אין תמונה
"אינדי זה עבודה קשה". תמר אפק

תמר אפק, נסיכת האינדי הישראלית, תוביל החל ממחר (שישי) ולמשך סוף השבוע הקרוב את המהדורה השלישית של פסטיבל המוזיקה האלטרנטיבית "חוצמזה". האירוע, שיתקיים בקיבוץ פרוד שבצפון בשישי-שבת הקרוב, צפוי למשוך אליו כאלפיים חובבי הז'אנר, שצפויים ליהנות ממגוון רחב של אמנים ולהקות מתחום המוזיקה העצמאית, ולצדם שמות מוכרים יותר כמו אסף אמדורסקי, כנסיית השכל, עמיר לב ,גלעד כהנא, תומר יוסף ובנו הנדלר (טרמפולינה) ויעל דקלבאום.

אפק עצמה, למי שטרם זכה להכיר, היא גיטריסטית וזמרת, אחת משתי הצלעות בצמד הרוק המוערך מאוד "קרוסלה", שהופעותיו האנרגטיות והסוחפות כבר הפכו לשם-דבר בעולם הרוק המקומי. גם "קרוסלה", כמובן, יופיעו ב"חוצמזה", אבל לאפק יש כרגע דאגות גדולות יותר.

"המודל זה אנדי וורהול והוולווט אנדרגראונד"

"השנה אנחנו משתפרים בארגון וזה דבר חשוב", היא אומרת ערב פתיחת הפסטיבל. "אנחנו מנסים להוות פלטפורמה לאמנויות שונות ומכניסים את הארט-ביט - שיתוף פעולה עם צלמי הופעות מקומיים, שצילמו אמנים. עד היום הם הרימו אירועים שהגיעו אליהם 800 ו- 1500 איש. אנחנו באים כדי ליצור משהו על פי המודל של אנדי וורהול והוולווט אנדרגראונד. אנחנו רוצים כמוהם להתרחב לאמנויות שהן מחוץ למוזיקה, עם צלמים ואנשי קולנוע.

"יש לנו גם חיבור עם תחנת הרדיו 'קול הקמפוס', שהאתר שלהם עלה בכמות הגולשים בעקבות הפסטיבל. הרעיון הוא לשלב את כולם לקהילה אחת - חברות הפקה, אמנים, קהל, מועדונים, אופנה וליצור קשרים עם הפריפריה, כמו למשל מועדונים בחיפה, כדי להרחיב את המעגל. אנחנו באים ונותנים מעין 'עיר' ליומיים, שיבואו אנשים מכל האמנויות שיש להם אידיאולוגיית אינדי משותפת. המטרה היא ליצור התנתקות מאיך שהעולם חושב, לא רק עובד. לפתוח אצל אנשים ערוץ יצירתי שמעודד עשייה, החלפת דעות ורעיונות, ושייווצרו שיתופי פעולה ספונטניים בין אמנים".

"החשיבות של הפסטיבל לסצנת האינדי היא עצומה"

-את מרוצה מכמות הקהל שמגיעה?
"במונחים מספריים הפסטיבל הזה הוא כלום, אבל יש חשיבות מעבר. כי לאט לאט אנחנו גדלים. בהתחלה הגיעו 600, אחר כך 1500, הפעם מצפים ליותר. התחלנו לפני 3 שנים והרבה גבות הורמו בפעם הראשונה. הגיבו בחוסר אמונה, זה הרתיע והזהיר שאף אחד לא יבוא, אבל הפער בין אז להיום כל כך גדול. אחרינו קם גם פסטיבל 'אינדי נגב' ועזרנו להם. המטרה היא ליצור עוד ועוד פלטפורמות חדשות".

אין תמונה
תמר אפק ב"קרוסלה"

"לפסטיבל הראשון היתה חשיבות עצומה. הוא נתן הרבה ביטחן עצמי לקהילה האלטרנטיבית ולאמנים שיודעים שיש בית, ששווה לעבוד כדי להופיע בו. התוצר מתבטא בקהל החדש שנחשף ונותן עוד ביטחון לאמנים, שיש אירוע שחוגג את העניין, מעודד אותם. יש אצלנו תחושה של גדילה ולא של היתקעות במקום. גם לחברות הפקה שפועלות בתחום יש חשיבות. כי ככל שיביאו אקטים אלטרנטיביים שווים יותר מהארץ ומחו"ל זה רק יגדל עוד".

