בתחילת נובמבר האחרון פרסמו הסנטורית המקסיקנית זואי רובלדו וחברת הקונגרס ליאה לימון הצהרה משותפת בה הן קוראות לשר הפנים ולרשות התקשורת המקסיקנית להגביל בערוצי הטלוויזיה המקומיים את זמן המסך של דרמות יומיות שעלילותיהן סובבות סביב העולם התחתון והסחר בסמים – או כמו שמכנים אותן התושבים המקומיים: "הנרקוטלנובלות".
לטענתן של רובלדו ולימון יש לצמצם את זמן השידור של תכניות מסוג זה בטווח השעות שמיועד לשדר "תוכן משפחתי", ובנוסח שנמסר מטעמן לרשות התקשורת אף נכתב: "תוכן הסדרות האלה מקדם ומפאר אלימות, ובנוסף מתאר את הסחר בסמים ושאר פעילויותיו כמטרה לשאוף אליה".
שתי הפוליטיקאיות דחקו בבכירי הרשות להוריד את ה"נרקוטלנובלות" מלוח השידורים לחלוטין, או לכל הפחות לסווג אותן כתוכן מסוג D, אותו ניתן לשדר רק אחרי חצות. "הסדרות הללו מחלישות את המרקם החברתי של משפחות מקסיקניות ומקדמות ערכים והתנהגויות שגויות שמפארות את הפשע המאורגן", טענו השתיים - אך רבים במקסיקו שואלים את עצמם ובקול רם: האם באמת כך הדבר?
התגובה ההולכת וגוברת נגד אופרות הסבון המקסיקניות מבוססת במידה רבה בגללן פגיעתן, לכאורה, במרקם החברתי של המדינה. זו כמובן לא הפעם הראשונה שפוליטיקאים ניסו לצנזר יצירות כאלו ואחרות בטענה שהן מפארות את "תרבות הנרקוס", ולאורך השנים ניסו חלק מהם לצנזר גם שירים מסוג "נרקו-קורידו" (בלדות סמים), שהליריקה שלהן מפארת בין היתר את פעילותם של סוחרי הסמים במדינה.
אחת הטענות שהועלו נגד אותם אמנים הייתה שהם עצמם מקבלים שכר מראשי משפחות פשע, זאת לאחר שהתקבלו דיווחים על כך שהם מוזמנים לנגן באירועים של כנופיות שונות וקרטלים, אך ביקורת זו התעלמה לחלוטין מהגורמים החברתיים שתורמים לפופולריות הגוברת של תרבות הנרקוס בקרב תושבי מקסיקו.
רבים מאלו שיצאו נגד את המהלך של רובלדו ולימון טוענים שהנחת היסוד שלהן פגומה שכן היא לא לוקחת בחשבון את ההקשר שבו הסדרות הללו הופקו ומה גרם להצלחתן. פרופסור מיגל קבנאס, מרצה באוניברסיטת מישיגן שחקר את הייצוג התרבותי הפופולרי של תרבות הנרקוס התייחס למהלך בשיחה עם סוכנות הידיעות InSight Crime וטען כי הרשויות מייחסות את הצלחתן של אותן טלנובלות לסיבות שונות אך מתעלמות לחלוטין מהמציאות המורכבת שבה הן משודרות.
"הסטיגמטיזציה של תרבות הנרקוס היא אמצעי להסבת תשומת הלב מהבעיות המתמשכות של ביטחון האזרח כתוצאה מפשע מאורגן", אמר קבנאס. "קו המחשבה הזה מפנה את הדיון משחיתות במדינה ובמערכת המשפט להיבטים תרבותיים. במילים אחרות - הבעיה במקסיקו היא לא מה שאנשים רואים בטלוויזיה, אלא מה שהם רואים כשהם יוצאים מהבית".
קבנאס מוסיף שלתיאורים תרבותיים של סוחרי סמים בתוכניות טלוויזיה יש דווקא היבטים חיוביים על הצופים, ולטענתו, ייצוגי הנרקוס באופרות סבון מציעים בין היתר פרשנויות לגבי העולם התחתון במקסיקו – עניין שלא תמיד בה לידי ביטוי במהדורות החדשות במדינה.
"נרקוטלנובלות הן אמצעי להרחבת הדיון או הוויכוח – תלוי באיזה צד אתם. רוב התוכניות אמנם סובבות סביב פרוטגוניסט או גיבור שהוא ראש משפחת פשע, אך למרות זאת יש בהן ביקורת מרומזת על המציאות של העולם התחתון ותגובות הממשלה ביחס לסוחרי הסמים. מה שאתה רואה על המסך זה דמויות ועלילה - אבל היצירה בעצם פועלת גם כאמצעי לחקור את המציאות בה אנו חיים".
