"אנחנו בונים פה משהו אחר": ביקרנו ברום 48, הקלאב החדש בתל אביב

שלוש שנים לא פשוטות עברו על חיי הלילה בישראל בכלל - ובתל אביב בפרט. מועדונים נסגרו, החרם התרבותי הרחיק מכאן אומנים מחו"ל, ואפילו פורים האחרון, ה-חג של חיי הלילה, בוטל בגלל פתיחת המערכה עם איראן ותחושה כללית שחיי הלילה בישראל בקריסה.

לשם שינוי, אנחנו כאן עם חדשות טובות: פתיחה של מועדון חדש, רום 48 (Room 48), שנפתח במקום שבו פעל ה"מינוס וואן" בקינג ג'ורג' 48, סמוך לדיזנגוף סנטר. אחרי ביקור בערב הפתיחה שלו, יש גם סיבות להיות אופטימיים לגבי מה שיקרה בפנים.

מאחורי המקום עומדים מאור כלסי, עמית אייזנדורפר, אביתר עדיקא, ירדן תורג'מן ונועם זיו. השינוי, מספר כלסי בריאיון, התחיל דווקא בהצפה שפגעה במינוס. "כל המקום ממש הוצף, נגרם נזק להמון ציוד שהיה במקום, אבל בסוף הסתכלנו על הצד החיובי שבדבר ואמרנו, אם כבר אז כבר. נעשה פה מיתוג מחדש ומשהו באמת חדש. קיבלנו הזדמנות בלי לתכנן, אפשר להגיד", הוא אומר. "זה שיפוץ ברמת התשתיות, לא רק קוסמטי. מעבר לנראות, זה שינוי שם ושינוי תפיסה ושינוי מיתוג - בנייה של משהו אחר".

את ההבדל מרגישים כבר בירידה לרחבה. שינוי המיקום של עמדת הדי-ג'יי יצר רחבה שמרגישה צפופה יותר, במובן הטוב של המילה, וקצת יותר רייבית מזו שהייתה במינוס. בערב הפתיחה שבו ביקרתי ניגן אדם טן והמועדון היה מלא, אבל גם בתוך התפוסה הזאת היה אפשר להרגיש שהסידור החדש עושה טוב למקום. "כמו שהרגשנו בשבוע הפתיחה, חד-משמעית השינוי של העמדה פתח את הרחבה. היא נהייתה הרבה יותר רחבה ויותר ארוכה", אומר כלסי. "גם האומנים נהנים יותר ומרגישים יותר את הרחבה, וגם הקהל נהנה יותר. עכשיו בכל מקום שהוא נעמד במועדון, הוא יכול לקבל את החוויה ולחוות את הדי-ג'יי כמו שצריך".

אדם טן היה חלק מסוף שבוע פתיחה מרשים, שכלל גם סט ארוך של שמונה שעות של רפאל, לצד ערבים עם מיטה גאמי ועומרי דוט. אצל כולם נרשמו ערבים מוצלחים, שהפכו מהר מאוד את הרום 48 למועדון מדובר. אלה שמות שיודעים להביא קהל, כמובן, אבל לפחות בערב שבו הייתי, היה כאן משהו מעבר להתלהבות מהאומן שעל העמדה. הקהל הגיע הרבה יותר לרקוד וליהנות ממוזיקה מאשר להיראות, והפער מהמינוס וואן, לפחות בנקודה הזאת, היה ניכר.

"אני יכול להגיד שבניגוד למינוס, הפעם אנחנו באים הרבה יותר סבלנים. אנחנו רוצים לבנות פה אופי, גם של הערבים, גם שהקהל יכבד הרבה יותר את המקום, והמקום יכבד הרבה יותר את הקהל שמגיע", אומר כלסי. "אם זה מבחינת הנראות שלו, התשתיות שלו, המיזוג, יותר מנהלי ערב, יותר מאבטחים ויותר ברמנים. כל הצוות שלנו במהלך ערב ברום הוא הרבה יותר רחב ממה שהיה בפעמים קודמות".

בביקור שלי, השיפור בחוויית הבילוי הורגש. הסאונד מדויק, השירותים עברו שיפוץ, הספות של השולחנות נוחות יותר, הברים זמינים יותר והמיזוג - אחת הבעיות הגדולות ברוב הקלאבים בישראל - עובד נהדר. במועדון שנמצא מתחת לאדמה, בוודאי כשהוא מלא, מזגן שעושה את העבודה ובר שלא צריך להילחם כדי להגיע אליו הם חלק משמעותי מהערב. גם ה-WiFi עובד היטב, פרט שימושי במועדון תת-קרקעי שאין בו קליטה סלולרית.

