מחסור במלאי חיסונים מכניס השבוע את מבצע חיסוני הקורונה למירוץ נגד הזמן ומערכת הבריאות מתגייסת לניסיון לנצל את המלאי הנותר לפני שתוקפו יפוג. בינתיים נתוני התחלואה ממשיכים לעלות לאט ולצבוע ערים בצהוב ובכתום למרות שהיו עד לאחרונה ירוקות במודל הרמזור. מקורה של התפשטות התחלואה הנוכחית היא במערכת החינוך שכבר סיימה את שנת הלימודים ובזליגת תחלואה ממדינות אדומות דרך נתב"ג - שהפך כרגע לאתר המרכזי של מערכת הבריאות.

האם יש צורך במנת חיסון שלישית ואם כן - מתי נקבל אותה?

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי הודיע כי ייתכן שיהיה צורך במנת חיסון שלישית לקראת חודשי החורף, אך בקופות החולים עדיין לא החלה היערכות מעשית לשם כך והדעות לגבי נחיצותה של מנה נוספת ממשיכות להיות חלוקות. ד"ר יותם שנהר, מנהל המעבדות של לאומית אמר: "בשבוע האחרון יש קפיצה גדולה בהיענות הציבור למבצע החיסונים ואנחנו מעריכים שהשבוע נוכל לחסן בכמויות גדולות. מהמחקרים שערכנו, נראה שרמות הנוגדנים אצל המחוסנים נותרו גבוהות גם לאחר שבעה חודשים מקבלת החיסון כך שלא בטוח שמנה שלישית תעזור כרגע. גם אם קיימת ירידה ביעילות החיסון כנגד וריאנטים, מנה שלישית איננה הפתרון מפני שהיא לא עברה התאמה לווריאנטים החדשים. הדבר הנכון כעת יהיה להמשיך לעקוב אחר הנתונים ולקבל החלטה בהתבסס על מחקר וידע מקצועי".

חיסון פייזר (צילום: שי פרנקו, רויטרס)
חיסון של פייזר. המשלוח הבא יגיע רק בספטמבר | צילום: שי פרנקו, רויטרס

כמה חיסוני קורונה נותרו בישראל וכמה מהן בסכנת זריקה?

בישראל נותרו כמיליון ומאתיים אלף חיסונים שתוקפם עד סוף יולי, לכן ישנו מירוץ נגד הזמן וכדי שלא ייזרקו חיסונים, יש לקבל את המנה הראשונה רק עד 9 ביולי - בעוד חמישה ימים מהיום. עד היום התחסנו כמאה אלף ילדים בגילי 12 עד 15 ולפי תוכנית החיסונים של ארבע קופות החולים עד ל-9 ביולי יהיה ניתן כמעט להכפיל את מספר החיסונים בקבוצת גיל זו ולהגיע ליעד של 183,716 ילדים מחוסנים. במשרד הבריאות הציבו כיעד עד סוף חודש יולי לכסות בחיסון לפחות מחצית מבני 12 עד 15.

מתי יגיע משלוח חיסונים נוסף לישראל?

משלוח החיסונים לקורונה המתוכנן הבא של ישראל מחברת פייזר צפוי להגיע רק בחודשי ספטמבר-אוקטובר בהיקף של עשרות אלפי מנות חיסון. עד אז, בישראל מנהלים משא ומתן עם מדינות במטרה להגיע ל'עסקאות חליפין' על חיסונים כדי להקדים הזמנות רכש חיסונים לארץ כבר לשבועות הקרובים, כמו למשל עסקה שהולכת ומתגבשת מול בריטניה. "נכון לעכשיו אין משלוח קרוב של חיסונים מפייזר לישראל אבל אם המדינה תגיע לעסקאות חילופי חיסונים עם מדינות אחרות, פייזר תאשר אותן", אומר גורם המעורה בפרטים.

מה עושים עם חיסוני מודרנה?

