איך זה שלא שומעים יותר על שלום דומרני, ולמה הוא אוהב את זה

על פניו, שלום דומרני צריך לדאוג. מעמדו של ראש ארגון הפשיעה בן ה-51 נמצא במגמת ירידה, בריתות ישנות ששירתו אותו התפרקו, שותפים הפכו ללשעברים ואפילו ליריבים. שמו, שבעבר היה הנכס הכי גדול שלו, איבד הרבה מכוח ההרתעה שלו. אבל האם כל זה באמת מדאיג את דומרני? מוזר ככל שזה עשוי להישמע, יש סיבות טובות לחשוב שההפך הוא הנכון.

אף איש עסקים – ובהקשר הזה אין ממש הבדל בין עסקים כשרים לבין כאלה שמתנהלים במחשכים – לא יוזם ירידת ערך של עצמו או של המותג שלו. אם הארגון של דומרני הוא לא מה שהיה פעם, זה לא כי הוא החליט יום אחד שזה מה שיהיה. אבל גורמים בעולם התחתון אומרים השבוע שהאיש ראה לאן הרוח נושבת, ובמקום להילחם החליט לזרום. למה? כי הוא נבון מספיק ופרגמטי מספיק בשביל להבין שצעד במורד שרשרת המזון של הפשע משרת את האינטרסים שלו, את חירותו – ומאוד ייתכן שגם את הישרדותו.

שלום ומתן כבר לא

לפני שנה מינוס שבוע התקיים אירוע שהמחיש היטב את מצב הארגון של דומרני. זה קרה ב-10 ביולי 2025, כששיירה של כלי רכב יוקרתיים בהובלת העבריינים אדם דפס ויהודה אמזלג עשתה את דרכה ברחובות אשקלון. העבריינים תיעדו את עצמם כשנכנסו לעיר, והפיצו את הסרטונים ברשתות החברתיות במטרה ברורה: להפגין עוצמה מול המתחרה הישיר שלהם, דומרני, שהיה במשך שנים נסיך העיר הבלתי מעורער.

מתן ארביב, שהיה אחד האנשים הכי קרובים לדומרני, ניתק ממנו מגע והקים ארגון פשיעה עצמאי. "זה פגע קשות בפעילות של שלום בשטח", מספר השבוע גורם עברייני. "מתן היה השלוחה שלו, הזרוע הביצועית"

"העבריינים האלה, כולם אנשים של דפס, באו להראות לשלום שהם נכנסים לבית שלו, למבצר שלו, ועושים שם מה שבא להם", מנתח עבריין ותיק. "והעניין הוא שכשהדבר הזה קרה, האנשים של שלום הסתתרו כמו עכברים ופחדו להתעמת איתם. זה גרם להם נזק תדמיתי גדול מאוד, כולם בעולם התחתון מדברים עד היום על הסרטונים האלה".

על פי החשד, עשרות העבריינים שהיו בשיירה באו "לצוד" חיילים של דומרני ושל מי שהיו עד לא מזמן בני חסותו – העבריינים מתן ארביב ועוזאל ג'נח-בן חמו – כדי לסגור איתם חשבון. לא לחסל, אבל כן לפגוע בהם פיזית. האורחים הלא קרואים תיעדו את עצמם כשחיפשו את החיילים של דומרני ושות' בבתי קפה ובפיצוציות, ולעגו להם על כך שלא העזו לצאת מהמחבוא ולהתעמת איתם. לאחר כשעה עזבה השיירה את אשקלון.

"שלום רתח מזעם על זה שהאנשים שלו נשארו בבתים ולא יצאו החוצה כמו גברים, להתעמת עם החבר'ה של דפס ואמזלג ולהבריח אותם מהעיר. הוא היה עצבני מאוד", מספר השבוע גורם המעורה היטב בפרטים. "אין ספק שזה פגע במעמד שלו, והוא הבין שהוא חייב להגיב ובעוצמה, אחרת הוא ייצא פארש".

"הנוקמים". ככה, כמו בסרט גיבורי-על, כונתה הכנופיה בראשות בן חמו שיצאה לפעולת תגמול נגד מי שהיו חלק מהשיירה. רימון רסס הושלך ויריות נורו לעבר בתיהם של חלק מהמשתתפים, והיו גם ניסיונות כושלים לפגוע בדפס ובאנשיו. עד כאן זה נראה כמו עוד משחק סטנדרטי של חתול ועכבר בין כנופיות יריבות, אבל לאחר אירוע השיירה ומסע הנקמה קרה דבר מאוד לא צפוי. מתן ארביב, מי שבשנים האחרונות היה אחד האנשים הכי קרובים לדומרני ולא פעם נשכב בשבילו על הגדר כשהוא מפעיל את אנשיו כדי לסייע לו לסגור חשבונות עם יריבים – בהם ראש ארגון הפשע המנוח בני שלמה – ניתק ממנו מגע והקים ארגון פשיעה עצמאי.

