"אני נציג של העם הזה בשביל לעשות קולנוע": הנער מדימונה שהפך למפיק הגדול בישראל

משה אדרי מתאר את הקריירה שלו כ-"60 שנה של חלומות שהתגשמו". האיש שהחל כמקרין בקולנוע קטן בדימונה הפך ברבות השנים למפיק הגדול ביותר בתעשייה. חברת ההפצה הקטנה שהקים עם אחיו ליאן היא היום אימפריה החולשת על כל "שרשרת הייצור" של סרטים - משלב פיתוח הרעיון ועד להקרנה. בשיחה צפופה עם לילך אשר טופילסקי, "מר קולנוע ישראל" מספר כיצד הוא מחליט באיזה סרט להשקיע, איך הוא שומר על רלוונטיות והצלחה קופתית גם בעידן הסטרימינג ומדוע לא יעשה סרט נגד חיילי צה"ל - גם במחיר של אי הצלחה בחו"ל.

הוא נולד במרוקו לאבא ממוצא מרוקאי ואמא ממוצא אנגלי. בשנות ה-60 עלתה המשפחה לדימונה, אז מעברה קטנה. "לא היה לנו כלום, ולכל אחד היו חלומות", הוא נזכר. המפגש הראשון שלו עם הקולנוע קרה בנסיבות לא כל כך חיוביות: הוא עף מבית הספר בשל בעיות והגיע לקולנוע בעקבות אחיו, שעבד שם כמקרין. לאחר גיוסו לצבא, משה החליף אותו בתפקיד. הוא מעיד כי שם החלו להירקם החלומות הגדולים שלו בתחום.

אדרי מספר שאת האהבה לסרטים האחים הביאו גם הביתה. "גרנו בשיכון, קיבלנו כמו ב'סלאח שבתי' - 48 מטר, 7 נפשות", הוא מתאר. "לאבא שלי היה צריף ששם הוא היה אופה עוגות, אז היינו עושים בערב קולנוע פרטי עם בזוקות. לאון אחי בנה מכונה. אהבנו מאוד את הקולנוע".

"חתכנו את סופרמן, בהוליווד לא ידעו"

עם חלומות גדולים ותוכניות שאפתניות בראש, האחים אדרי קנו את הקולנוע שבו עבדו בדימונה. בשנות ה-70 הם החליטו להתרחב ולפתוח גם חברה להפצת סרטים. "היינו חלוצים", נזכר אדרי. "בקטע של דימונאים מגיעים לתל אביב. היו שם 40, 50 אשכנזים מהאליטה של המדינה, שהם היו מפיצים. ואנחנו החלטנו להיכנס לזה גם - גם בתי קולנוע וגם הפצה".

האחים היו בוחרים אישית את הסרטים שהחליטו להפיץ. "התחלנו בהתחלה עם הודים וטורקים וכל מיני דברים קטנים - סרטי אקשן עם ברוס לי וואן אדם. היינו נוסעים לפסטיבלים - מילאנו, קאן, טורונטו, סנטה מוניקה".

הסיכון הגדול הראשון שלהם בתחום ההפצה היה ההחלטה לרכוש את הסרט "סופרמן" ב-150 אלף דולר - אז (1976) סכום עתק עבור חברת הפצה צעירה. "רצינו לעלות לליגה של הגדולים", אומר אדרי. ההחלטה הזו השתלמה: הסרט הפך להצלחה כבירה.

בשל אורך הסרט (שעתיים ועשרים), מספר ההקרנות ביממה היה מוגבל. "רצינו לעשות 4 הצגות ביום ולא הרשו לנו". כדי לעקוף את זה, האחים אדרי עשו מעשה חתרני וחתכו 24 דקות מהסרט.

ידעו על זה? בהוליווד ידעו שהורדתם?

"לא ידעו. היום זה לא היה עובד. עם כל הכבוד, זה היה 78'".

הההצלחה של סופרמן שדרגה את האחים אדרי והפכה אותם לאחת מהחברות המובילות בענף. בזכות חוש עסקי מפותח, הם מינפו את ההצלחה הזאת גם למדיומים האחרים שהופיעו עם השנים: הם הקימו את חברת ההפצה בגדולה ביותר בישראל לסרטי וידאו, בשותפות עם יורם גלובוס ומנחם גולן, ובהמשך התרחבו וקנו גם מעבדות של די-וי-וי.

לצד השמירה על רלוונטיות אל מול פלטפורמות צריכה משתנות, אחד האתגרים הכי גדולים בתעשיית המוזיקה והסרטים הוא לשמור על איתנות כלכלית לאורך זמן. "קישון לימד אותי דבר אחד, בשביל לקבל כסף מבנקים אתה צריך להיות חבר של הילה, אבל בשביל להחזיר אתה צריך כסף. זה מה שעשינו. בסוף צריך לעמוד בהתחייבויות וזה עשינו במשך שנים. תמיד - מה שמתחייבים, מכבדים".

אדרי מעורב בהפקה של יצירה ישראלית בכל הסגנונות ומכל הסוגים - ולקח חלק גם בהצלחה שלה בחו"ל. "עשינו את 'שעת נעילה' שהיתה הצלחה מטורפת עם כאן 11, נמכרה ל-HBO. עשינו את 'הערת שוליים' שהיתה הצלחה מטורפת ואת 'ביקור התזמורת'... עשו דברים טובים. הקולנוע הישראלי והסדרות במצב מצוין, חוץ מהשנתיים האחרונות".

