לאחר שהואשם ברצח באדישות: מה העונש הצפוי לנאשם המרכזי ברצח ימנו זלקה?

כתב האישום שהוגש הבוקר (ראשון) לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נגד הנערים שהיו מעורבים ברצח ימנו זלקה ז"ל, מייחס לחשוד המרכזי במעשה - נער בן 15 - עבירה של סעיף של רצח באדישות, ככל הנראה בשל קושי של הפרקליטות להוכיח שמדובר ברצח מתוכנן בנסיבות מחמירות.

"רצח באדישות היא מהעבירות הפליליות החמורות ביותר בדין הישראלי, והיא חלה במקרים שבהם אדם גורם למותו של אחד תוך מודעות לאפשרות שהתוצאה תהיה קטלנית", מסביר עו"ד חן הולנדר, "הענישה בגין עבירה זו נקבעה לעונש מאסר עולם - אך לא כעונש חובה כפי שמגדיר החוק ביחס לעבירת רצח בכוונה תחילה". לדבריו, ניתן בהחלט להתרחש מצב שבו אדם יורשע בעבירת רצח באדישות - ועדיין עונשו יהיה קל יותר מעונש מאסר עולם.

ב-2024 ניתן העונש הכבד ביותר על רצח באדישות בישראל - 25 שנות מאסר על פארס אשמאלי שהורשע יחד עם אחיו ברצח המורה שריפה אבו מועמר ב-2020. השניים היו מעורבים בקרב יריות סמוך לביתה של אבו מועמר ברמלה, ואחד הכדורים חדר לצווארה והרג אותה בעת ששהתה בבית.

"אדישות אינה רק חוסר אכפתיות רגיל, אלא מצב נפשי חמור בו אדם מבין היטב כי מעשיו עלולים להביא למוות ובוחר להמשיך לפעול למרות זאת", מוסיף עו"ד הולנדר, "בבחינת אדישות האדם שגורם למותו של אחר בוחנים בתי המשפט בין היתר את עוצמת האלימות, משך האירוע, מספר הפגיעות, השימוש בנשק או באמצעים מסכני חיים, וכן את התנהגות הנאשם או הנאשמים במהלך האירוע ולאחריו".

כלומר, רצח באדישות נועד לתת מענה למעשי אלימות קיצוניים שהובילו למוות, גם כאשר לא ניתן להוכיח כוונה תחילה ותכנון מוקדם. "בפסיקות שונות הודגש כי מי שממשיך בתקיפה אלימה חרף הסיכון הברור לחיי אדם, עלול להיחשב כמי שפעל באדישות לתוצאה הקטלנית ואף כמי שרצח אדם אחר בכוונת תחילה", מוסיף עו"ד הולנדר, "לעתים הגבול המפריד בין העבירות הללו הוא דק ביותר והוא נלמד ממעשיו ומנחישותו של מבצע העבירה לגרום למותו של אדם אחר".

וכשמדובר בקטינים

החוק בישראל קובע כי בית המשפט רשאי להרשיע קטין, ולגזור עליו בין היתר מאסר, מאסר על תנאי או החזקתו במעון נעול. יחד עם זאת, אין חובה להטיל על אדם שהיה קטין ביום ביצוע העבירה מאסר עולם - גם אם העונש הזה קבוע בחוק.

בדרך כלל, עונשם של קטינים מתון באופן יחסי - תלוי בגיל ובחומרת העבירה. כלומר, מאסר עולם הוא לא דבר נפוץ כשמדובר בקטינים, גם אם העבירה היא רצח – ובטח שמדובר בעבירת רצח באדישות, שבבסיסה אינה מחייבת עונש מסוג זה.

כך לדוגמה, באוקטובר 2024 גזר בית המשפט המחוזי לנוער בירושלים 13.5 שנות מאסר על קטין שהורשע ברצח באדישות של נריה עמר ז"ל. על פי הכרעת הדין, בין עמר לנאשם התגלע ויכוח במהלך מסיבה שבה בילו ותוך כדי הקטטה ביניהם פצע המנוח את הנאשם. הנאשם עזב את המסיבה, נסע לבית חברו וסיפר לו את שאירע. בתגובה צייד אותו חברו בסכין ועודד אותו להתעמת עם עמר. הנאשם שב למסיבה, התעמת עם המנוח, שלף את הסכין ודקר אותו. עמר התמוטט ופונה לבית החולים שם מת מפצעיו זמן קצר לאחר מכן.

חבלה מחמירה

ובחזרה לכתב האישום שהוגש היום. יתר הנערים שהיו מעורבים ברצח ימנו ז"ל, 15 במספר, הואשמו בסעיף של חבלה מחמירה. עבירה שעשויה לגרור עונשי מאסר כבדים. "כאשר אדם מואשם בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש ועבירה זו בוצעה בנסיבות שבהן בוצע גם רצח באדישות, אזי שמדובר בכתב אישום בעל חומרה משמעותית מאוד, אשר עשוי להוביל לענישה מחמירה מאוד", מוסיף עו"ד הולנדר.

הענישה המרבית בגין עבירה היא 20 שנות מאסר - אך כאמור, משום שמדובר בקטינים שביצעו את המעשה, סביר להניח שעונשם יעמוד על שנות מאסר בודדות.

אחותו של זלקה, ירוס, סיפרה לנסלי ברדה ב"חדשות הבוקר" על התחושות הקשות בעקבות האישום המופחת לדוקר. "תחושות של כעס עצום על זילות החיים, על המשטרה שיש פה בכמויות. יש פה המון שוטרים, אני קוראת לכל העם לבוא לבית המשפט המחוזי. היה פה רצח שהפרקליטות מתנערת ממנו, השוטרים לקחו את הזמן לעצור אותם. אם לא נבוא זה מוכיח שאנחנו לא דורשים מספיק צדק", זעקה.