מי אמר שהכל מקרי? קחו לדוגמא את אדל סנדיי, נערה סקוטית לאימא אנגליה ואבא שהגיע מזמביה, ששני הדברים הכי חשובים לה בחיים היו לימודים ומוזיקה. אחרי ארבע שנים של לימודי רפואה היא פרשה, אבל כשרצתה להתחיל עם המוזיקה הבינה שיש כבר אדל אחת, צעירה ממנה בשנה, ומצליחה מאוד. סנדיי לא התבלבלה ועברה להשתמש בשמה האמצעי. קבלו את אמילי סנדיי, האדל של 2012. אלבום הבכורה שלה שיצא השבוע באנגליה צפוי להיות הדיסק החם של סוף החורף. הוא כבר נחשב ל"בחירת המבקרים" הבריטיים לשנה זו.
אז אמילי סנדיי היא האדל החדשה? לא בדיוק. דבר אחד בטוח, שתיהן זמרות מיינסטרים, מהסוג שמדבר לכל נפש. אלא שסנדיי היא קודם כל כותבת שירים מצטיינת. אם ללכת ישר לשורה האחרונה, אפשר לומר שאם הדיסק הזה, " Our version of Events " היה פשוט הדיסק הבא של אדל, כלומר היא היתה מקליטה אותו במקום סנדיי, היינו מקבלים עוד "21".
הבעיה היא שסנדיי זמרת הרבה פחות מסעירה מאדל
סנדיי כותבת בעיקר בלדות, קורעות לב שאפשר לשמוע שוב ושוב ממש כמו את "Someone like you". קחו למשל את שיר הפרידה "Clown". שמתחיל במשפט הקורע "אני מניחה שזה יותר מצחיק מאיפה שאתה מסתכל, כי מהצד שלי ממש לא מבינים את הבדיחה". בלדת פסנתר נהדרת שכזאת, אי אפשר להישאר אדיש אליה. הבעיה היא שסנדיי זמרת הרבה פחות מסעירה מאדל.
בעולם רגיל אולי היינו מסתפקים בשירה שלה, שהיא לגמרי תקנית. יש לה קול טוב ונוכחות סבירה. אבל דווקא אחרי אדל, מאוד קשה להסתפק במשהו לא גאוני. סנדיי מנסה לפצות בגרוב מאסיב אטאקי. הלהיט הראשון שלה, ולא מעט משירי הדיסק יותר ממתכתבים עם "Unfinished Symphony" הנצחי של הלהקה ההיא, אבל גם זה לא מספיק.
אלמלא היתה כותבת שירים כה מעולים, איש לא היה שומע עליה. שלא במקרה סנדיי התחילה ככותבת שירים. היא תרמה אחד לסוזן בויל, וגרמה לסיימון קאוול להכתיר אותה ככותבת השירים הצעירה האהובה עליו. לא בטוח שזאת מחמאה שעוזרת להיחשב קולית.
"אם הייתי סקעת או מסיקה הייתי מקליט את האלבום הזה בעברית"
סנדיי באמת מתאמצת. בשיר "Dady" היא ממש מנסה להיות גרובית, באופן שמזכיר קצת את ההרכב האהוב סול טו סול. ויש באלבום עוד מלא שירים נפלאים. "Maybe", הסינגל החדש עם הפסנתר המדליק "Next to me", ואלה רק דוגמאות. אלא שכאמור סנדיי לא באמת מצליחה לטעון אותם בכח אמיתי. אני מהמר שמה שיקרה זה שהיא תהיה ענקית באנגליה. תמכור שם מליונים, אבל בשאר חלקי העולם, כולל ישראל, איש לא ידע מי היא. שזה לא טוב לה, אבל אולי טוב לנו.
אם אני הייתי כרגע בהנהלה של מירי מסיקה או הראל סקעת, הייתי לוקח את כל האלבום הזה, מתרגם אותו לאנגלית, עושה איתם הסדר ומקליט אותו מחדש לטובת השוק המקומי. אפשר גם בהפקה מוזיקאלית פחות בינונית ויותר יצירתית. אני משוכנע שמהלך כזה יסתיים בהצלחה גם כאן. אל תגידו שלא אמרתי.
Emeli Sande. "Our version of Events (יבוא, "הליקון"), *** שלושה כוכבים