"למתן נמאס להיות בצל של שלום, והוא פשוט התרחק", מספר השבוע גורם עברייני. "הוא לקח את עשרות האנשים שלו והקים ארגון קטן אבל חזק, שהיום כבר עושה כאב ראש למשטרת ישראל".

מה זה עשה לדומרני?
"זה פגע קשות בפעילות שלו בשטח. מתן היה השלוחה שלו, הזרוע הביצועית, וביום בהיר אחד הוא עזב".

מה המצב ביניהם היום?
"בוא נגיד שהיחסים בסדר, אבל קרירים, לא מה שהיה פעם. הם לא מדברים על בסיס יומי, אבל גם לא נשארו ביניהם משקעים".

מה בעצם גרם לארביב לקום וללכת? לא סביר שזה הסיפור של השיירה.
"לא, מתן פשוט לא רוצה להיות מספר שתיים של אף אחד. הוא רוצה להיות בעל הבית, הבוס של עצמו".

יחיד בדורו

מתן ארביב רק בן 28, ולפחות במובן מסוים זה מסביר את ההחלטה שלו להתנתק מדומרני: הוא חלק מהדור הצעיר של העבריינים, שלא רוצה בעלי בית על הראש שלו. הוא גם פחות סופר אותם ולא מרגיש מחויב לקודים הישנים (או המיושנים) שלהם, מה שהופך את העולם התחתון בישראל לסביבה פחות נוחה לעבריינים בני גילו של דומרני.

יצחק אברג'יל נידון לשלושה מאסרי עולם וסיים את הקריירה שלו בעולם הפשע. "שלום לא רוצה לגמור כמו אברג'יל", אומר אדם שמכיר את דומרני. "הוא מבין שהימים של פעם לא יחזרו יותר, והוא מתאים את עצמו"

"שלום דומרני הוא עדיין מותג", מבהיר אדם שמכיר היטב את סצנת הפשע. "הצעירים חמומי המוח שנהיו דומיננטיים בשנים האחרונות יודעים שהוא מהוותיקים, והם יודעים גם שהוא מהבודדים מהדור שלו שעדיין פעילים. מבחינתם משנה רק שהוא לא יפריע להם, כי הם פועלים באופן עצמאי ולא רוצים לקבל פקודות. הם זורקים רימונים, יורים, מחסלים, לא רואים אף אחד ממטר. הם לא מחושבים כמו העבריינים הוותיקים".

הם מכבדים את דומרני? מפחדים ממנו?
"הוא לא מפחיד כמו פעם, אבל זה גם כי פחות שומעים עליו. הוא בפינה שלו, קצת הוריד פרופיל".

לפרופיל של דומרני נחזור מיד, אבל אם כבר מדברים על חילופי הדורות, הנה תזכורת בנוגע לבני המחזור שלו. יצחק אברג'יל (57), מי שהיה בעבר שותף של דומרני ואחר כך אחד מיריביו, נידון לשלושה מאסרי עולם בתיק 512 – תיק דגל של משטרת ישראל והפרקליטות – וסיים את הקריירה שלו בעולם הפשע. ראש ארגון הפשיעה הבאר-שבעי ניבי זגורי (53) נשלח השנה לשלושה מאסרי עולם; עניינו עדיין נמצא בערעור בבית המשפט העליון, אבל בשורה התחתונה, שני שמות גדולים ירדו מלוח המשחק. והם לא היחידים: העבריין הבכיר אבי רוחן, מי שהיה חברו הטוב של דומרני, נשפט ל-25 שנות מאסר בפועל. ואילו אחד מיריביו השנואים, ראש ארגון הפשע בני שלמה, חוסל לפני יותר משלוש שנים.

לא צריך לחפש כאן קונספירציות. זה עניין סטטיסטי: ככל שבכיר בעולם הפשע נשאר יותר זמן על הכוונת – של גורמי המודיעין במשטרה, אבל גם מילולית על הכוונת – כך גדל הסיכוי שיופלל או יחוסל. ולדברי ג', אדם שמכיר את האיש ואת הארגון שלו, דומרני מבין את זה. הוא רואה מה קורה סביבו, ומעדיף ללכת עם הראש ולא עם האגו.

