במופע שהוגדר כחזרה לאלבום "בדשא אצל אביגדור" של אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב בפסטיבל "הפסנתר מארח" חסרו שני אלמנטים משמעותיים - אריק איינשטיין, ופסנתר. איינשטיין כידוע לא מופיע על במות, וכמובן שהדיר רגליו מהמופע שהעלה על נס את אחד מאלבומיו הטובים ביותר, שהשנה מלאו לו 40 שנה. אפילו בקהל הוא לא הגיע לשבת. מיקי גבריאלוב, שותפו המוזיקלי כמלחין ומעבד של כל שירי האלבום, ניצח על הערב, מגובה בהרכב ההופעות הרגיל שלו, ואירח על הבמה שורת אמנים חרוצים, מאלה שבדרך כלל מתייצבים למופעי מחווה מהסוג הזה בפסטיבלים כמו "הפסנתר", חולון וראשון לציון. בקהל ישב המשורר והפזמונאי יעקב (יענקל'ה) רוטבליט, שאחראי לשבעה מתוך עשרת הטקסטים באלבום.

פסנתר, אתה חסר

אבל אם חסרונו של אריק איינשטיין עוד מובן בערב שכזה, הרי שחסרונו הבולט של הפסנתר, כלי הנגינה שסביבו נחגג הפסטיבל הזה כבר 13 שנה, היה צורם. מלבד שני שירים, בביצועו של אוהד חיטמן, עמד פסנתר הכנף מיותם על הבמה, במופע הדגל של הפסטיבל שנועד לכבודו. נכון, בהרכב של גבריאלוב יש קלידן, בשם דורון דנגור, אבל הוא נשאר כל הערב על קלידי האורגן או הפסנתר החשמלי שלו. כנראה שבהפקה לא חשבו על האפשרות להעביר אותו לפסנתר האמיתי. אולי גבריאלוב, שאחראי לעיבודים במופע בעצמו, חשש שהפסנתר יפגע בסאונד הרוקנ'רולי שמובילים אצלו בהרכב שני יוצאי "סטלה מאריס", הגיטריסט ניק מילר והבסיסט דובי סוני.

בדשא אצל אביגדור (צילום: רועי ברקוביץ')
"צא מזה". מיקי גבריאלוב וירמי קפלן במופע "בדשא אצל אביגדור" בפסטיבל הפסנתר | צילום: רועי ברקוביץ'

הסאונד הרוקנ'רולי הוביל את גבריאלוב וההרכב שלו, יחד מרבית משתתפי המופע, לביצועים טובים יחסית, שגישרו בין הצליל מלפני 40 שנה לעדכני יותר. חיים רומנו, הגיטריסט האגדי של "הצ'רצ'ילים", שניגן באלבום המקורי (כמו גם באלבום "שבלול" ו"פלסטלינה") סיפק בשלושה-ארבעה שירים את סאונד הגיטרה החשמלית הישן והטוב שלו, שרק השתבח עם השנים. עם זאת, ניכר כי חלק מהאורחים של גבריאלוב חששו מעט לטעות, לשגות במילים או לפשל. הם שרו יפה, אבל חלקם (לא כולם) יחסית בזהירות, נותנים מעצמם ותורמים את שלהם לשירים, אבל קצת מתאפקים, לא הולכים עד הסוף, שומרים על המסגרת הבסיסית מלפני 40 שנה, ונזהרים שלא לדרוך על הדשא.

אלבום חשוב בהמצאת הרוק הישראלי

אין תמונה
"בדשא אצל אביגדור". עטיפת האלבום המקורי

עם זאת, מרבית השירים במופע הזה נשמעו טוב, והזכירו את חשיבותו של "בדשא אצל אביגדור" ושל שירים נוספים שיצרו איינשטיין וגבריאלוב באותה תקופה. אחרי "שבלול" ו"פלסטלינה" עם שלום חנוך כיוצר הראשי, חיפש אריק איינשטיין צליל חדש, לחנים מסוג אחר, אווירה שונה, ומצא אותם אצל גבריאלוב הצעיר, שהיה אז הבסיסט שלו. שיתוף הפעולה הפורה שלהם עם רוטבליט, שרובו התבסס על לחנים של גבריאלוב אליהם התאים רוטבליט מילים, הוביל לשלב הבא בתהליך המצאת הרוק הישראלי של איינשטיין. מבחינת הירארכיית החשיבות "בדשא אצל אביגדור" אולי נחשב פחות מ"שבלול" ו"פלסטלינה", אבל הוא הרבה יותר מגוון מהם מבחינת גרובים אחרים, מקצבים מגוונים, ובלדות, קטעי רוק מהירים ושירי מיד-טמפו שניסחו מחדש את הרוק המקומי והיוו אבטיפוסים להמשך הדרך.

