בזמן שמתקבלים דיווחים זרים על משא ומתן להפסקת אש, צה"ל ממשיך לתקוף בעזה, וחמאס מצידו ממשיך לשגר רקטות. הימים האלה, שלפני הפסקת האש, הם הימים הרגישים בכל מבצע צבאי. כל צד ינסה להביא למקסימום את הישגיו כדי לייצר תמונת ניצחון, מה שעשוי להביא את שני הצדדים לעשות שגיאות קשות שעלולות לחבל במו"מ להפסיק את הלחימה.
ישראל למשל, עשויה לנסות לחסל עוד בכירים, וחמאס מצידו ישגר כנראה את המטח האחרון. מהלכים כאלה עלולים לפגוע באופן כזה שהצד השני לא יוכל להבליג – וייאלץ להגיב שוב למרות הסכם הפסקת האש שאולי ייחתם.
בסבב הזה, ימי המו"מ על הפסקת אש עלולים להיות שבריריים ומורכבים שבעתיים. זאת, מכיוון שהנהגת חמאס ירדה למחתרת כתוצאה מהתקיפות האפקטיביות של מערך התת-קרקע של הארגון, והפגיעה במפקדי השדה. במצב כזה, ההנהגה מנותקת מהשטח, ולכן גם אם דברים יסוכמו, היכולת שלה להעביר את הפקודות לשטח ולוודא שהדברים אכן מופנמים ומתבצעים - הוא מוגבל.
לכן, ייתכן שניווכח למצב של "זמן בלימה" – מצב שבו השטח עוד לא קיבל את ההסכמות שההנהגה הגיעה אליהן, והוא ימשיך לירות למרות ההסכמים הרשמיים. מעבר לכך, ייתכן שיוחלט ראשית על הפסקת אש, ורק אז יתחילו לדבר על התנאים לה. ישראל יכולה למצוא את עצמה עם כמה ימים של שקט, ולאחר מכן המו"מ נכשל – וחוזרים ללחימה. חמאס מסוגל להמשיך לירות ימים ארוכים, והוא גם יראה לנו את זה.
סוגיה נוספת שעולה לגבי היכולות של חמאס היא ההפוגה בירי לגוש דן. קשה מאוד להעריך מדוע חמאס הפסיק עם הירי לאזור בימים האחרונים. יכול להיות שהם שומרים את מה שיש להם לסיום המבצע, וייתכן גם שחלק מהיכולות נפגעו. בשורה התחתונה – זה סימן שאלה, וכנראה נוכל לדעת את התשובה רק בדיעבד.