חני דינור שרה "זה שאני עף" של אורציון ברתנא בדואט עם נבל

"זה שאני עף"

"זה שאני עף, זה שאני עף לא צריך להטריד, זה שאני עף לא צריך להטריד את הבריות / אני לא עובר, אני לא עובר גבוה, אני לא עובר גבוה מעל הראש, כדי שאיש לא ירים את ראשו מופתע, כדי שאיש לא ירים את ראשו / אני לא עובר, אני לא עובר גבוה, ולא נמוך מדי מעל הראש, כדי לא לסכן איש- כדי לא לסכן / יותר מאשר מעוף, יותר מאשר מעוף אלה דילוגים ארוכים, יותר מאשר מעוף אלה דילוגים ארוכים בגובה בינוני, בין דילוג איטי, בין דילוג איטי לדילוג איטי, בין דילוג איטי לדילוג איטי אני נוחת, יושב לי, בישיבה שפופה, יושב לי בישיבה שפופה נוחה, מסתכל ארוכות בגבעול עשב ירוק".

על השיר

את השיר "זה שאני עף" הלחינה חני דינור למילותיו של המשורר אורציון ברתנא, ושרה בדואט עם הנבל של סוניטה סטניסלו.

"השיר לקוח מספר שירים של אורציון שיצא בשנה שעברה", אומרת דינור. "הספר בשם 'הים כמו באהבה', מתורגם ליידיש, בתרגומם של ישראל רודניצקי ורבקה בן-חיים בסמן. הייתה לי הזכות להלחין את השיר עוד בטרם יצא הספר לאור".

עוד בפרוייקט:
>> עם האקורדיון של יוסי גרושקה: "צליל קולו של הגשם", מאת מאי מוזפר
>> עם החליל של טלי רובינשטיין: "מתאפרת" מאת ש.שפרה
>> עם הגיטרה של גדי ציקמן: "מאזין בסתר" מאת יעקב ברזילי
>> עם הפסנתר של רמי הראל: "אור" מאת אלישבע גל
>> עם הקלרינט של פטר ורטהיימר: "הסתיו עובר" מאת אריה סיון
>> עם הויולה של גליה חי: "הבל החיים", מאת פרץ דרור בנאי
>> עם הקונטרבס של גלעד אפרת: "תני לדמעות", מאת נתן יונתן
>> עם המנדולינה של שמואל אלבז: "אישה בודדה", מאת אשר רייך
>> עם הבס של בנצי גפני: "שיר לילדה שכבר נולדה", מאת רוני סומק

אורציון ברתנא
משורר,סופר, חוקר ספרות, מסאי ומרצה לספרות, בנו של המשורר ב.מרדכי. הוא פרסם קובץ של מבחר שיריו וכתב מסה על שירתו. כיום הוא עומד בראש מקימי הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת אריאל ומרצה בחוג לספרות במכללת הקיבוצים. כמו כן כיהן כעורך "מאזנים", כתב-העת לספרות של אגודת הסופרים העברים, אשר בין השנים 1995 ו-2000 היה יושב ראשה. בשנים 2002-2001 כיהן כנשיא הסניף הישראלי של פא"ן (ארגון הסופרים הבינלאומי) והיום הוא העורך של כתב-העת המחקרי ליודאיקה, 'מורשת ישראל'.

ברתנא פרסם שמונה קבצי שירה, שני קבצים של סיפורים קצרים, שתי נובלות, ארבעה ספרי ביקורת ושישה ספרי מחקר. עיקר הסיפורת שלו הוא סיפורת פנטסיה ובעבר הרבה לפרסם מאמרים על ספרות המדע הבדיוני. שירתו היא שירה לירית אקזיסטנציאליסטית, עשירה במטאפורות. יצירתו ועבודתו הספרותית זכו במספר פרסים, ביניהם: פרס ברנר, פרס ראש הממשלה, פרס חולון, מענק קרן וולף, פרס ברנשטיין. ספרים שלו תורגמו למספר שפות ויצירותיו ומחקריו תורגמו ופורסמו בכשלושים שפות.

