המייסד המיתולוגי של הראל: "לא הייתי מספר על החברה, החלטתי שאני חייב להוציא את זה"
מהיציאה לבורסה, דרך הכניסה לביטוחי הבריאות ולמוצרי הפיננסים ועד למשבר של 2008. בשיחה עם לילך אשר טופילסקי, יאיר המבורגר מספר מה הוביל אותו להקים חברה משלו, כיצד צלח את המעילה באחת מחברות הבת ומדוע החליט דווקא עכשיו לכתוב ספר
ענף הביטוח בישראל לא היה נראה כפי שאנו מכירים אותו אילולא יאיר המבורגר - האיש שעיצב במידה רבה את המודל של חברות הביטוח הגדולות. זה לא קרה ביום אחד: הדרך מניהול של תיק בודד ולעד ליצירת חברת-על היתה רצופה במלא החלטות מכריעות. במלאת 50 שנה לחברה, המייסד המיתולוגי של "הראל חברה לביטוח" מספר בשיחה צפופה עם לילך אשר טופילסקי איך הכל התחיל, מה הוא עשה שונה מאחרים ומה הוביל אותו לכתוב ספר על זה.
במשך השנים, המבורגר מקפיד לשמור על פרופיל ציבורי נמוך יחסית. לדבריו, זו מדיניות. "אני חושב שזה שומר על צניעות, ואין לי ניסיון טוב בזה", הוא אומר. "היה לי לפני 30 שנה אירוע של סוכנים וחשבתי שאין עיתונאים בקהל. דיברו איתי על ההבדל בין ביטוח אישי וביטוח קבוצתי ואמרתי שבביטוח קבוצתי התנאים יותר טובים ולמעשה אנחנו די דפקנו את הלקוח הבודד. למחרת בידיעות אחרונות כתבו 'המבורגר: דפקנו את הלקוח', ומאז למדתי שהחיים והמוות ביד הלשון".
באחרונה הוא החליט לצאת עם הסיפור שלו לציבור. בימים אלו הוא כותב ספר בשם "94% מזל", שמגולל את התפתחות הקריירה שלו ואת סיפורה של הראל. הרעיון לכתיבת הספר בא לו במקרה, כשמנכ"ל החברה מישל סיבוני התפעל מסיפור ההקמה של החברה במהלך נסיעה משותפת. "הוא אמר 'יאיר, אתה לא מאמין, אף אחד לא יודע את זה. אתה חייב לכתוב את ה'", מעיד המבורגר. זמן קצר לאחר מכן, במהלך חופשה משפחתית במרום גולן, הוא החליט לספר את הסיפור לילדיו ולנכדיו. "התחלתי ב-21:00, ברבע ל-00:00 מנהל המקום ביקש לסגור את הערב. הילדים היו מרותקים. החלטתי שאני חייב לכתוב את זה בשביל ה-Legacy".
את דרכו בעולם הביטוח החל בסוכנות של הוריו. "נכנסתי לעבוד שם והבנתי שזה עסק נחמד, אבל זה לא בדיוק תאם את האמביציות שלי". ההזדמנות שלו לפרוץ קדימה צצה לפני כ-50 שנה, כשחברה אנגלית שהוריו ייצגו עמדה לעזוב את הארץ. "חשבתי שזו הזדמנות לקנות את התיק הזה, או לקבל אותו וממנו להקים חברת ביטוח".
כך קמה חברת הראל. עם השנים, היא הפכה לאחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל. המבורגר מציין כמה החלטות משמעותיות בדרך לשם. "החלטה הראשונה לגדול היתה ב-1982, היציאה לבורסה", הוא אומר. "היינו החברה הראשונה בארץ שיצאה בשיטת המכרז הזה. התכוונו לגייס 2 מיליון דולר ולמעשה הציבור 'החליט' לתת לנו קרוב ל-7 וחצי מיליון דולר, על הרווח". ההון הזה הוא מה שאפשר להראל לרכוש חברות אחרות. "מזל נוסף שהיה לנו הוא שהחברות לא העריכו את שוויין הנכון. בעת ההיא הן עדיין נסחרו במחיר מאוד נוח".הראל נקטה באסטרטגיה של מיזוג בין כל החברות אל תוך חברת האם. "אני קורא לזה 'המפץ הגדול'", אומר המבורגר. "פה המנהיגות שלי הצליחה. האנשים בחברה מדברים היום אותה שפה".
