הגינקולוג הבכיר שהורשע באונס תשע מטופלות במרמה: "ניצול ציני ובזוי של נשים לסיפוק יצרים"

בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו הרשיע בהכרעת דין מנומקת ומפורטת את פרופ' מנחם אלקלעי, רופא גינקולוג מוכר, בעשר עבירות של אינוס במרמה של מטופלות. השופט הבכיר ירון לוי, ראש ההרכב, יחד עם השופטים אילן צור ותמר סנונית פורר, קבעו פה אחד כי הרופא פגע מינית בתשע נשים שונות שכל אחת מהן הייתה מטופלת שלו. הצעירה שבהן הייתה בת 23 והמבוגרת בת 66 בעת ביצוע המעשים.

על פי הכרעת הדין, במהלך בדיקות וטיפולים רפואיים שביצע, ניצל הנאשם את מעמדו המקצועי הרגיש לצורך מגע מיני, כל זאת נעשה כשהנאשם מייצר מצג שווא מתוחכם, לפיו המגע האסור הוא חלק בלתי נפרד מפרוטוקול הבדיקה הרפואית הלגיטימית. חלק מהמתלוננות אף העידו כי הרופא אמר להן במפורש שבכוונתו לבצע את המגע האסור כדי לבדוק את יכולת הכיווץ של הנרתיק או כדי להרגיע אותן.

הנאשם אומנם הכחיש לאורך כל הדרך כי עיסה במכוון את המטופלות. הוא טען כי מגע אגבי באזור זה, במנח היד שבו בוצעה הבדיקה, הוא הכרח אנטומי בלבד. לטענתו, המתלוננות ייחסו לפרוצדורה רפואית מובהקת פרשנות פלילית בדיעבד, שנבעה מאי הנוחות המובנית בבדיקה פולשנית לזיהוי מקור כאב בשרירי רצפת האגן. הוא אף ניסה להאשים את הפרסומים בתקשורת שחשפו את הפרשה לפני הגשת כתב האישום, וטען שהם אלו שהשפיעו על הנשים.

"טענה פטרנליסטית ומקוממת"

השופטים דחו את גרסתו של הרופא מכל וכל, ונתנו משקל מלא לגרסאותיהן המהימנות והמפורטות של תשע המתלוננות, אל מול מה שהגדירו כגרסתו הכחושה, המתפתלת והמניפולטיבית של הנאשם. כל אחת מתשע המתלוננות מתגוררת באזור אחר בארץ, והן טופלו על ידיו במרפאות שונות, בשל תלונות מגוונות ולאורך שנים.

הנשים אינן מכירות זו את זו, למעט שתי מתלוננות שהן אם ובתה, שכל אחת מהן נפגעה בנפרד מבלי שידעה כלל על פגיעתה של האחרת. מעדויות הנשים הצטיירה בבית המשפט תמונה עגומה ומזעזעת של נשים שביקשו לקבל טיפול רפואי מקצועי, אך יצאו פגועות עמוק בגופן, בכבודן ובאמונן.

בית המשפט מתח ביקורת חריפה במיוחד על קו ההגנה של הנאשם, שטען כי מכיוון שהמתלוננות אינן נשות רפואה, הן אינן מסוגלות לתאר במדויק את המיקום שבו נגע באיבר מינן. השופטים קבעו כי מדובר בטענה פטרנליסטית, מתנשאת, מקוממת ואף מעליבה.

במהלך המשפט הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו כשהוא מודע לחלוטין לחריגתם הקיצונית מהפרוטוקול הרפואי, וללא שניתנה לכך כל הסכמה מדעת מצד המטופלות. חוות דעת של רופאים מומחים מהארץ ומחו"ל, שהוגשו הן מטעם התביעה והן מטעם ההגנה, ביססו את הקביעה כי לא קיים כל קשר, ולו הקלוש ביותר, בין עיסוי ממושך לבין פעולה רפואית לגיטימית כלשהי. השופטים הבהירו כי מעשי הנאשם אינם מצויים במישור הרפואי, ואף לא בשטח אפור, אלא במובהק במישור הפלילי ובגדר מעשי הונאה חמורים.

השופטים דחו גם את הטענה כי עדויותיהן של שבע מתוך תשע המתלוננות, שהגישו את תלונתן במשטרה רק לאחר פרסום הכתבות בעניינו של הרופא, הושפעו מהתקשורת או שעברו האחדת גרסאות. נמצא כי כל אחת מהנשים חשפה את פרטי המעשים הקשים בפני קרובי משפחה וחברים עוד לפני שהפרשה פורסמה לציבור.

השופטים ציינו כי התרשמו עמוקות מעדותיהן מכמירות הלב והמרגשות בכנותן של תשע הנשים. הן תיארו את עוצמת הפגיעה, הכאב, ההלם, הקיפאון והמבוכה שחשו ברגע שהבינו כי הרופא מבצע בהן אקט מיני לסיפוק יצריו הבזויים תחת מסווה רפואי. בעקבות חומרת הטראומה הקשה, חלק מהנשים נמנעו במשך שנים רבות מלעבור בדיקות גינקולוגיות נוספות, דבר שהוביל במקרים מסוימים לנזקים רפואיים חמורים שהצריכו ניתוחים דחופים ואף כריתת שחלה.

בעקבות הממצאים המזעזעים שעלו בתיק, המליץ בית המשפט כי משרד הבריאות יבחן ויגבש בהקדם מדיניות מתאימה ומחייבת לנוכחות של מלווה, צד שלישי, בכל בדיקה גינקולוגית. זאת במטרה להבטשת סביבה בטוחה ומכבדת למטופלות, להפחית חשש ואי נוחות, להגן עליהן מפני פגיעה, וכן לספק הגנה לרופאים מפני האשמות שווא.