רוקר חיי: הרוקרים הישראלים שאנחנו אוהבים

יום העצמאות הגיע, וזה בדיוק הזמן המתאים להצדיע לרוקרים ישראלים שאנחנו אוהבים במיוחד. כותבי mako וכותבים אורחים בחרו את "הרוקרים של חייהם", והקדישו לכל אחד מהם מילים חמות - מאמירת תודה ועד הכתרה, מרגשות משתפכים עד הכרה בגדולה, מזכרונות וקשר אישי, עד השפעה ממשית על החיים.

בפרויקט השתתפו 13 כותבים שבחרו 13 רוקרים. אין פירוש הדבר שהרוקרים האלה טובים יותר או פחות מהקולגות שלהם - כל אחד מהכותבים כאן אוהב, מוקיר ומעריך שורה ארוכה של אמנים ישראלים, ואפשר היה לערוך עוד 4-5 רשימות כאלה לפחות, עם שמות שונים. אלה בחירות סובייקטיביות שחלקן נעשו מתוך אינסטינקט, וחלקן מתוך צער על כך שכל אחד מאיתנו יכול לפרגן רק לרוקר מקומי אחד. אז לפני שמישהו נעלב - אנחנו אוהבים את כולם, והכל קול.

גל אוחובסקי מחכה לשלום חנוך

דנה ברגר מתוודה בפני קורין אלאל

יובל אראל מזכיר נשכחות לרמי פורטיס

אלי לפיד היה לוקח את הצ'רצ'ילים לאי בודד

אסף לבנון מאמין בתקווה של אביב גדג'

דרור נחום מתגעגע ליוסי אלפנט ז"ל

ישי שוורץ הבין את סיפור חייו מיהודה פוליקר

עמית סלונים נאלם דום למראה יצחק קלפטר

ראם שרמן התמכר לגבריאל בלחסן ז"ל

מיקי נירון מתגבר כמעיין של ברי סחרוף

נמרוד מירום גדל על משינה

תומר מוסמן נשרט מזאב טננבוים ו-"Salem"

אסף נבו רואה בחמי רודנר אח בכור