מי שחשב שהופעת החימום למטאליקה באיצטדיון רמת-גן תגרום ללהקת אורפנד לנד ולסולן ולמנהיג שלה קובי פרחי לנוח על זרי הדפנה - שיחשוב מחדש. טור בארצות הברית, הופעות בטורקיה ובקרוב שתי הופעות חגיגיות בחנוכה, ברידינג 3 בנמל תל אביב, בהן תצלם הלהקה די.וי.די. הראשונה עם גרג מקינטוש מ"פרדייז לוסט" (9 בדצמבר) והשנייה עם לא פחות מיהודה פוליקר (למחרת, 10 בדצמבר), מבכירי הרוק הישראלי, שמעניק לאורפנד לנד חותמת כשרות מכיוון המיינסטרים המקומי.
אבל בשיחה אישית צפופה על בקבוק וויסקי משובח הדיבור מתחיל דווקא בתחילת הדרך. "התחלנו את הלהקה בתור תיכוניסטים ועכשיו אנחנו כבר בני 30, עברו 20 שנה! תקופת חיים. היום אני כבר לא יכול לדמיין את החיים שלי בלי הלהקה", אומר קובי פרחי. "היינו נערים שחולמים חלומות ובזכות ההתמדה והמקצועיות הצלחנו להגשים כמעט את כל החלומות שלנו: חברת תקליטים בינלאומית, אמנים שהיו הגיבורים שלנו וזכינו להופיע איתם, הופעות בכל רחבי העולם".
"להופיע עם פוליקר זה יותר מאשר עם מטאליקה"
-איך הגעתם לשיתוף פעולה עם יהודה פוליקר?
"מההכרות הקצרה שלי עם יהודה נוכחתי לדעת שהוא אדם שהולך אחרי הלב ואין ספק שהלבבות שלנו כאמנים קשורים אחד בשני. אני יודע שגדולים וטובים ממני רצו לשתף איתו פעולה וזה לא יצא לפועל ודווקא איתנו כן. להיות על הבמה עם פוליקר זה שיא בעיני, אפילו יותר מההופעה שלנו עם מטאליקה. אין ספק שהוא אחד מעמודי התווך של המוזיקה הישראלית".
-למה דווקא פוליקר ?
"היתה לנו נקודת תפנית ראשונה בלהקה כשהחלטנו לשנות את השם 'רזורקשן', שהיה ילדותי ובנאלי. אז דפדפנו בחוברות הדיסקים שלנו והגענו לדיסק של פוליקר 'עיניים שלי' ומהשיר 'רוחות מלחמה' קפצו לנו צמד המילים 'ארץ יתומה', מאוד התחברנו לשם ואימצנו אותו. השינוי לא התבטא רק בשם, אלא בתפיסה. החלטנו ליצור נישה ייחודית לנו של שילובים: הכלים האתניים, האלמנטים משלוש הדתות - יהדות, נצרות ואיסלאם, קיבוץ הגלויות שלנו: הטורקי, האשכנזי, המרוקאי. הבאנו משהו שהלהקות האמריקאיות והאירופאיות לא יכולות להביא".
-ומה נקודת התפנית הנוספת?
"הוצאת האלבום 'מבול' והחתימה בחברת 'סנטורי מדיה'. האלבום הזה הביא אותנו להכרה בינלאומית, הפצה בכל העולם, המון הופעות, המון ראיונות והצלחנו לדחוף את עצמנו להמון קהל. זה הגיע לכך שסטיבן ווילסון התעניין בלהקה ולימים מיקסס וניגן קלידים איתנו באלבום האחרון ORWARRIOR". כמו כן כרגע יש דיבור על כך שווילסון יצטרף לאחת ההופעות של אורפנד לנד ברידינג, עדיין לא סגור אם לאחת מהן או לשתיהן.
-מהם החלומות הבאים ?
"בחרנו לצלם את ה-DVD הראשון שלנו בשתי ההופעות הקרובות שיערכו בחנוכה בתל אביב. כי אין מקום טוב יותר מהבית ואין קהל טוב יותר מהקהל הישראלי. החלום זה להיות גדולים בכל העולם לפחות כמו המעמד שלנו בארץ. בטורקיה למשל מילאנו את המקום, כך גם בפריז, לונדון וניו יורק, אז אנחנו בדרך".
"אנחנו תמיד מתוסכלים מאיך ששופטים אותנו בעולם"
-הזכרת את טורקיה. בימי המשט בוטלה לכם הופעה בפסטיבל סוניספיר עם ענקיות כמו מטאליקה ורמשטיין.
"בימי המשט היינו הישראלים היחידים ביקום שעדיין זכו לאהבה בטורקיה. קיבלנו מאות מכתבים, נפתחו קבוצות פייסבוק שהתחננו שלא נבטל את ההופעה. אבל בסוף המופע בוטל כי חברת האבטחה לא רצתה לקחת אחריות שכל הפסטיבל יתפוצץ בגלל אורפנד לנד. אמרנו למארגנים שאנחנו לא רוצים אבטחה בכלל. היה חשוב לנו לעשות את ההופעה למרות האיבה כדי להראות את הקול האחר, כי הרי מוזיקה יכולה לקרב את הלבבות ולהראות צד אחר, לצערנו זה לא קרה".
-והנה, בדצמבר, שבוע שבוע אחרי ההופעות בארץ, אתם חוזרים לטורקיה לשתי הופעות. איזה מסר הייתם רוצים להעביר לטורקים?