"אמנים כמו אריק איינשטיין חתמו על חוזים ואחרי שנים תבעו את המפיקים, היום לא צריך חוזים"

-מה בעיניך הופך מוזיקה לאינדי?
"זה קורת גג של הרבה סוגי מוזיקה. כל אמן שמופיע בלבונטין 7 הוא אינדי. המילה למעשה איבדה מהמשמעות שלה. אינדי רוק זה אצלי מבחינה אסתטית, לשמוע להקה כמו פייבמנט ולזהות סאונד. בארץ זה משהו עצמאי, מ'אינדיפנדנט'. אנשים שיוצרים משהו עצמאי. להרבה להקות יש תפיסה שהם יכולים לשלם ליחסי ציבור ולבוקינג וככה להתפרסם לפני שבכלל גיבשו אמירה משל עצמן, ולהוציא על זה כסף זה מיותר. אני כלהקה ופסטיבל מעדיפה לעבוד יותר קשה כדי לקבוע לעצמי את ההופעות. ברגע שלהקה עושה את זה לבד זה אינדי. מה שעוד מבדיל אינדי מלא אינדי זה החוזה. אינדי זה לא להוציא הרבה כסף. בעבר אמנים כמו אריק איינשטיין ושלום חנוך חתמו על חוזים ואחרי שנים תבעו את המפיקים שלהם כי הם חתמו על חוזים דרקוניים והיום הם לא חייבים".

-זה מאוד מגוחך להגדיר אינדי לפי מי שמשלם ליחצ ומי שלא. מה, מי שאין לו את הכישורים לעבוד לבד הוא לא אינדי?
"אבל מזה התחיל האינדי. יש היום אמני אינדי שחתומים במייג'ור לייבל. סוניק יות' הם עדיין אינדי. הרעיון הוא לקדם כתיבה שהיא שונה. אבל זה התחיל ממייג'ור לייבלז ששחטו את האמנים שלהם. בעיני, כיום, אמן שלא קובע לעצמו הופעות זה פינוק. אני רואה את השטח ואף אחד לא ביישן. זה עצלות. מי שחתום בחברת בוקינג הוא עצלן. להקות יכלו לעשות הרבה יותר".

"האמנים בארץ עצלנים ומפונקים"

קרוסלה (להקה)
"אני עושה משהו טוב ואני יוצרת פלטפורמה שנותנת במה לאמנים אחרים". תמר אפק ב"קרוסלה | צילום: ערן מחלו

-מי שלא מסוגל לנהל את עצמו הוא עצלן?
"אני בלהקה שעושה טורים בעולם כמו מונוטוניקס וטיוי בודהאז. הם גם יזמו פה דברים. בשבילנו, שאנחנו נחשפים לסצנה העולמית, כל להקה כזו עושה טורים. בארץ להקות לא עושות טורים. אנחנו נחשפנו לזה וזה נקרא בעיני להיות מוזיקאי. רק מי שחורש את הארץ יכול להצליח. אנחנו נחשפנו לתרבות הזו של הופעות יום יום. אם אתה משלם למישהו שייקבע לך הופעה בלבונטין זה מיותר, כי להיות מוזיקאי זה עבודה קשה. אני בדעה שאנשים פה לא עושים מספיק. והם צריכים להפוך לפרפורמרז. שזה מאפיין להקות ישראליות".

-את שמה לב שאת מכילה את התכונות שלך על שאר אמני האינדי. ומה עם מי שרק יושב בבית שלו ומוציא שירים והוא לא מוכשר כפרפורמר, בלקדם את עצמו, בלצאת לטורים?
"אני עושה משהו טוב ואני יוצרת פלטפורמה שנותנת במה לאמנים אחרים. יש לי תפיסה לגבי אינדי. אני לא מטיפה לאחרים. בעיני זה לקום מהכיסא ולנסות לבצע. בעיני יצירה זה גם לעשות מעשה. אינדי זה לעורר מודעות בקרב אמנים אחרים, אינדי זה עשייה עצמאית ולהרים לבד, לאו דווקא להיות כמוני או כמו 'קרוסלה'. מבחינתי הכי חשוב זה לעורר את המודעות ולחשוף את האמנים לקהל חדש מחוץ לתל אביב. בשבילי אינדי זה לא להיות מפונק והאמנים בארץ מפונקים".