נינט פרומו (צילום: רותם ואחניש)
אגדה. נינט | צילום: רותם ואחניש

במיוחד ליום האישה הבינלאומי, הנה עשר הזמרות הטובות במוזיקה הישראלית, מתחת לגיל 35 (פרט לאחת). למה מתחת 35? כי באמת שקשה להתחרות בקילומטראז' המפואר של רביץ וגלרון, ארזי ועטרי, ריטה וריקי גל, אורית שחף ודנה אינטרנשיונל, זהבה בן ומרגול, שכולן כבר מסתכלות על הגיל הזה מלמעלה. העשר שנבחרו משקפות טעם אישי, עשייה נוכחית והסתכלות קדימה. יש כאן כמה רוקריות, כמה יוצאות "כוכב נולד" ו"רימון", זמרות פופ איכותיות, כמה ששרות באנגלית וזמרת מזרחית אחת שבאמת אין עליה.

נינט טייב

נינט טייב היא אגדת רוק ישראלית. אפשר לזלזל בקביעה הזו, אבל הסיפור של נינט הוא החומר ממנו נרקמות אגדות שכטלה. נערה בת 18 מקרית גת, מבית מסורתי, שחלמה על חתונה בגיל 21 וילד בגיל 22, והצבא וכוכב נולד העיפו לה את החיים לסרט שנמשך כמה שנים, ונגמר רק כשהיא החליטה את ההחלטה המשמעותית בחייה ובחרה במוזיקה כדרך חיים, בגיטרה כחברה הכי קרובה וברוקפור כלהקה. במקום לשבת על סיר הבשר של המיינסטרים ולהוציא אלבומים שכולם ים של דמעות, היא מרדה בכלוב הזהב ובסוף גם הצליחה להיחלץ ממנו. יש אוהבי רוק שבזים לה ומעקמים את האף נוכח האלבום "קומוניקטיבי" וקשה להם לקבל גם את השיר החדש שלה באנגלית. אבל כל מי שמאמין לנינט ולא לדמות המגעילה שציירו לה בתקשורת במשך כמה שנות פפראצי, יודע שהאמת נמצאת בצד שלה, ושכל אותם מבקרים יכולים ללכת לישון על אותו האף.
האזנה מומלצת: "הכלה"

תמר אייזנמן

תמר אייזנמן השקה בארבי (צילום: דרור נחום)
גיטר הירו. תמר אייזנמן | צילום: דרור נחום

ואם כבר רוקרית מהפריפריה, תמר אייזנמן היא הדבר האמיתי. הירושלמית היא פשוטו כמשמעו הגיטריסטית-אישה הכי טובה שקמה כאן. אפילו דני סנדרסון איתו היא מנגנת יסכים עם הקביעה הזו. כשמוסיפים לזה את היכולת שלה להישמע טבעית באנגלית, ליצור אלבומים מצוינים, מלאים בגרוב חכם ובעסיס רוקנ'רולי, יחד עם התשוקה לחזור אל המקורות של הבלוז, הג'אז והרית'ם נ' בלוז במופע באמת נהדר כמו "Time For Creation", מקבלים חבילה מיוחדת במינה. אייזנמן היא לא עוד זמרת ויוצרת ישראלית, היא האני דה פרנקו שלנו, שיכולה וצריכה לנסות את מזלה מעבר לים. אם זה עבד לידיד שלה אסף אבידן, זה יכול לעבוד גם עבורה.
האזנה מומלצת: Bad Luck

מארינה מקסימיליאן בלומין

מארינה מקסימיליאן בלומין פרומו 2 (צילום: רותם ואחניש)
טאלנט. מארינה מקסימיליאן בלומין | צילום: רותם ואחניש

עשרה קבין של כישרון ירדו על העולם ביום שבו נולדה מארינה מקסימיליאן בלומין, ובאותו היום היא לקחה תשעה מהם. אפשר למלא ספר בלספור כמה כישרון ביצועי, מוזיקלי ובימתי יש בבחורה המדהימה הזו. מארינה היא לא סתם יוניקית, היא יוניקורן. אלא שכישרון הוא דבר חמקמק, צריך לדעת איך לנהל אותו, איך לטפל בו, איך למקסם אותו. למזלה, עד עתה יש למקסימיליאן בלומין את התבונה הדרושה. לפחות ארבעה מופעי במה היא העלתה כאן בשנים האחרונות, אחד יותר טוב מהשני. גם טלוויזיה היא עשתה בחן ובהצלחה (ואפילו פרסומות). מנגד, בגזרה המוקלטת, נרשמו לה פה ושם סינגלים בודדים, ועד שלא נזכה ממנה לאלבום בכורה היא תישאר בגדר הבטחה לא ממומשת.
האזנה מומלצת: "אני הולכת"