החלטה משמעותית נוספת שהוא מציין היתה הרכישה המהירה של קופות הגמל וקרנות הנאמנות של לאומי אחרי שמוצרים אלו הוצאו משורות הבנקים. "זה נתן לנו עוד רגל חזקה מאוד בעולם הפיננסים".
לפעמים בעסקים צריך גם להתעמת ולהגיע לכל מיני מקומות כאלה, אתה מוצא את עצמך לפעמים לא יודע לאן למשוך את זה?
"לא הייתי פראייר. כשאתה צעיר אתה הרבה יותר קשוח - והייתי קשוח, ומאוד קשה בהוצאות ועם היד על הדופק. אבל עשיתי את הכל בהגינות רבה וביושר וגם אם נכנסתי לעימותים, הם נגמרו בסדר, מכיוון שאני לא מאמין בעימותים עם אנרגיות שליליות".
הראל נחשבת לחלוצה בתחום ביטוחי הבריאות הפרטיים, והיא כיום שחקנית מפתח בשוק, עם יותר מארבעה מיליון מבוטחים בישראל. המבורגר נזכר כיצד ההחלטה להיכנס לתחום הובילה להרמת גבות מצד מתחריו. "קניתי את שילוח, ראיתי את הפוטנציאל שיש בעולם הביטוח. המתחרים שלי לא ראו את זה, הם היו משוכנעים שנשבור את הראש, אבל בסופו של דבר זה הפך לעסק הכי גדול שלנו", הוא נזכר.
לפעמים משברים עסקיים יכולים לפגוע גם ברמה האישית. המבורגר מתאר רגע כזה ב-2007, כשבאחת מחברות הבת של הראל התרחשה מעילה. "זה היה משבר נפשי מאוד קשה עבורי", הוא נזכר. "זה פגע בי מאוד".
זה אנשים שהכרת?
"כן. ליום המחרת העברנו כסף מחברת האם לחברה הזאת כדי שהיא לא תפסיק לפעול - דבר שהתקבל בהרבה הערכה וכבוד על ידי בעלי המניות שלנו. אני נפגעתי מאוד אישית, אבל בסוף לא איבדתי את האמון שלי בבני האדם. אני מאוד מאמין באנשים - לא בנאיביות, מאמין בהם, יודע להבין בטוב. במקרה הזה לא ידעתי".
המבורגר מייחס את השוויים הגדולים של חברות הביטוח בשנתיים האחרונות לשינוי בשיטה החשבונאת ולציפיות הגדולות של אנשים לפריצה כלכלית "ביום שאחרי". "אנחנו בתקופה שאנשים מאמינים שיהיה בסוף למלחמה ובסופה של המלחמה, אנחנו מקווים, תהיה פה פריצה גדולה מאוד. ומאחר ואנחנו מושקעים במאות חברות אין ספק שאנחנו נהנה מזה", הוא אומר.
אתה נשמע מאוד אופטימי על מדינת ישראל ועל לאן היא הולכת
"נכון, אני אופטימי על העם הזה. אני מודה שאני מתפעל מהצעירים האלה. אני מתרגש בכל פעם שאני פוגש אותם ורואה אותם. אין עם כזה, ולכן אני אופטימי. אבל אני אגיד משפט אחר - אני אופטימיסט חסר תקנה תמיד. עד היום ידעתי להסביר את האופטימיות שלי. נשארתי אופטימיסט חסר תקנה, אבל בלי דרך להסביר".
אומרים שרק האופטימיסטים מנצחים בעסקים
"זה נכון. אי אפשר לנהל עסק כזה בלי להיות אופטימי".

