חברים למן מסע כזה בחורף

הרעיון של בן ארצי המוכשר היה נחמד ביותר. לקחת קלאסיקות של פולק, רוק ופופ מחו"ל, לתרגם אותן לעברית (או להשתמש בשירים שכבר תורגמו) ולהעלות מופע בפסטיבל הפסנתר. ההברקה של ארצי היתה לצרף למופע את אחיו הקטן, יונתן בן ה-22, שמנגן בגיטרה אקוסטית ושר בקול של מלאך. אל האחים ארצי הצטרפו האחים אפרת - מתן בתופים וגלעד בקונטרבס. הרביעייה הארצית-אפרתית הגישה יחד מופע שהיה מהמעניינים והיפים שבפסטיבל.

תרגומים לרנדי ניומן, פול סיימון, ג'ון לנון ולאונרד כהן

ארצי פתח לבד על הפסנתר עם "מרי" של רנדי ניומן, שתרגם בעצמו ועם "אמריקה" של פול סיימון, בתרגום של אביב ויהונתן גפן, שני שירי אהבה יפים שהוא שר בצורה משכנעת ואפילו מרגשת. כשההרכב הצטרף אליו ל"פיאנו-מן" של בילי ג'ואל ארצי הפתיע עם מפוחית בפה. הם ניגנו טוב, החזיקו חזק בעליות ובירידות של השיר. התרגום היה שונה מזה של יאיר לפיד לרמי קלינשטיין, וארצי קצת התאמץ בשירה, אבל השיר המצוין הזה קיבל את שלו.

את "ג'וליה" של ג'ון לנון תרגמה שירי ארצי, האחות השלישית במשפחה. זה השיר שכתב לנון על אמו שמתה, וכנראה היחידי שניגן ושר לבד עוד במסגרת הביטלס. האח, יונתן ארצי, הצטרף בשירה לבן וזה היה מקסים. "Everybody Knows" של לאונרד כהן הפך ל"כולם יודעים" בביצוע דרמטי עם קונטרבס דומיננטי ותוף-בס שנכנס חזק. ארצי (הגדול) פורץ בלהט עם הקול, שר כמו רוקר, מאמץ את הגרון והתוצאה חזקה, אחד משיאי המופע.

נאוה סמל מתרגמת את אלטון ג'ון

מ"כדור תותח" של דמיין רייס ארצי הרכיב רוק עירני ואפילו מעט בועט, מרים את השיר עם שורת המפתח "לימדו אותי לעוף". יונתן ארצי, האח הצעיר, ביצע את "וינסנט" שכתב דון מקלין על הצייר ואן גוך, בהשראת הציור "הלילה הכוכבי". ארצי הצעיר, שתרגם בעצמו, שר נהדר, מלווה את עצמו בגיטרה. הקול שלו צלול, רך, ענוג, מעט מלחשש. כשהוא חבוש בכובע גרב א-לה נתן גושן מיד עולה המחשבה שהוא יכול להצליח לא פחות ממנו עם השירים הנכונים.

את השיר הבא "Rocket Man" של אלטון ג'ון, תרגמה עבורם הדודה, נאוה סמל (אחותו של שלמה ארצי, אשתו של נעם סמל), שהפכה אותו מ"איש חלל" ל"איש חלש". בן ארצי התחיל את השיר יפה אבל נתקע על פלצט שלא הצליח לו. הוא עצר, התנצל בפני הקהל ואז התחיל מהתחלה. בפעם השנייה הפלצט עבד והשיר התגלגל לבלדת עירנית עם דוק של עצבות ודכדוך.

"חיכיתי לנס" מזכיר את "נבראתי לך"

התחושות האלה גברו ב"חיכיתי לנס" של לאונרד כהן. ארצי, מחובר כולו לפסנתר, שר לבדו כמעט את כל השיר, מוציא אותו מהשלווה הכהנית למקום יותר יללני, עם שורת המפתח רוויות הייאוש "הם לקחו אותך בשבי". אחרי ששר חלק שלם לבד ההרכב כולו נכנס והעיבוד השתנה כולו, התחזק, הפך דרמטי ורוקיסטי ככל שהשיר התקדם, עד שהגיע לשיא הדרמה, ויחד עם השירה של בן הזכיר במשהו אפילו את "נבראתי לך" של האבא שלמה.