קרולינה

קרולינה, מול הים (צילום: אסף עיני)
מיס עולם. קרולינה | צילום: אסף עיני

ההסכם הג'נטלמני הבלתי כתוב אומר שאסור לשאול אישה בת כמה היא, אבל הרשימה הזו היא עד גיל 35 וקרולינה היא היחידה שכבר חצתה אותו. אלא שהקריירה שלה התחילה בגיל מאוחר יחסית, אז זה מתאזן. קרולינה (קרן אברץ במקור) היא דיוות גרוב אמיתית, מלכה של מוזיקת עולם, קיסרית של ערבוב השפעות. רגאיי, fאנקי, RNB, בלדות רכות, שירי אהבה, יוונית, בלקנית, מוזיקה מזרחית, פסיכדליה - היא כבר שרה הכל ובכולם היתה מצוינת. אחרי "פאנסט", "הבנות נחמה" והאלבום הראשון שחרך את הרדיו בלהיטים הגיע עכשיו "זוהר", באמת אלבום נדיר ביופיו ובחיבור המיוחד שהוא יוצר בין מזרח ומערב, צפון ודרום, אלבום שאריס סאן היה שמח להתארח בו בסולו גיטרה, וזוהר ארגוב היה מסכים להצטרף בו לדואט, אלבום שאפילו דני ליטני חייב לשמוע. קרולינה היא הדוגמה לכך שמוזיקה טובה תמיד מנצחת בסוף, ובמיוחד כשהזמרת והיוצרת שלה כל כך מוכשרת.
האזנה מומלצת: "Save Me From My Self"

מירי מסיקה

מירי מסיקה האנגר (צילום: ראובן שניידר )
מצמררת. מירי מסיקה | צילום: ראובן שניידר

כשמירי מסיקה עומדת על הבמה ושרה אתה לא צריך יותר מזה בחיים. הקול שלה מצמרר. בגרונה עולם ומלואו. אתה בוכה, אתה צוחק, אתה מתרגש, אתה נפעם. אתה לא רוצה שזה ייגמר. יש לה כמה ביצועי במה ואולפן שנחרטו לנצח בפנתיאון המקומי, כמו "שיר תקווה", "לשם", "מלך" ו"שיר לשירה". אז כן, היו לה פה ושם שירים עם שמות כמו "מאמי" ולהיטי פופ כמו "נובמבר", שהפכו ללהיטים גדולים, והיא אכן סוג של "פה גדול", שגורם מבוכה לעיתים לסובבים אותה, אבל זה החן שבה, ובלי אותו פה ובלי אותם שירים היא לא היתה הזמרת הכל-ישראלית שהעם מתחבר אליה, מנהגי מוניות ועד מרצים לפילוסופיה. ומי שלא ראה אותה מופיעה עם תזמורת סימפונית - שיקים עצומה ויבקש ממנה לעשות את זה שוב. ההפסד כולו שלו.
האזנה מומלצת: "אישה חרסינה"

מאיה איזקוביץ'

מאיה איזקוביץ הופעה (צילום: דרור נחום)
ג'ינג'ר ספייס. מאיה איזקוביץ' | צילום: דרור נחום

כל מי שרואה את מאיה איזקוביץ' מתאהב בה. זו התכונה הכי יפה שלה, לצד כמובן היכולת לזקק פולק-גרובי באנגלית לממדים הנכונים ששובים את האוזן המקומית. היא אולי נראית כמו האחות הקטנה והג'ינג'ית של דנה ברגר, והמבטא האנגלו-סכסי שלה מזכיר את ג'וזי כץ, אבל איזקוביץ' בקטע שבו כמעט אף זמרת מקומית לא היתה בו לפניה. יש בה תשוקה מיוחדת, הבלוז שלה הוא אישי, גם כשהוא קורץ לפופ ו-RNB, וכשהיא לבד עם הגיטרה זועקת "I  Am!" או עושה אהבה עם הכינור אתה קולט שהיא בשיא. אם ירצו אלוהי המוזיקה, אלבום הבכורה נפלא שלה "Safe & Sound" ופרס אקו"ם שמגיע עכשיו בעקבותיו היו רק ההתחלה, ועם קצת מזל אולי ההמשך בכלל יקרה במקום אחר.
האזנה מומלצת: Brave Again