הבקשה להימנע מפלאשים, עם מדבקות שמכסות את הפלאש בטלפון, עשתה את שלה. פלאשים ברחבה הם מכה בלא מעט מועדונים בארץ, וגם במינוס וואן הם היו חלק פחות נעים מהחוויה. בערב הפתיחה הקהל כיבד את הבקשה והרחבה הייתה נקייה מהם. כתוצאה די אוטומטית מזה, היו גם קצת פחות צילומים מבדרך כלל. זה עדיין לא הופך את הרום למועדון בלי טלפונים, אבל ניכר שזה משפר את החוויה.

"בסוף המהות של המועדון היא אנדרגראונד. אנשים באים ורוצים להיות בשקט שלהם ולרקוד בו. זה מועדון שהוא מתחת לאדמה", אומר כלסי. "אני לא יכול לאסור על מישהו לצלם, אבל בהחלט הפלאש בתוך מקום שהוא קצת חשוך יכול להוריד את האווירה גם לדי-ג'יי שמנגן וגם לקהל שמסביב למי שעושה את הפלאש. זה פשוט לא מתאים לקלאב".

גם בכל הנוגע לתוכן ולקהל, כלסי מבקש להשאיר יותר אפשרויות פתוחות. "יש אירועים שהקלאב מציג, ויש המון אירועים של הפקות חוץ שאנחנו משכירים להן את המקום. לא כולם מחפשים לעשות הפקות ל-1000-1500 איש. יש גם קהילות טובות שמחפשות לעשות אירועים מצומצמים, של כמה מאות בודדים, והרום יכול להיות בהחלט בית למקומות כאלה. אנחנו מכוונים לפתוח את המקום למשהו קצת שונה ממה שהיה בעבר. שהוא ייפתח לכל העולמות וכל הקהלים, ולא רק לגיל מסוים או לז'אנר מסוים".

"המטרה פה היא גם לתת במה לדור הבא של הלילה, לדור הבא של האומנים. יש הרבה חבר'ה צעירים ומוכשרים, והמטרה שלנו היא שהרום החדש יהיה כמו בית בשבילם", הוא מוסיף. "אנחנו באמת פתוחים להצעות ולאירועים שיהיו אצלנו, גם הארד טכנו או סטייל רדיו ברלין, או אירועים של קהילות עם מוזיקה שונה לגמרי. אנחנו לא פוסלים את הדברים האלה".

בהמשך יש גם כוונה לפתוח ליין באמצע השבוע, משהו שתל אביב בהחלט צריכה. "אנחנו כרגע עוד בשלב של בנייה ולמידה", אומר כלסי. "אנחנו שואפים לפתוח ליין באמצע השבוע, אבל זה עוד יקרה בהמשך". גם אירוח אומנים מחו"ל נשאר בתוכניות: "כרגע לצערי הדבר הזה עוד לא ממש מתאפשר, אבל אני אופטימי שבעתיד הלא רחוק לאט לאט ייפתחו פה השמיים. המהות של הקלאב היא להביא לפה הרבה אומנים מחו"ל, לא בהכרח את השמות הגדולים, אבל כן שמות מגוונים שיכולים להתאים לקלאב ולאופי שלו".

כלסי אומר שגם בשבוע הפתיחה אנשי ה"רום" ניסו להימנע מלשחזר את הצפיפות של המקום הקודם: "במינוס, עם האומנים האלה, הערבים היו מפורקים עד אפס מקום, והמקום היה באמת מתפוצץ. אנחנו בונים פה משהו אחר ושונה. לא חיפשנו לפרק את המקום, חיפשנו באמת שיהיה קודם כל ספייס לאנשים, שהם ייהנו, ושירקדו ליד אנשים שכיף להם לרקוד לידם".

בתקופה שבה רוב המועדונים מארחים פחות או יותר את אותם שמות, החוויה היא זו שיכולה לעשות את ההבדל: הסאונד, הקהל, השירות והאפשרות לרקוד גם כשהמקום מלא. בערב שבו ביקרתי, השינוי מהמינוס היה משמעותי, והרום מתחיל מבחינתי מנקודה טובה. מוקדם לדעת איך הוא ייראה בעוד כמה שבועות, כשההתלהבות מהפתיחה תחלוף, אבל יש מספיק סיבות טובות לחזור ולבדוק.