אחד היתרונות בלהיות זמר-מבצע בגיל העשרה הוא שבמקרה והאמרגנים שלו חכמים, תהליך ההתבגרות שהוא חווה מתורגם לדיסקים שהוא מוציא. כך בדיוק קורה למיילי סיירוס בת ה-17, שכבר הספיקה לעשות מספיק כסף כדי לקנות לעצמה איזו מדינה קטנה ולטפח בה את יצורי הפלא של דיסני, מוציאה אלבום חדש בשם 'Can't be tamed' - בלתי ניתנת לאילוף.
ממש כמו בימיה הזוהרים של בריטני, וקשה שלא להשוותה לבריטני, גם מיילי עוברת עכשיו תהליך התבגרות מואץ ומצולם. מספיק מבט חטוף על שמות השירים, כמו Liberty Walk, Every Rose Has Its Thorn, Scars ועוד, כדי להבין שהנערה מתחילה להבין שלא כל העולם צבוע בורוד פוקסיה עם נצנצים.
מתבגרת בטקסטים ובצליל
ההתבגרות לא נעצרת בשמות השירים. הסאונד באלבום החדש של סיירוס בוגר יותר, עם פחות נגיעות דיסני ופופ קיטש ויותר לכיוון קלי קלארקסון וקצת ריהאנה, בשילוב הסאונד של שנות ה-90', שכבר הפך לתופעה חוזרת השנה, בואכה העשור החדש.
למיילי סיירוס אין קול גדול והיא לא עוטה על עצמה תלבושות הזויות כמו ליידי גאגא, אבל היא עדיין לא כמו שאר נערות הפופ. יש לה קול מיוחד והיא משתמשת בו בצורה נכונה ולא מנסה לעשות דברים שהיא לא יודעת. האלבום החדש מלא אפוא בלהיטי דאנס פופ, שבקלות ישתלטו לכם על הראש ויהפכו לפלייליסט-פליזרס ברדיו המקומי.
אי אפשר לאלף אותה
הסינגל הפותח את האלבום הוא "Liberty Walk" והוא שיר מצוין ועוצמתי, שעושה חשק לעוד. הסינגל הבא, שעל שמו נקרא האלבום "Can't Be Tamed", פורס בפנינו את מה שסיירוס מנסה להגיד. בקליפ שלו, שכבר עבר את 32 מיליון הצפיות ביו טיוב בלבד, היא יוצאת מתוך כלוב כשהיא לבושה בתלבושת ציפור, גרסה מתקדמת של דנה אינטרנשיונל מהאירוויזיון, וזועקת שאי אפשר לאלף אותה (וד"ש ל-"Overprotected" של בריטני).
ברצועה 7 "Permanent December" מיילי קצת חוזרת אחורה ומביאה שיר חמדמד ומאוד פופ נוסחאתי וב"Robot" היא קורצת לסגנון של קלי קלארקסון אבל עדיין לא לגמרי מצליחה להביא את הכעס של האמריקן-דארלינג.
אבל הפנינה האמיתית מחכה לכם ברצועה 5. "Two more lonely people" הוא שיר פופ מדויק ומצוין יחד עם קריצות לקאנטרי. התוצאה היא להיט שמוכיח שלמיילי סיירוס יש בהחלט מקום בעולם פופ, שנכבש בקלות רבה מידי על ידי ליידי גאגא וחקייניותיה.
סוף "תקופת המרד"
בשורה התחתונה, האלבום טוב ואפילו טוב מאוד, אבל הוא מסמל רק את תחילת ההתבגרות של סיירוס בפופ האמריקני. אני בטוח, למשל, שהאלבום הבא שלה יהיה אפילו יותר טוב, אחרי שתעבור לה "תקופת המרד" (שנבנתה בעמל רב ל ידי מנסחי התדמיות למיניהם).
מצד אחד, נקווה שהיא לא תעבור את הדרך שסללה בריטני ספירס, שכזכור כללה נישואים חפוזים, גירושים, נישואים שניים, היריון, התמוטטות עצבים וכו'. מצד שני, בסופו של דבר, מדובר באותה גברת בשינוי אדרת. לטוב ולרע.