נרקוטלנובלה כחלון למציאות
אחת הנרקוטלנובלות הפופולריות ביותר במקסיקו והעולם הלטיני כיום היא El Señor De Los Cielos ("אדון השמיים") מבית רשת Telemundo. הסדרה סובבת סביב דמותו הבדיונית של עבריין ששמו אורליו קסיאס אשר מבוססת על סוחר הסמים אמאדו קריז'ו פואנטס – לשעבר מנהיג קרטל חוארז.
על פניו נדמה לפעמים שהגיבור ב"אדון השמיים" הוא בלתי מנוצח, וישנם מקרים בהם דמותו נמצאת על סף מוות או חורבן כלכלי - אך הוא תמיד ימצא דרך להתגבר על המכשולים הללו – בזמן אחרים מאבדים את יקיריהם על ימין ועל שמאל. ייתכן שהדוגמא הכי בולטת לעניין הגיעה דווקא בעונה האחרונה של התכנית בה הוצג קסיאס כמי שמחזיק בהשפעה רבה במדינה, כולל מינוי שרים ונשיאים.
בסדרה אפשר לראות גם את הדמות הראשית נקלעת לסכסוכים שונים עם רשויות האכיפה או ארגוני פשע מתחרים, בין אם זה עם המנהל לאכיפת סמים (DEA), ממשלת מקסיקו בכבודה ובעצמה או אפילו קרטלים אחרים ממקסיקו וקולומביה. למרות זאת, קסיאס מצליח לשרוד בסופו של דבר כתוצאה מבריתות שונות עם בכירים בממשל, בירוקרטים ופוליטיקאים שונים. מהבחינה הזאת, הסדרה ממחישה לא רק את האופי הדינאמי של הנרקוס - אלא גם את הקשר שלהם, לכאורה, עם האליטות במדינה.
"אדון השמיים" ממחישה במידה מסוימת את הפשע המאורגן בחלקים שונים במדינה ומייצגת ארגוני פשע אמיתיים תחת שמות בדויים, ובנוסף לקרטל קסיאס (המדמה את קרטל חוארז) יש גם התייחסויות לקרטל הרובלס (קרטל טיחואנה), ארגון "לוס אס'ס" (לוס זטס) ואפילו מציגה לצופים את דמותו של ראש משפחת הפשע המתחרה חמה ונגס (אשר מבוססת על דמותו של חואקין "אל צ'אפו" גוזמן).
מעבר לפועלם של ארגוני פשע שבאים לידי ביטוי בעלילה, "אדון השמיים" מציגה גם את השחיתות הממסדית של הממשל המקסיקני ומבקרת אותה. בנוסף, התוכנית שואבת השראה בחלק מקווי העלילה שלה ממקרים אמיתיים בהם התברר שפוליטיקאים ובכירים ברשות המקסיקנית אפשרו למעשה לסוחרי סמים לפעול בשטחם, ואולי אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא הרפרנס שניתן בסדרה לשערוריית "קאסה בלנקה", שבה התברר כי נשיא מקסיקו לשעבר אנריקה פנייה נייטו ואשתו היו מעורבים בפרשת שחיתות שנחשפה בשנת 2014.
עלילת "אדון השמיים" בוחנת גם פרשיות רצח שונות שחלקן נקשרו לפשע המאורגן במדינה, כולל הרצח המסתורי של הקרדינל חואן חסוס פוסאדאס בגוודלחרה בשנת 1993; רצח המועמד לנשיאות לואיס דונאלדו קולוסיו בשנת 1994; ופרשת חטיפת הסטודנטים באיגואלה ב-2014. במקרה של פרשת החטיפה, יוצרי הסדרה אפילו רמזו כיצד בכירים ברשויות סייעו לארגוני פשע לטשטש את עקבותיהם.
אפיגמניו איברה, מפיק "אדון השמיים", הגן על יצירתו בעבר וטען שהעלילה משקפת את המציאות ברחוב המקסיקני, וציין כי עלילת הסדרה נועדה לא רק לייצג את העולם התחתון במקסיקו, אלא להביא לידי ביטוי את הקשר שלו לממשל ולבחון את תופעת השחיתות השלטונית במדינה. איברה בעצמו טען כי הפשע המאורגן במקסיקו הוא אמנם בעיה קריטית שיש לטפל בה בהקדם - אבל השחיתות השלטונית במדינה היא צרה לא פחות קטנה.
"אדון השמיים" אם כך לא מתיימרת להיות יצירה תיעודית או אפילו סוגה עילית, ואף על פי כן היא עושה עבודה טובה בייצוג הבעיות האמיתיות שפוקדת את מקסיקו – גם אם זה בעזרת דמויות בדיוניות, וניכר שלתוכנית יש מטרה עמוקה יותר מאשר סתם להאדיר את עולמם של סוחרי הסמים ותרבות הנרקוס. בינתיים, פוליטיקאים בעולם האמיתי עדיין מתדיינים האם להגביל את זמן המסך של הנרקוטלנובלה הפופולרית שעדיין ממשיכה להכתיב סדר יום במדינה מוכת הפשע והסמים.