הצל "חשף" אתמול (רביעי) בחשבון האינסטגרם שלו ראיון שהיה גלוי לכל באינטרנט למגזין שקר כלשהו באנגליה במהלכו נשאלה נגה ארז לגבי דעתה על פעילות ארגון ה-BDS, ולא נתנה את התשובה שמצופה ממנה ובמקום זה החליטה להתברבר עם התשובה הבאה: "כ-90% מהאנשים שהגיעו להופעה של רדיוהד בארץ הם נגד הכיבוש". (לשכת הסטטיסטיקה מבקשת חשבונית בבקשה).
אם ארז הייתה עוצרת שם, כנראה שלא הייתה מתלקחת לה הסערה הנוכחית (כאמור, ארבעה חודשים אחרי הראיון שכבר הוסר מהרשת), אבל היא הייתה חייבת להחמיא לארגון שהפך למוקצה ברוב חלקי ישראל. נכון, היא הסתייגה מדרכי הפעולה שלו - אבל עצם "המחמאה" הייתה מיותרת לחלוטין.
אז למה היא ענתה ככה? אם אנשי יחסי הציבור של ארז היו עונים לפניות כלי התקשורת השונים מאז אתמול אולי היינו יודעים, אבל כרגע אפשר רק לנחש. הזמרת כאמור מחזיקה בדעות השייכות לצדה השמאלי של המפה הפוליטית ומאמינה בשהארגון הבזוי עושה "עבודה חשובה בלהביא את הנושא הזה לתשומת לב של הציבור" (רק כמה חבל שהם מתבססים לרוב על שקרים ומונעים מתוך אנטישמיות, אה?) - כך יכול להיות שארז פשוט נסחפה ורצתה לקבל ליטוף מהמגזין הבריטי.
הדבר שהכי מצחיק בכל הסיפור הזה הוא שכל פעם מחדש זה קורה לישראלים. הם נדלקים על אמן מסוים, אבל הם לא טורחים לברר קצת למי הם מאזינים. אני למשל למדתי את זה על בשרי כשהייתי בן 13, ורגע לפני ההתנתקות מוקי אמר בראיון ש"צריך לשבור להם (למתנחלים) את העצמות". מאז, אני קודם כל הולך לקרוא ולחקור מעט. שנית, אני כמובן כבר לא ילד בן 13 ואני לא מקטרג זמרים בגלל הדעות הפוליטיות שלהם. אתם יודעים כמה מהם אני אצטרך לשרוף?
כבר אמרתי שהמקרה של נגה ארז מצחיק, נכון? עכשיו שימו לב איך הוא הופך לממש מצחיק: אחד מהשירים באלבום שלה נקרא Fire Kites - שזה בתרגום לעברית עפיפוני תבערה. זוכרים את ההמצאה העזתית? עכשיו, אנחנו יודעים שהשירים של ארז הם באנגלית, ובמקרה והתרגום של השורה "אנחנו לא צריכים פצצות יש לנו עפיפוני תבערה" מהפזמון הלך לאיבוד - היא זורקת בין לבין בעברית את המילים "תנקה קצת את הדם".
בשיר KIDS, שהאלבום המצליח שלה נושא גם את שמו - המסר הופך אפילו קל יותר להבנה: ארז מזכירה את גבולות 67', ובהמשך מציינת את ספטמבר 2020 כדד-ליין מסוים, וקוראת לאנשים צאת לרחובות ולצעוד. בעיני הפרשנות של השיר הזו יכולה להיות רק אחת: מחאת בלפור שהתרחשה, כמה לא מפתיע, בספטמבר 2020.
בכנות, אין לי אף טענה לנגה ארז, זכותה להחזיק באיזו דעה שהיא רוצה, זכותה להתראיין על זה בעברית או באנגלית, וזכותו של הציבור הישראלי גם לבקר אותה על אמירותיה (לקלל אותה זה סתם מרושע). אבל הבעיה הגדולה בסיפור הזה היא רק של הישראלים שהתעצלו לקרוא ראיון עבר של הזמרת, או אפילו להקשיב לשירים שלה בשביל להבין את מי הם מעריצים, וכמובן בעיה של תקשורת הרכילות בישראל שנזכרה לסקר רק עכשיו ראיון שפורסם בכלל בחודש מרץ.
מה שכן, ארז יכולה לצאת מפה מורווחת ובגדול - כל התדמית השמאלנית "שנחשפה" פתאום יכולה לעזור לה ליצוק דמות מורכבת קצת יותר מאשר "זו עם החליפות והג'יבריש". מספיק שכלי תקשורת מרכזי אחד מעבר לים יסקר את המתקפה שהיא חווה ברשתות החברתיות (מאז אתמול ירדו לה כמה אלפי עוקבים באינסטגרם), והופ - היא הרוויחה יחסי ציבור ששום אירוח אצל ג'ימי קימל יכול היה לתת לה. גם ככה היא מכוונת לחו"ל, לא?