להערכתו, החרם התרבותי על ישראל מורגש היטב, אך מדובר בעניין זמני שיעבור. "סך הכל אוהבים אותנו, זו עבודה של עשרות שנים ולא רוצים לפגוע בנו, אז הם באלגנטיות אומרים 'שמע, חכה קצת, נראה..', אבל המון סדרות שהפקנו - אכלנו אותה. לא ידענו שיגיע 7 באוקטובר. בינתיים אנחנו לא נבהלים מזה. אני מאמין ששנה-שנתיים נחזור למה שהיינו".

ההחלטה - העונה השלישית
"אלי הורביץ אמר לי 'תתחרטי שלא באת לטבע'": הכימאית שהפכה לאחת היזמיות המשפיעות בתעשייה
מה-E-commerce, דרך הפינטק עד לתוכן ב-AI: היזם שממציא את עצמו כל פעם מחדש
המייסד המיתולוגי של הראל: "לא הייתי מספר על החברה, החלטתי שאני חייב להוציא את זה"
"לקח לי חמש דקות להחליט שאני רוצה את זה": הדרך של מנכ"לית מטא לצמרת

על אף ההתרחבות שלו לסדרות ולתחומים נוספים, הוא אף פעם לא ויתר על הקולנוע, שבו הוא רואה שליחות. "אני נציג של העם הזה בשביל לעשות קולנוע ישראלי, כי זה מה שהעם שלנו אוהב", הוא אומר.

יש בכלל קולנוע בישראל?

"בטח שיש, ב-2019 מכרנו 20 מיליון כרטיסים, שזה לא רע, ועכשיו בגלל הקורונה והמלחמות אז ירדנו ל-15-14. אבל הקולנוע חי, נושם, בועט. אני נורא מאמין בו ועדיין ממשיכים להשקיע בו. הבאנו בסרט אחד - 'לשחרר את שולי סאן' - מיליון וחצי צופים. זה דבר מדהים".

ההצלחה של "לשחרר את שולי 2" היא לא מובנת מאליה. כשבעולם חלה ירידה במספרי המבקרים לקולנוע לצד עלייה של פלטפורמות הסטרימינג - שבירת שיאי מכירות של כרטיסים היא אירוע נדיר.

הגעת למספרים בקולנוע הישראלי שהם אחרים לגמרי. איך אתה מגדיר את הקולנוע הישראלי?

"השקעות. בסוף זה כסף - משקיעים וחושבים נכון. הלכנו על נישה של קומדיות, שזה היה חסר. היו בשנות השבעים מלא קומדיות. זה נגמר, ועכשיו כשהחזרנו את זה בחזרה הקולנוע חזר. אנשים מחפשים לצחוק ואם הקומדיה טובה הקהל מגיע".

"אמרו לנו 'אף אחד לא יגיע לגלילות'"

את הרעיון להקים את סינמה סיטי יזם אחיו ליאון בשנת 1998. אדרי מעיד כי הם התקשו מאוד למשוך משקיעים ולקבל תמיכה מהבנקים ונתקלו בסקפטיות ביחס לסיכויים שלהם להצליח. "אמרו לאחי 'מה אתה הולך לגלילות שם? פקקים ותחנות דלק, אף אחד לא יגיע".

אחרי 4 שנים הם פתחו את המקום והוא הפך להצלחה מסחררת. בשנה הראשונה ביקרו בו שני מיליון מבקרים ובהמשך נפתחו מרכזים כאלה גם בנתניה, בראשון לציון, בבאר שבע, בחדרה ובאשדוד.

האחים אדרי הבינו אז משהו שהיום נראה מובן מאליו: הקהל שמבקר בקולנוע מחפש חוויה בידורית שלמה, לא רק לצפות בסרט. "הם רוצים לבוא, להנות, לאכול. ואת זה עשינו טוב. אני חושב שזה מה שמחזיק את הקהל שעדיין מגיע לבתי הקולנוע", אומר אדרי.

למרות שהפכנו לשוק מעניין בישראל ופתאום מוכרים מיליון וחצי כרטיסים לסרט, עדיין אני בטוחה שהחלום הוא איך להפוך כל דבר כזה להצלחה בינלאומית.

"זה נכון, חו"ל זה כסף, אין לי ספק, אבל בסוף אני בתור איש קולנוע צריך לדאוג לעם שלי. והעם שלי רוצה קומדיות טובות, הוא רוצה את 'הטבעת', הוא רוצה את 'הערת שוליים', הוא רוצה את 'ישמח חתני', הוא רוצה את 'אביבה אהובתי', ולא בטוח שהדברים האלה מתאימים בחו"ל. אני לא אלך לעשות סרט נגד הצבא או פלסטינים ו'כובשים אותנו', זה לא יהיה אצלי וזה לא היה אצל אחי ליאון. אני רוצה לעשות טוב לעם שלי. אני צריך לשמור על חיילי צה"ל, על המדינה שלנו. חו"ל זה בסדר אבל לא בכל מחיר. גם היום מסתכלים עלינו בזוויות אחרות. אם אתה לא עושה משהו נגד החיילים ואין פלסטינים בסרט אז את לא מתקבלת לפסטיבלים. אז לא - לא נהיה בפסטיבל. זה ששולי הביא מיליון וחצי צופים זאת ההנאה הכי גדולה שלי. לא חייבים 'קאן', חייבים לעשות מה שטוב לעם שלנו כי בשביל זה ההורים שלנו נלחמו והביאו אותנו לפני 60-50 שנה".