בישראל יש מלאי קטן של חיסוני מודרנה שעד היום לא נעשה בהם שימוש. גורמי המקצוע במשרד הבריאות צפויים לקיים השבוע דיון בנוגע לשאלה אם כאשר נגיע לסוף מלאי חיסוני פייזר, יש לעשות שימוש בחיסונים הללו או שעדיף להמתין להגעתם של משלוחים נוספים. "השאלה היחידה שעולה בהיבט הזה היא אם להשתמש מעורב - לתת מנת חיסון ראשונה של מודרנה ומנת חיסון שנייה של פייזר", אומר חבר בוועדת החיסונים של משרד הבריאות. "זה לא נבדק מחקרית כך שאני מעריך שיעדיפו לשמור על אחידות בחברת הייצור של החיסון עבור המחוסנים, גם במחיר של השהיית מבצע החיסון בכחודשיים".

מה השתנה בנתב"ג כדי לצמצם את התחלואה?

לאחרונה התקבלה החלטה על סגירת חלק מן המעברים בניסיון להגיע לשליטה מלאה יותר על הנכנסים והיוצאים מישראל. ראש הממשלה נפתלי בנט אמר היום בפתח ישיבת הממשלה: "צמצמנו את המעברים בנתב"ג, דבר שלא קרה במשך שנה וחצי שבמהלכה כל ישראלי יכול היה לטוס במטוס היישר למדינה אדומה בלי שום התראה וזה כבר לא קורה. לטוס למדינה אדומה אפשר רק באישור. אנשים שניסו לחמוק גם הורדו ממטוסים. אנחנו לא מתחכמים עם הנגיף, כי אי אפשר לעבוד עליו".

תורים בנתב"ג (צילום: חו"ל מהודר)
תורים בנתב"ג. חל שיפור | צילום: חו"ל מהודר

האם חל שינוי באכיפת הבידוד של החוזרים מחו"ל?

מתחילת המגפה הוקמה במשטרת ישראל מנהלת אכיפת קורונה שמרכזת את נושא האכיפה באמצעות עשרות שוטרים שפזורים בכל המחוזות. בשבועות האחרונים הם מבצעים פעולות אכיפה כמו למשל: ביקורי פתע בבתים ושיחות טלפון למבודדים ולאחרונה החלו לחלק קנסות בשווי 5,000 שקלים גם להורים שלא מקפידים על בידוד של ילדיהם. לאור נתוני התחלואה, הוחלט במשטרה לרכז את המאמצים במבודדים שחזרו לארץ מחו"ל. גם ברשות האוכלוסין וההגירה הגבירו את מאמצי הפיקוח בנתב"ג: בשבוע שעבר 37 נוסעים לרוסיה נעצרו בשלב צ'ק אין לאחר שהתגלה שאין בידיהם אישור מועדת החריגים לטיסה. במקרה אחר, הורדו מטיסת 'אל-על' למוסקבה 22 נוסעים שלא קיבלו על כך אישור. בעקבות מהלכי האכיפה, חברות תעופה החליטו למנוע בעצמן כבר בשלב הצ'ק-אין מנוסעים ללא אישור להתקדם לשלבי הבידוק הבאים ובמקביל, חלה עלייה בכמות הפניות המוקדמות לוועדת החריגים.

למה רק עכשיו בונים מתחם בדיקות מורחב בשדה התעופה?

במשך תקופה ארוכה לא הייתה קיימת חובת בדיקות בנתב"ג. הדבר נבע בין היתר מקיפאון ממשלתי ומצב מתמשך של מערכות בחירות וממשלה זמנית. החל מתחילת חודש יוני העלויות של חובת הבדיקה בנתב"ג עברו ממימון ממשלתי למימון פרטי על חשבונם של הנוסעים. בשבועות האחרונים עם תחילת הקיץ וחזרתו לפעולה של שדה התעופה, דיווחו השבים מחו"ל על עומסים משמעותיים במתחמי הבדיקות והמתנה ארוכה לתוצאות. בסוף השבוע החלו בנתב"ג עבודות להקמת מתחם בדיקות נרחב כדי לקצר תורים ולאפשר בדיקות מהירות עם הנחיתה בשדה התעופה. עוד הוחלט למנות את האלוף במיל' רוני נומה לפרויקטור נתב"ג כדי לצמצם את זליגת התחלואה מחו"ל. ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס לכך: "יש שיפור משמעותי בזמני הבדיקות בנתב"ג ואנחנו מטפלים בתקלות העבר. שמעתי מלא מעט אזרחים שחזרו מחו"ל שיש שיפור ממשי. אנחנו לקראת חודשי הקיץ, בהם יש את הטיסות הרבות ביותר ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי המצב".