סוניטה סטניסלו - Sunita Staneslow
נגנית נבל בינלאומית, ניגנה במגוון מקומות ברחבי העולם, מפאבים ועד אולמות קונצרטים. בוגרת בית הספר למוזיקה של מנהטן. אף שלמדה מוזיקה קלאסית, אהבתה נתונה למוזיקה מסורתית והיא מתמחה במוזיקה יהודית ובמוזיקה קלטית. עיבודיה היצירתיים זיכוה בפרסום נרחב. היא מרבה להופיע וללמד בפסטיבלי הנבל הגדולים בצפון אמריקה ועורכת סיורי הופעות כסולנית ובהרכב 'צלול' לנבל ולכינור. בנוסף, עוסקת סוניטה בתרפיה באמצעות נגינת הנבל בבית החולים "שניידר" לילדים בפתח-תקווה. סוניטה צוינה בין עשרת הנגנים היהודים המובילים במגזין "מומנט", וכן זכתה בשנת 1998 במלגת קרן מקנייט כהכרה על פועלה בתחום המוזיקה היהודית. היא הקליטה 13 אלבומים של מוזיקה יהודית, קלטית וקלאסית, וכן פרסמה 14 ספרים של עיבודיה לנבל.

חני דינור - "משוררים בדואט" - אודות הפרויקט

"לספרי השירה היה חלק נכבד במדף הספרים בבית הוריי וכך התוודעתי לעולם ומלואו של מילים השזורות כאבני חן בשרשרת. השירה להבדיל מהפזמון אינה נכתבת במטרה להפוך לשיר בעזרת הלחן, היא עומדת בפני עצמה,במלוא הדרה וגם כשאין בה חריזה ומשקל - היא מתנגנת. עבורי כמוזיקאית, להלחין שירת משוררים זו הרפתקאה מאתגרת במיוחד, דווקא משום שבניגוד לפזמון, שירה אינה נכתבת על מנת להיות מולחנת. אני תמיד מתרגשת כשמונח לפניי טקסט מעורר השראה, שיש בו סיפור, התרסה, מחאה, הומור, שמחה, כאב, עונג והכל נכתב בשפה כל כך מדוייקת  וקסומה. לעיתים משתמש המשורר במילים המוכרות אבל בצירוף שלא השתמשו בו קודם  ובורא את המילים מחדש. התמזל מזלי ולאורך השנים התבקשתי על ידי משוררים שונים להלחין משיריהם בארועי מחווה ובערבי השקה של ספריהם החדשים ואט אט נאספו להם שירים שבקשו להשמיע את קולם.

"הרעיון לשיר כל שיר כדואט עם כלי אחד אחר, עלה מתוך הרצון לתת כבוד למילה ולאפשר לה להיות בקדמת הבמה. באותה מידה, גם ביקשתי לאתגר את עצמי כזמרת שקולה חשוף לגמרי ואינו יכול להסתתר או להתמך ושלכל ניואנס בביצוע הקולי יש משקל ומשמעות. היה גם רצון לתת מקום של כבוד לכל כלי בנפרד, גם לכאלה שאינם כלים הרמוניים  ובד"כ מנוגנים במסגרת הרכב אינסטרומנטלי. חשוב לציין שגם קהל המאזינים, המורגל בעושר צלילי, זוכה להיות מאותגר בהזדמנות הזאת.

"בחירת הכלים הייתה פועל יוצא של הלחנים השונים ושל האופי המסויים שבקשתי לתת לכל שיר ושיר. כל אחד מהנגנים הנפלאים, הנמנים על השורה הראשונה של המוסיקאים בארץ, תרם מאישיותו המוסיקלית ומהסגנון היחודי שלו והשארנו במכוון מקום גם לאלתורים ספונטניים בזמן ההקלטה עצמה. חשוב להדגיש שכל השירים הוקלטו בפורמט של הופעה חיה, כלומר- בטייק אחד בזמן הצילום עצמו .אולפני ברדו בהם הוקלטו וצולמו הדואטים שותפים לפרוייקט כבית תוכן מוסיקלי שרואה את קידום השירה העברית לנגד עיניו. היה זה מסע ארוך ומרגש ואני תקווה שתתרגשו יחד איתנו".

*את הפרויקט תשיק חני דינור בהופעה חגיגית שתתקיים ב-15 בדצמבר 2013 במרכז עינב בתל אביב.

חני דינור בפייסבוק, יו טיוב

אולפן הקלטות וצילומים: "ברדו". צילום ועריכת וידיאו: שהר גולובאטי