ראש ארגון הפשיעה הבאר-שבעי ניבי זגורי נשלח השנה לשלושה מאסרי עולם. אחיו חגי שוחרר באחרונה מהכלא, ובורח מאור הזרקורים. דומרני, אומר אדם שמכיר היטב את סצנת הפשע, הוא מהבודדים מבני דורו שעדיין פעילים

"שלום לא רוצה לגמור את החיים שלו בכלא כמו יצחק אברג'יל או ניבי זגורי, ולא רוצה לקחת את הסיכון שעבריינים יריבים יחסלו אותו", אומר ג'. "הוא רואה את עולם הפשע ומבין שהכללים השתנו ושהימים של פעם לא יחזרו יותר. יש שחקנים חדשים על המגרש, והוא מתאים את עצמו".

ג' מזכיר את קורותיו של דומרני בעשור האחרון: ב-2015, במסגרת מה שנקרא "פרשת הבלוק החוסם", גייסה המשטרה עד מדינה שהביא להגשת כתב אישום נגדו בגין שני ניסיונות רצח, אספקת אמצעי לחימה וקשירת קשר לביצוע פשע. הוא הורשע במסגרת עסקת טיעון, נידון לשש שנות מאסר ושוחרר ב-2021. "שים לב שמאז הוא כמעט לא הסתבך, למעט מעצר פה ושם", אומר ג'. "אם הוא חשב בתקופה הזאת להרים ראש, היו לו סיבות לחשוב על זה מחדש כשכמה מהאנשים הקרובים לו חוסלו או נפצעו קשה. ובינינו, אני חושב שמה שקרה לבן שלו פשוט שבר אותו".

עדיין על הרדאר

ניסים "נינה" דומרני היה בן 27 כשעבריינים מהמאפיה הקווקזית ניסו לחסל אותו במרץ 2022 והותירו אותו במצב סיעודי, משותק בשתי רגליו ובידו הימנית. זה קרה שנתיים לאחר שעזב את עולם הפשע ועבר לעסקים חוקיים של מכירת רכב ושיווק עוגות, אבל כשהעניין נחקר התברר שניסיון הרצח לא בא על רקע הסתבכות חדשה של הבן – אלא כנקמה באב. "ניסו לפגוע בשלום דרך נינה", אמר אז גורם במשטרה. "לא הייתה שום סיבה אחרת".

אפשר לנסות לנחש מה עבר בראש של דומרני כשבנו נפגע בנסיבות האלה, ואפשר להסתפק במה שידוע: בארבע השנים שעברו מאז ניסיון הרצח של דומרני הבן, הוריד דומרני האב הילוך. "הוא פחות בולט בשטח מאז, לא מחפש לעצמו הרפתקאות מסוכנות", אומר ג'. "יש לו היום חבורה של צעירים שמקיפה אותו, אבל זה לא כוח משמעותי כמו שהיה לו בעבר. גם סכסוכים שהיו לו – למשל עם אייל נגר ועם שי בן אמו מקריית גת, שהיה אחד העבריינים הכי מקורבים אליו ולפני שנתיים-שלוש התנתק ממנו – נרגעו קצת".

כשנעצר לפני כחמישה חודשים אמר דומרני: "כבר ארבע שנים לא הסתבכתי עם המשטרה, לא מחפש את זה". אלה המסרים הכי צפויים מעבריין, אבל לאור הדברים שאמרו לנו השבוע אנשים שמכירים אותו, אי אפשר לפסול את האפשרות שהוא התכוון לזה

דומרני הוא לא העבריין הוותיק היחיד ששינה כיוון. מי שהיו בעבר בעלי בריתו ולאחר מכן יריביו, האחים אופיר ועמוס לביא מרחובות, התנתקו מעולם הפשע, התקרבו לדת ועברו לעיסוקים חוקיים. גם בן דודם – עמוס "הקטן" לביא, שהשתחרר באחרונה מהכלא – הצהיר שהוא פותח דף חדש בחיים, ואף אחד לא יתפלא אם ילך בעקבותיהם. עבריינים בכירים אחרים ששוחררו באחרונה מהכלא ונחשבים יעדים של המשטרה – כמו ראש ארגון הפשע חגי זגורי, אחיו של ניבי – בורחים מאור הזרקורים.