השיר הכי עצוב במופע היה "ושוב לבד כמו תמיד" של גילברט או'סאליבן, שמוכר בביצוע של תיקי דיין. האחים ארצי שרו אותו יחד, אבל לסירוגין, מספרים על אמא שאבלה על האב המת עד שגם היא הולכת לעולמה, בקונטרסט גדול בין המלודיה המתוקה והקולות הענוגי של השירה לבין הטקסט הקשה. האחים אפרת ירדו והאחים ארצי נשארו לבד, שרים רק בליווי פסנתר את "היא תמיד אישה בשבילי" של בילי ג'ואל ונשמעים קצת כמו סיימון וגרפונקל.

ביצוע יפהפה ל"נהר" של ג'וני מיטשל

השיר האחרון בחלק הרשמי היה "זמן" שתרגם האבא שלמה, תרגום בו הופיע גם המילה "מזיינים" וגם המילה "זין". כנראה שזה הולך טוב עם "זה זמן זמן זמן שנאהב". מהירידה מהבמה חזר ארצי לעוד חמישה שירים. הוא ביצע לבד את "שבועת הנישואים" שתרגמה נאווה סמל, בלדה עמוקה ויפה, ואת "נהר" של ג'וני מיטשל, עם יד על הפסנתר ויד על האורגן. ארצי שר בהכי הרבה רגש שהוא יכול והגיע עד א-קפלה יפהפיה ב"הלוואי והיה לי נהר שהייתי שט בו לתמיד".

ההרכב חזר, ארצי עבר מהפסנתר ליוקלילי, ושר את "Make You Feel My Love" של בוב דילן, כפולק-רוק הרבה יותר מהיר מהמקור, כזה שתמיד עובד. ומדילן לשיאים של קיטש, אבל כזה שעשוי היטב. יונתן ארצי ביצע את "On My Own" של ניקה קוסטה בקולו הילדותי והרך, וזה היה קיטשי אבל קסום. בן ארצי סיים את המופע עם גרסת רוק-פסנתר מצויינת ל"I Will Survive" של גלורייה גיינור, עם הרבה סטייל.

ערב מושקע שראוי להתגאות בו

לזכות בן ארצי וכל מי שתרגם את השירים האלה יאמר שהם עמדו כאן באתגר לא פשוט - להעביר את הפרייזינג של האנגלית לעברית מבלי לשנות את הלחנים. ארצי עמד במשימה הזו, למעט פה ושם כמה חריקות קטנות ומובנות לגמרי. בין השירים הוא דיבר אל הקהל בהומור האופייני לו והתבדח על חיפושי הסיפורים שמאחוריהם בוויקיפדיה וכמובן בדיחות על המעורבות של שאר בני המשפחה בהכנת הערב.

המופע הזה לא מעיד כלום על האלבום הבא של בן ארצי, שאמור לצאת בהמשך השנה, וגם לא על הקריירה (אם תהיה כזו) של אחיו יונתן. אבל עבור שניהם מדובר היה בניסיון ראוי ויפה להרים ערב מושקע שראוי להתגאות בו. בתקווה שקהל גדול יותר יגלה אותו בהמשך.

>> מיקי גבריאלוב ואמנים אורחים ב"בדשא אצל אביגדור" בפסטיבל הפסנתר

>> כנסיית השכל בפסטיבל הפסנתר עם שמעון אדף, יובל מסנר ומאיה בלזיצמן

>> אהוד בנאי בפסטיבל הפסנתר

>> קרולינה בפסטיבל הפסנתר

>> רוני דלומי ודוד לביא בפסטיבל הפסנתר