"שקיבלנו עצבים שביטלו את ההופעה ואנחנו מאוד מצפים להופעה הזאת. אנחנו תמיד מתוסכלים מאיך ששופטים אותנו בעולם ואיך התקשורת מציגה אותנו, וכשאנחנו רואים קומץ קטן שורפים את הדגל שלנו אנחנו נופלים לאותה מלכודת תקשורתית. כמו שאצלנו כשיש פיגוע זה לא שכל הארץ מתפוצצת. המסר הוא לא להקשיב לפוליטיקאים ולתקשורת, אלא לאנשים ולראות את התמונה האמיתית".
-יש מקום שלא הייתם מוכנים להופיע בו ?
"אם יש משהו שמעצבן אותי זה מוזיקאים או אומנים שמחרימים מקום. אני לא אשמע בחיים יותר את אלביס קוסטלו ופיקסיז אחרי הביטולים שלהם. מוזיקאי הוא מקצוע קדוש. איפה שיש לאמן קהל השליחות שלו זה להופיע שם. ההשפעה שתהיה בהופעה ובמסר תהיה חזקה בהרבה מהפרובוקציה הזולה של ההחרמה. עצוב לי שגם עכשיו אנחנו עושים את זה לעצמנו.
"מי שלא מופיע באריאל - שלא יופיע בגרמניה, יש שם אנטישמים"
"אני רוצה להעביר מסר לאמנים שמחרימים את אריאל: תארו לעצמכם שבאריאל יושב ילד שגדל על היצירה שלכם, הושפע ממנה, בכה ממנה, היצירה שלכם היתה שם כשהוא היה צריך אותה, ולפתע הוא מגלה שאתם לא מוכנים להופיע איפה שהוא גר. מי שלא מופיע באריאל מסיבות אידיאולוגיות שלא יופיע בגרמניה כי יש שם אנטישמים. זה עונש קולקטיבי זהה. על המשקל הזה להחרים את כל העולם?!. כתבו לנו 'יהודים החוצה' וציירו צלבי קרס על האוטובוס שלנו בחו"ל וזה לא מנע ממני להפיץ את האהבה שלי למעריצים. זה היה הנצחון שלנו עליהם".
-אתה מחכה להזמנה להופיע בעזה?
"אם בעזה יש לנו 20 מעריצים והם ירצו שנבוא להופיע בפניהם, אנחנו נשמח. אבל לא אלך להופיע באיזה עצרת של החמאס. אנחנו לא נתמוך בשום צד פוליטי. אנחנו רוצים להופיע מול הקהל שלנו איפה שהוא לא יהיה".
"אחרי 26 הופעות הגלבייה כל כך הסריחה שמכרתי אותה לקהל"
-חזרתם עכשיו לשבועיים בארץ אחרי טור אירופאי קצר ועוד 26 הופעות בארה"ב בחודש. איך זה לחיות את הדרך?
"החוויה של להיות בדרכים היא חוסר וודאות מטורף. אתה לא יודע איפה תשתין, תתקלח, תאכל. אתה שולח את עצמך על פני המים לכל מיני מקומות. עשינו בטור הזה 4 תאונות דרכים!. הנהג היה נוראי ורמאי. שתי הופעות לפני הסוף הוא ברח לנו עם חלק מהכסף ונעלם. ומצאנו את עצמנו עם אוטובוס ובלי נהג באמצע הלילה. הזוי. כל יום נראה כמו חודש, הכל כל כך דינאמי. השיגרה היא חוסר שיגרה. ולרות כל הבעיות היה טור מדהים. יש לנו אלפי מעריצים באמריקה וזו דריסת רגל מאוד חשובה. אני בטוח שכשנחזור זה יגדל בענק".
-חווייה אחת מיוחדת מהטור?
"אני עולה לכל ההופעות לבוש בגלבייה. אחרי 26 הופעות וכביסה אחת. אז בהופעה האחרונה של הטור שברנו דיסטנס ועשינו ממש קרקס על הבמה. אמרתי אחרי אחד השירים שהגלבייה שלי כל כך מסריחה שאם אני אארוז אותה יפנו את כל המטוס מחשש לחומר מסוכן. ובשביל שזה לא יקרה אני מוכר את הגלבייה בסוף ההופעה. רשמנו עליה מלא שטויות כמו 'על אחריותך בלבד' ומכרנו אותה תוך פחות מדקה ב-50 דולר ואם היינו עושים מכירה פומבית זה היה יכול להגיע בשקט ל- 300-400".
"מה שקרה עם המוזיקה הים תיכונית הוא מוגזם מגעיל ומכני"
-מה אתה ממליץ ללהקות בארץ שרוצות להגיע להצלחה שלכם?
"לזכור שמי שהצליח ונשאר לאורך זמן זה אלה שהיה להם משהו ייחודי, כמו אהוד בנאי, סחרוף ופוליקר. וזה מול כל זמר מזרחי כזה או אחר שקורע לנו את האוזן עכשיו".
-אתם משלבים המון מוזיקה מזרחית בחומרים שלכם ובכל זאת אתה תוקף את הזמר המזרחי?
"אני מבדיל את זוהר ארגוב מהמוזיקה המזרחית של היום, כשמוזיקת החתונות הפכה להיות פניה של המוזיקה המזרחית. אני אוהב מזרחית, אני עצמי ספרדי, אבל אני חושב שמה שקרה עם המוזיקה הים תיכונית הוא מוגזם מגעיל ומכני".