט על נימי הרגש הפטריוטי של תומכיו, שבכל סקר הביעו התלהבות מועטה ביותר מעוד מלחמה במזרח התיכון, שכבר גבה מחיר כבד מארצות הברית של אמריקה. לא רק בטריליוני דולרים, אלא גם באלפי הרוגים ורבבות פצועים. בנאום המוקלט עם הכובע המדובר לראשו הבהיר טראמפ לאמריקנים שהוא מודע היטב למחיר החיים שהמלחמה הזו עלולה לגבות מהכוחות הלוחמים של ארצות הברית, והדגיש שלטעמו המחיר הזה ראוי.
טראמפ דיבר על הסרת איום אכזרי מהדורות הבאים. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה שלפני המתקפה קיבל טראמפ תדרוך מפורט שעיקרו - מחיר המלחמה יהיה גבוה, אבל גם התגמול הצפוי ממנה יהיה גבוה. טראמפ הסתכל על שורת הרווח הצפוי, ולמרות שסביר שהאינסטינקטים הפוליטיים שלו קראו לו לעצור - הוא לא יכול היה להתאפק.

אנחנו נמצאים בסיומה של היממה הראשונה למבצע הזה ואין לדעת כיצד הוא יסתיים ומתי. די אם נזכיר שאחרי שלושה חודשי מלחמה נגד החות'ים, הורה טראמפ במפתיע להפסיק ללא הכרעה, אחרי שהובהר לו שכדי לסיים את המשימה צריך יהיה עוד זמן, כסף ומיירטים, שהלכו ואזלו גם במחסנים של צבא ארצות הברית. בשיחה עם ברק רביד אמש (שבת) אמר טראמפ כי יש כמה אפשרויות לסיום המערכה. "אני יכול לעשות את זה ארוך ולהשתלט על הכול או לסיים עוד כמה ימים ולהגיד לאיראנים נתראה שוב בעוד כמה שנים…", אמר. מהאמירה הזו עולה שטראמפ מניח שהכול בשליטתו. אלא שמלחמות בכלל ובמזרח התיכון בפרט נוטות להסתבך, ואז התגמול המובטח פשוט מתפוגג והמחיר נוסק.
לטובת כולנו נקווה שטראמפ ונתניהו יצליחו יחד להביס את משטר האימים באיראן, ושהאיראנים יצליחו להקים שם משטר אחר, ידידותי והגיוני. זה יהיה תגמול מופלא וראוי, אלא שמלחמות נוטות להשתבש.
בהחלטה להתייצב לצידו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באופן ברור ונחרץ כל כך, החליט טראמפ במפגיע להתעלם מכול הביקורת שהטיח הוא עצמו בקודמיו בתפקיד, שהסתבכו מבלי שהתכווונו לכך.

להבדיל מדיירים קודמים בבית הלבן שהובילו את ארצות הברית של אמריקה למלחמות מחוץ לגבולות ארצם, טראמפ לא הכין את הציבור האמריקני לקראת המתקפה, לא ביקש את אישור הקונגרס כנדרש בחוקה, ושוב, כמו במקרה מדורו, לא ניהל את האירוע מחדר המצב המאורגן והמצויד בבית הלבן, אלא מאחוזתו הפרטית במאר-א-לאגו פלורידה, שם הוא נוהג להעביר את סופי השבוע.
טראמפ עושה את זה בדרכו. זה לגמרי המופע שלו. או כפי שנהוג לומר בעברית צה"לית: זה או צל"ש או טר"ש.
