המופע החדש של כרמי זיסאפל, הגיטריסט ערן וייץ והבסיסט מיקי ורשאי הוא אחד מאותם מופעים שנוף המוזיקה הישראלית העכשווי מייחל להם. מלא במוזיקה טובה, בהומור, בטוב טעם, באיכות של כתיבה, הלחנה וביצוע, עם שלל סגנונות והשפעות, שבדרך כלל לא זוכים כאן לחשיפה גדולה ועדנה. מעל לכל מתגלה במופע הזה אחת התגליות הגדולות של הפופ הישראלי בשנה הנוכחית - הכוריאוגרפית והרקדנית כרמי זיסאפל ("ורטיגו") נחשפת בו כזמרת מבצעת ופרפורמרית משובחת, ששרה ומופיעה לא פחות טוב מאיך שהיא רוקדת, ועוטפת את הכל בהומור המיוחד שלה.
הקול של זיסאפל לא גדול, אבל מלא ועשיר, מנוקד בצרידות סקסית, איפשהו בין דנה ברגר לטל גורדון, וכשהיא שרה גבוה הוא מקבל משהו מהצלילות של מיקה קרני. מעבר לקול זיסאפל נותנת שואו, הביצועים שלה ממגנטים, היא מגישה את השירים כמו שחקנית של מחזמר, זזה ורוקדת יחפה (!) על הבמה, מצחקקת, קורצת, יוצרת אווירה של גוד-טיים מתובל בסקס-אפיל, כאילו מרלן דיטריך קפצה לביקור בקינג ג'ורג' 2009. ויש לה גם צד אחר, כשבאחד הרגעים הקטנים והיפים היא מספרת על הבן המשותף שנולד לאחרונה לה ולוייץ ומדגימה מה היא שרה לו.
פופ מתוחכם ושנון כמו סרט רומנטי
מוזיקלית נע הערב בין בלדות קסומות בסגנון הוליווד של שנות ה-40' וה-50', קטעי רית'ם נ' בלוז, רוקנ'רול, סווינג וטוויסט קצביים יותר והשפעות עממיות מאזורי צפון הים-התיכון שהביא איתו וייץ מהרכב "היהלומים" ומהנגינה עם חווה אלברשטיין. פה שם מתגנב לו שיר שנשמע ישן נושן, כמו מטרנזיסטור היסטורי בקומזיץ מסביב למדורה. התוצאה היא רצף שירים שמדבר על החיים מבלי לקרוע את הלב. מעין פופ מתוחכם ושנון שמביט על הדברים מנקודת מבט של סרט צרפתי או אמריקני רומנטי.
מהבמה מנשבים רוב הזמן משבי רוח קלילים ומרעננים, שונים מכל מה שמושמע עכשיו ברדיו. כמו לפתוח חלון לאויר צח ובהיר מתוך חדר אפוף עשן. זה נכון גם כשהשלישייה מבצעת קאבר מוצלח ל"Till there was you" של הביטלס (שביצע פול מקרטני סולו בהופעה המפורסמת למלכה ב-64') ובקאבר מוצלח פחות ל"שני סיפורי אהבה קטנים" של החברים של נטאשה.
ההופעה מגבירה את הציפייה לאלבום
הגיטרה של ערן וייץ (וגם היוקלילי באחד השירים) נותנת למופע הזה את המסגרת המוזיקלית שלו. אחרי שניגן עם אלברשטיין ושלמה ארצי, רונית שחר, חמי רודנר ונינט ובימים אלה במופע החדש של גידי גוב, בשל וייץ לפוקוס הגדול שהוא מקבל כאן כגיטריסט וגם לעיתים כזמר ליווי, נכון לעמוס על כתפיו את הלחנים, העיבודים וההפקה המוזיקלית. מיקי ורשאי בקונטרה-בס מעניק לו קונטרה ראויה. בין שניהם נותנת זיסאפל כמה מהרגעים החביבים, החמודים ושובי הלב שראיתי אי פעם מזמרת מבצעת. אי אפשר לעמוד בפני הקסם האישי שלה, והכל מבלי להזיע ולו לרגע.
בקרוב ייצא אלבום הבכורה של וייץ וזיסאפל, ממנו יצא כבר הסינגל הראשון "הציפור" ובשבוע הבא ייצא ממנו שיר נוסף, "עד סוף היום". אם יש באלבום שלהם ולא מעט ממה שהם יודעים לתת בהופעה הרי שמדובר בפנינה אמיתית, שחובבי מוזיקה לא יוכלו להרשות לעצמם לעבור את הפסח הקרוב בלעדיה.