איה כורם

איה כורם, רונה (צילום: רוני כנעני)
דרך ארוכה. איה כורם | צילום: רוני כנעני

האלבום האחרון של איה כורם לא היה מבריק בעיני ("רק" טוב), אהבתי יותר את השניים הראשונים, אבל אי אפשר שלא להעריך את ההתמדה, הנחישות, הדרך העצמאית ומעל להכל את הכישרון הגדול. כורם היא זמרת מרגשת, שבורכה בכישרון מלודי נדיר, חוש מצוין ללהיטים ואומץ לכתוב גם טקסטים שכואבים במקומות רגישים. למזלה היא גם בחורה נבונה שיודעת איך לתעל את הכישרון שלה ולנהל אותו. אחרי שנכוותה אישית מסערת "רימון" ועזבה את חברת התקליטים שלה, היא הצליחה להתגבר על לא מעט מכשולים ולהישאר איתנו. להצליח במוזיקה הישראלית פירושו לפעמים לשרוד, ויש לי תחושה שכורם תישאר איתנו לעוד הרבה שנים.
האזנה מומלצת: "שפה זרה"

דיאנה גולבי

דיאנה גולבי – לשבת ולחכות
לא לשבת ולחכות. דיאנה גולבי

מספר האנשים שדיאנה גולבי לא מזיזה להם כרגע הוא בערך מספר האנשים שהעריצו את האדמה עליה היא דרכה רק לפני שנתיים. אני מאמין בגולבי, כי היא עושה את הדברים הנכונים. התגייסה לצבא לתפקיד רגיל, עוברת תהליך ארוך ומייגע עם אלבום הבכורה, נעזרת כמובן בלואי להב ומתחילה את דרכה חזרה להכרה מלמטה, דרך הופעות קטנות ואקוסטיות במועדונים וברים. קשה להופיע מול 50 איש אחרי שהופעת מול 50 אלף (ו-2 מיליון בטלוויזיה), אבל זה בדיוק מה שיחשל אותה לקראת קריירה מוצלחת של זמרת רוק אמיתית. תחלופת יוצאי הריאליטי בארץ כל כך גבוהה, שאני מכיר אנשים שבקושי זיהו אותה ב"קליפ העשור" של כוכב נולד. אבל ככה זה ברוקנ'רול - נופלים, קמים ומתחילים שוב מחדש, מלמטה. אני מחזיק לה אצבעות.
האזנה מומלצת: "לבכות"

יעל דקלבאום

יעל דקלבאום פרומו (צילום: דן פרץ)
מגוונת. יעל דקלבאום | צילום: דן פרץ

יעל דקלבאום היא היוצרת והזמרת אולי הכי מגוונת שפועלת כעת בארץ. היא יכולה לשיר הכל, ולהישמע אותנטית, משכנעת ולרגש. היא יוצרת רוק, פופ, מוזיקת עולם, ג'אז ואוונגרד. מי ששמע את אלבומי הסולו שלה באנגלית ובעברית יודע שהיא יכולה לנוע מהכי מיינסטרים לקצה האלטרנטיבה, וחזרה. מי שצפה בה במופע האנפלאגד עם משינה יודע כמה חום וכוח יש בקול שלה, בהבעה, בפרפורמנס, ואיך היא תופסת טריפ מדהים על רגאיי או בלוז ומאלתרת בכיף גדול. המילים שלה נוגעות בצד הנשי של היצירה במלוא העוצמה, וגם מי שהוא לא אישה יכול להתחבר ולהתפעל מהפן המרכזי הזה באישיות האמנותית שלה.
האזנה מומלצת: "שובי לכאן"

שרית חדד

שרית חדד, ורוד (צילום: אלכס ליפקין, למגזין BelleMode)
חשובה. שרית חדד | צילום: אלכס ליפקין, למגזין BelleMode

שרית חדד היא כוכבת-על שהנוכחות שלה בשוק המקומי כל כך גדולה, עד שגם בשנים האחרונות, כשהיא כבר לא בשיאה המטורף של הצלחתה (אלא "רק" מצליחה, באופן שגרתי ומוצלח שכזה, כמו הופעות מפוצצות בהאנגר 11 עם מחיר כרטיס מהגבוהים בשוק, ו-10 עד 12 אירועים פרטיים בחודש) עדיין כל זמרת צעירה שמנסה לעשות משהו במוזיקה הים תיכונית מושווית אליה באופן אוטומטי. ולמרות כל הניסיונות המעמד של חדד הוא עדיין בלתי מעורער. יעברו עוד הרבה שנים עד שזמרת מזרחית אחרת תתקרב אליה בכלל. למעשה, אפשר לחלק את ההיסטוריה של הפופ הנשי בישראל ללפני שרית חדד ואחריה. בראי ההיסטוריה ובהשפעתה על המוזיקה הישראלית היא חשובה אפילו יותר מעפרה חזה ז"ל.
האזנה מומלצת: "מאחלת לך"

>> ערוץ VH1 בוחר במדונה כאישה הגדולה בהיסטוריה של הפופ