"כשביקשתי למשוך את הכסף שלי הם ניתקו איתי קשר"
עדויות המתלוננים שנאספו במסגרת חקירת הונאת הפורקס בטורקיה חושפות כיצד משקיעים מגרמניה וממדינות נוספות העבירו לרשת עשרות ומאות אלפי אירו, ולאחר שביקשו למשוך את כספם גילו כי אינם יכולים לעשות זאת. במקביל, חלק מהעובדים שנעצרו טענו כי לא ידעו שהם מעורבים בהונאה: "לא ידעתי שאני מבצעת מעשה נוכלות"


פרשת רשת הונאת הענק בפורקס שנחשפה באחרונה בטורקיה הולכת ומסתעפת. החקירה הובילה עד כה למעצרם של יותר מ-200 חשודים מ-20 מדינות, ביניהם גם ישראלים, שעל פי החשד עבדו כנציגי שירות במוקדי החברות וניהלו את פעילותן.
אחד העצורים המרכזיים בפרשה הוא יגאל עמית, ישראלי המתגורר בקפריסין. לפי החשד של רשויות האכיפה בטורקיה ויחידת הסייבר במשטרת איסטנבול, עמית עמד בראש הרשת שפעלה מלימסול שבקפריסין והפעילה זרועות בבולגריה, גיאורגיה, טורקיה, קוסובו, אוקראינה ומדינות נוספות.
אנשי הרשת הציגו בפני משקיעים גרפים שהציגו רווחים גדולים, במטרה לפתות אותם להשקיע בחברות. על פי החשד, אלפי בני אדם העבירו כספים, בסכומים שהצטברו למיליארדי דולרים. בין הקורבנות היו פנסיונרים, שוטרים, אנשי חינוך ועובדי משרדי ממשלה וחברות גדולות, שסברו כי השקיעו את כספם באפיק שיניב להם רווחים. בין המדינות שבהן מתגוררים המשקיעים שהגישו תלונות: גרמניה, סינגפור, סין, אוסטרליה, קנדה, שווייץ, בלגיה, קוריאה הדרומית, איחוד האמירויות, רוסיה, אירלנד ושוודיה.

הלקוחות שנפלו קורבן להונאה הגישו תלונות בתחנות המשטרה במדינות שבהן הם מתגוררים, ואלה הועברו להמשך חקירה במסגרת אינטרפול. אחד הקורבנות, שוטר מגרמניה, סיפר לחוקרים: "השקעתי 100 אלף אירו. איש הקשר בחברה הבטיח לי רווחים של עשרות אחוזים. היה לי קוד כניסה לחשבון שלי. כאשר ביקשתי למשוך את הרווחים, משכו אותי במשך כמה שבועות ואז נעלמו. גנבו לי את הכסף עם הרווחים". לדבריו, לאחר מכן פנו אליו אנשים שהציגו עצמם כמי שיכולים לסייע לו להשיב את השקעתו. "העברתי להם עוד אלפי אירו ואז גיליתי שמדובר באותם נוכלים", סיפר.
פנסיונר מגרמניה מסר אף הוא עדות במשטרה. "השקעתי 50 אלף אירו. כל הזמן הם פיתו אותי להשקיע עוד ועוד כספים. הראו לי שיש רווחים גדולים", סיפר. "ביקשתי לממש את הרווחים, אבל הם אמרו לי שיש חסימה לחשבון שלי, שצריך לשלם מס ושהם מטפלים בזה. ואז יום אחד פשוט החברה נמחקה. כל הכספים שלי נעלמו. נגנבו. הבנתי שמדובר ברשת נוכלים".
במהלך החקירה מסרו עובדי החברות החשודות גרסאות שונות בפני חוקרי הסייבר הטורקים. אלונה פנקט נוטס, עובדת בחברה שהציגה עצמה כעקרת בית, טענה בחקירתה כי לא הייתה מעורבת בפעילות העסקית. "זה בשבילי כמו סיוט. אני עקרת בית פשוטה. אין לי קשר למיזם של בעלי. אין לי אפילו השכלה פיננסית. יש לי ילד בן 3. אני רוצה להתעורר מהסיוט הזה", סיפרה. לדבריה, אינה מכירה את עמית: "מכירה רק מהחדשות. לא ראיתי אותו ולא דיברתי איתו לפני כן".

גם בעל חברת יאכטות טורקי שנעצר במסגרת הפרשה הכחיש את החשדות נגדו. "אנו משפחה של אנשי צבא. אצלנו אין דבר כזה להחזיק ממון אסור של מישהו אחר. אני לא מכיר את בעלי החברה", טען. עובדת נוספת בחברה סיפרה לחוקרים: "לא ידעתי שאני מבצעת מעשי נוכלות. רק בהמשך הבנתי שגרמו לי להיות נוכלת".
עמית עצמו נחקר והכחיש את החשדות נגדו. לדבריו, הוא אינו מכיר את עובדי החברה או את המתלוננים, עסק בענייני הדרכה בלבד ואין לו כל קשר להונאה.