אנשים שמכירים את האחים לביא מדברים על הבנה מאוחרת שהפשע לא משתלם, על בחירה להתרחק מכל דבר שעשוי לשלוח אותם לכלא לשארית חייהם. המקרה של דומרני שונה: אף אחד לא חושד שהוא חזר למוטב. התדמית שלו ומעמדו כיעד מודיעיני לא השתנו כשבעיצומה של מלחמת חרבות ברזל הסתובב עם אחד מאנשיו בעוטף עזה וחילק סיגריות, הלבשה תחתונה, בקבוקי מים וממתקים לחיילים; גם לא כשנסע למלונות ים המלח עם טנדר מלא צעצועים, בגדים וציוד ביתי, וחילק אותם למפונים.

ביחידה המרכזית במשטרת מרחב לכיש עדיין עוקבים אחרי דומרני ועדיין רואים בו גורם סיכון, לא פחות מעבריינים נוספים שפועלים באזור – כמו רזיאל רווח מאשקלון ואנשיו, ולצדם אייל נגר האשדודי ומקורבו אדם דפס.

על יחסה הנוכחי של המשטרה לדומרני היה אפשר ללמוד לפני כחמישה חודשים, כשהוא נעצר עם אדם אחר בחשד למעורבות בהשלכת רימון רסס לעבר בית באשקלון. הוא בילה כמה ימים במעצר, במשטרה לא הצליחו לבסס את החשדות נגדו, והוא שוחרר בלי שהוגש נגדו כתב אישום.

באחד הדיונים שנערכו בעניינו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע אמר אז דומרני, שהשתתף בדיון בזום: "אין לי קשר לשום דבר מזה, אין לי יד בזה [...] אני מחפש את הפינה שלי, אני בן 51. כבר ארבע שנים לא הסתבכתי עם המשטרה, לא מחפש את זה". ברור, אלה בדיוק המסרים הכי צפויים מעבריין, אבל לאור הדברים שאמרו לנו השבוע מי שמכירים אותו, אי אפשר לפסול את האפשרות שהוא אשכרה התכוון לזה.

להיות זאב רוזנשטיין

יש, כמובן, גם אפשרות אחרת. אם דומרני יצליח לשכנע את סביבתו, את המשטרה ואת מתחריו שהוא מצמצם את הפעילות שלו – יש לו רק מה להרוויח מזה. עם הזמן השוטרים עשויים להניח לו, ויריביו עשויים להפסיק לספור אותו. אין צורך להרחיב בנוגע לאפשרויות שזה יפתח בפניו, אם וכאשר.

ב-2022 ניסו עבריינים לחסל ניסים "נינה" דומרני והותירו אותו במצב סיעודי. אפשר לנסות לנחש מה עבר בראש של דומרני כשבנו נפגע, ואפשר להסתפק במה שידוע: בארבע השנים שעברו מאז ניסיון הרצח של הבן, האב הוריד הילוך

ראש ארגון הפשיעה מהדרום היה בכל הסרטים האפשריים. באמצע שנות ה-90 הוא כבר ישב חמש שנים על סחר בהרואין; בתחילת שנות ה-2000 עשה הון מגניבת חול בנייה עם העבריין יגאל ז'אנו, ועוד הון מעסקי הימורים כשותף של האחים יצחק ומאיר אברג'יל. בכל הנוגע למשטרה, שנים הוא נחשב לאדם שאי אפשר לגעת בו; אחרי הכל, עד היום הוא לא ישב בכלא יותר משש שנים ברצף. ואגב חסינות, לא מיותר להזכיר שהאיש ניצל משני ניסיונות חיסול: האחד בספטמבר 2012 והשני באוקטובר 2021, מיד לאחר שחרורו מהכלא.

עם היסטוריה כמו שלו, אף אחד לא יתפלא אם בסופו של דבר יתברר שדומרני רק רוצה שיחשבו שהוא נעלם מהשטח. שהוא מרדים את המשטרה ואת המתחרים בדרך לקאמבק ברגע הנכון מבחינתו. ועדיין, אנשים שמכירים אותו אומרים השבוע שיש לו בראש משהו אחר.

"זאב רוזנשטיין היה אחד העבריינים הכי גדולים שצמחו כאן, אבל מאז ששחררו אותו מהכלא הוא רק נהנה מהחיים", אומר עבריין בכיר לשעבר. "כולם יודעים שהאיש פנסיונר, לא מעורבב יותר בפשע, מסתובב חופשי בלי דאגות ובלי פחדים, וברוך השם גם מבוסס כלכלית. אם זה תלוי בשלום דומרני, הוא יעשה בדיוק אותו דבר. אבל האם זה יקרה בקרוב, או מתישהו? מי יודע".