בדשא אצל אביגדור (צילום: רועי ברקוביץ')
גיבור גיטרה ואגדת רוקנ'רול. חיים רומנו במופע "בדשא אצל אביגדור" בפסטיבל הפסנתר | צילום: רועי ברקוביץ'

המופע נפתח עם "אני ואתה" שנוגן כנעימה אינסטרומנטלית, פתיחה מתבקשת בהנחה שהשיר הזה גם יחתום את המופע עם כל המשתתפים. ירמי קפלן עלה ראשון לרוקנ'רול של "צא מזה" ועשה את שלו היטב. אחריו הזמין גבריאלוב את ביתו, שירה, כדי לשיר את שיר הילדים "לשרוק בחושך". גבריאלוב שרה יפה והזכירה בשירה שלה משהו מג'וזי כץ. אביה הצטרף אליה בשריקה המפורסמת של השיר באווירה שלווה. הקצב חזר כאשר גבריאלוב עבר לחשמלית ותמר אייזנמן הצטרפה אליו וביצעה את "קפה טורקי", שנשמע רוקיסטי כמו המקור, אבל יותר לוהט, עם שלוש חשמליות, כשאייזנמן, כדרכה בקודש, מעלה את מפלס הגרוב ומביאה את הקהל למחיאות כפיים מתלהבות.

אוהד חיטמן חוגג על "אני אוהב לישון"

השיר החמישי היה ביצוע פסנתר (!) של אוהד חיטמן ל"אני אוהב לישון". אצל יובל בנאי ב"עבודה עברית" השיר הזה הפך לרגאיי מעולה. חיטמן, כדרכו, לקח אותו למקום אחר, הפעם לסוג של הונקי טונק סווינגי-ג'אזי-קברטי. הוא כהרגלו הרשים בנגינה ובשירה והגיע עד השתוללות, חיקוי של כלי נשיפה, והתפרעות מחושבת היטב. יפה לו. אחריו ביצע גבריאלוב את "השריקה של התנועה" כשבתו עושה קולות. השיר הזה, רוק שחוגג אחד מסמלי "ארץ ישראל הישנה והטובה" האיינשטינית, הזכיר לקהל שפעם, מזמן, היה דבר כזה שקראו לו "השומר הצעיר".

בדשא אצל אביגדור (צילום: רועי ברקוביץ')
"אני רואה אותה בדרך לגימנסיה". יהלי סובול ומיקי גבריאלוב במופע "בדשא אצל אביגדור" בפסטיבל הפסנתר | צילום: רועי ברקוביץ'

בדשא אצל אביגדור (צילום: רועי ברקוביץ')
"קפה טורקי". תמר אייזנמן במופע "בדשא אצל אביגדור" בפסטיבל הפסנתר | צילום: רועי ברקוביץ'

יהלי סובול עלה לבצע את "בדרך לגימנסיה", מהלחנים הכי יפים בקריירה של גבריאלוב. השיר התאים לו והוא ביצע אותו יפה. חיים רומנו עלה יחד איתו ונתן את ליין הגיטרה שכה מזוהה עם השיר. רומנו נשאר גם לשיר הבא, השמיני שהיה (איך לא) "שיר מס' 8", בו התחבר חמי רודנר היטב לגרוב התימני-fאנקי ועם עזרה מגבריאלוב נוצר נאמבר סוחף. עידן חביב עלה ל"היא תבוא (קוקוקו)" והפתיע בביצוע מהורהר ותפילתי על גבול הפסיכדליה הרכה, כשהוא מלחין מחדש את הבתים והולך למקום רחפני, שנשמע כאילו אביתר בנאי מתפלל.

