ראש הממשלה נפתלי בנט לבטח ידע שאמירתו הכמעט אגבית היום (שלישי) תעורר הרבה סקרנות. "כמה שפחות נדבר – ככה הסיכוי שזה יקרה גבוה יותר", טען במשפט שמתאים יותר לתוכניות תקיפה באירן מאשר לחיסון לקורונה. "זה עליי", הוסיף - במשפט שפוליטיקאים אומרים רק כשהם יודעים שהם יכולים לספק את הסחורה, תרתי משמע במקרה הזה.

הוויכוח על החיסון השלישי הוא לא עוד דיון סוער בקבינט, אלא מחלוקת של ממש: רפואית, טכנולוגית וגם מדינית ופוליטית. בשונה מהחיסון הראשון שקיבל אישור די מהיר מה-FDA (וגם זירוז תהליכים מובהק), ההתייחסות למנה השלישית של החיסון מורכבת. היא טרם קיבלה את האישורים הרשמיים, ולכן כל מדינה שתחליט על התקדמות בנושא תהיה חלוצה, לטוב ולרע.

שאלות ותשובות: האם צריך חיסון שלישי?

משרד הבריאות ימליץ על מנת חיסון שלישית

משלוח החיסונים הבא ב-1 באוגוסט

חיסון בני נוער בחיסון לקורונה (צילום: אבשלום שושני, פלאש 90)
הסוגיה שבמחלוקת | צילום: אבשלום שושני, פלאש 90

הדילמה שניצבת בפני הממשלה כולה היא לא פחות ממכרעת. מצד אחד, לפי שעה אין מחקרים שמוכיחים יעילות של מנה שלישית נגד דלתא. רבים המומחים שמזהירים שללא ניסוי קליני אפקטיבי, יהיה קשה לקבוע שהעלייה החיסונית אכן תעצור את הווריאנט החמקמק, שכבר הוכיח שהוא יודע "לעקוף" את החיסון באחוזים מסוימים, שגם הם עדיין במחלוקת.

האם מנה שלישית תנטרל את הכרסום שעושה הווריאנט בחיסון? אולי כן, ואולי לא. אבל מה יקרה למשל אם החיסון המקורי פחות מותאם אל הווריאנט, מה שנראה הלכה למעשה, האם הבוסטר אכן יעזור? אין לכך תשובה חד משמעית. ויש עוד שיקולים, כמו לדוגמה ההבטחה של פייזר שעד נובמבר יהיה כבר חיסון מותאם לדלתא, מה שמעלה את השאלה: אולי בכלל נכון לחכות? ובכל זאת, נראה שישראל מתקרבת לכדי החלטה, ככל הנראה כבר בשבוע הבא, להורות על פתיחת מבצע חיסונים מחודש – הפעם במנה שלישית, לאוכלוסייה המבוגרת ובעיקר לאלו ממנה שהתחסנו ראשונים. 

החשש האמיתי של בנט, כפי שהוא מביע אותו בשיחות סגורות, הוא מפני הסדק באמון הציבור. בתחילת השבוע שעבר אמר לאנשיו: "ככל שנדבר על זה פחות, זה יקרה". הכיוון ברור: בנט רוצה ללכת למנת חיסון שלישית, אבל הוא רוצה רמת חיסוניות גבוהה גם של האמון הציבורי. צמרת משרד הבריאות וראש הממשלה עצמו כבר מעורבים במהלך לקדם את החיסון השלישי, אבל זה קורה הרחק מעין הציבור, לדוגמה בשיחות מול ה-FDA כדי לקבל תמיכה רגולטורית וכמובן מול פייזר. הפעולה היא בשני נתיבים: באישור המהלך וביצירת מלאי החיסונים הנדרש.

לכל זה כדאי להוסיף נדבך נוסף והוא הרגישות המדינית שאופפת את נושא החיסונים. מה חושבות מדינות שרואות את ישראל מתקרבת לחיסון שלישי לאוכלוסייה, בעוד הן ממתינות למנה הראשונה, ואיך זה משפיע על פייזר, אם בכלל? סביר להניח שמנהיגים רבים של מדינות קרובות וקרובות פחות לא ממש צוהלים משמחה לאור הדיווחים על תחילת חיסונים במנה שלישית. יש פוליטיקה לא פשוטה גם סביב ההתפתחות הזאת.

ויש גם פוליטיקה ישראלית, או במילים אחרות: הצל ששמו בנימין נתניהו. אנשיו של בנט טוענים כי גישתו של ראש הממשלה בנושא החיסונים שונה לגמרי מגישתו של נתניהו, אותה הם מכנים יחצ"נות. כאשר לשכת נתניהו הודעה על שיחתו עם בורלא בשבוע שעבר, בלשכת בנט העדיפו שלא להגיב. אבל נתניהו לא מתכוון לעצור כאן, הוא ינסה לאתגר את בנט עוד ועוד. ככל שהתחלואה תעלה, כך נתניהו ינסה לזנב בבנט. האתגר של האחרון יהיה אם יצליח בשני המבחנים שהוא הציב לעצמו: לעודד את ההתחסנות ולהביא חיסונים בכמות מספקת להמשך. אם לא יצליח בהם, זה עלול להמיט אסון על כהונתו. אם יצליח, ישתחרר מהצל שרודף אותו גם מספסלי האופוזיציה – ויקבע את מעמדו.

ירון אברהם (צילום: חדשות)
ירון אברהם | צילום: חדשות