תמר אייזנמן נוסעת לאט; איה כורם מבלה ערב מול הגלעד

בשלב הזה הגיעה קבוצת שירים שלא נכללת באלבום המקורי "בדשא אצל אביגדור", אבל נוצרה על ידי אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב באותה תקופה, 71'-72'. הראשון היה "סע לאט", שיר הנושא מהאלבום השני שיצרו יחד. תמר אייזנמן עלתה בלי גיטרה ויחד עם גבריאלוב הנעימה בקלאסיקה הזו, שמחברת הווי ישראלי עם ההוויי הפנימי של "חבורת לול". אחרי אייזנמן עלתה איה כורם לביצוע יפה במיוחד של "ערב מולד הגלעד", עוד קלאסיקה, הפעם מהכיוון של לאה גולדברג ושירי ארץ ישראל היפה.

בדשא אצל אביגדור (צילום: רועי ברקוביץ')
"שיר מס' 8". מיקי גבריאלוב וחמי רודנר במופע "בדשא אצל אביגדור" בפסטיבל הפסנתר | צילום: רועי ברקוביץ'

כורם נשארה על הבמה ואוהד חיטמן הצטרף אליה (עם פסנתר!) לעוד ביצוע יפה, הפעם ל"לא הבטחתי לך גן של שושנים", שכתב יהונתן גפן. על שילוב הקולות המיוחד של כורם וחיטמן כתבתי כבר כאשר ביצעו יחד את "תפוח זהב" של שלישיית גשר הירקון , בערב המחווה  ל"גשר הירקון" שנערך בפסטיבל חולון האחרון. משמח לראות שהם ממשיכים לשיר ביחד. גם הפעם הם השתלבו בעדינות וברוך להרמוניה עם דוק של רומנטיקה. שאפו.

"אמא אדמה" ישב בול על קובי אפללו; רודנר, סובול וקפלן התחברו ל"בני פורמן"

קובי אפללו קיבל במתנה את "אמא אדמה", שיר שיושב בול על הקול הנימוח והממיס שלו. הוא שר מצויין מהשניה הראשונה, שלט בשיר והביא לתוכו את כל המהות שלו כזמר מרגש. כשהשיר הגיע לפרק הקצבי של ה"נה נה נה" אפללו קיבל עזרה מגבריאלוב ונוצרה שילוב מוצלח בין הרכות של אפללו לקשיחות של מיקי.

אחד הלהיטים של המופע היה ביצוע מרובע ל"השיר על בני פורמן" מהסרט "עיניים גדולות", כשאל גבריאלוב הצטרפו חמי רודנר, ירמי קפלן ויהלי סובול (האחרון שביצע יחד עם שלושתם נאמבר מתוקשר היה רמי פורטיס, ב"רד מעל מסך הטלוויזיה שלי", הקליפ שפתח לפני כמה שנים את שידורי ערוץ 24). סובול, רודנר וקפלן חילקו ביניהם את הבתים ויחד עם גבריאלוב שרו את הפזמונים של הרוקנ'רול הכל כך ישראלי הזה, שניק מילר תפר לו יופי של סולו.

בדשא אצל אביגדור (צילום: רועי ברקוביץ')
קיבל את הכבוד המגיע לו. מיקי גבריאלוב, "בדשא אצל אביגדור", פסטיבל הפסנתר | צילום: רועי ברקוביץ'

מיקי גבריאלוב ביצע לבדו את הבלוז הרומנטי "אני אוהב אותך היום" ("תקליט של רנדי ניומן"). הוא התחיל לבד עם גיטרה ושאר ההרכב הצטרף אליו בעדינות. בסיום השיר המרגיע חזר גבריאלוב על האמירה מתחילת הערב, שחבל שאריק איינשטיין לא נמצא בקהל באולם כדי לראות כמה אוהבים את שיריו.

בסיום עלו כל המשתתפים, כולל הגיטריסט חיים רומנו ל"אני ואתה נשנה את העולם", שיר ה"סיקסטיז-ילדי פרחים" הכי גדול שנכתב בעברית. הקהל הצטרף בשירה, גבריאלוב קיבל את הכבוד המגיע לו וכולם הלכו הביתה מרוצים, חוץ מהפסנתר.

בדשא אצל אביגדור (צילום: רועי ברקוביץ')
"אני ואתה". משתתפי המופע "בדשא אצל אביגדור" בפסטיבל הפסנתר | צילום: רועי ברקוביץ'

>> כנסיית השכל בפסטיבל הפסנתר עם שמעון אדף, יובל מסנר ומאיה בלזיצמן

>> בן ויונתן ארצי בפסטיבל הפסנתר

>> אהוד בנאי בפסטיבל הפסנתר

>> קרולינה בפסטיבל הפסנתר

>> רוני דלומי ודוד לביא בפסטיבל הפסנתר