"אחותי הייתה גיבורה, היא נאבקה ברוצחים. אולי זה מה שגרם להפסקת מעשי הרצח"
סבריה תורכ בת ה-21 הייתה אחת משבעת קורבנות מסע הרצח המזעזע של "החונק מתל אביב" ב-1989. כעת, לאחר מותו של הרוצח מוחמד חלבי בכלא, אחותה משחזרת בריאיון בלעדי את סיפור גבורתה: "היא נאבקה, תלו את גופתה על הדלת כנקמה. אחרי זה הפסיקו הרציחות". על מותו של הרוצח בכלא: "חי 39 שנים יותר מדי"


סברינה תורכ בת ה-21 ז"ל, שהייתה אלופת ישראל באגרוף, נרצחה באכזריות ב-1989 על ידי מוחמד חלבי, שנודע בכינויו "החונק מתל אביב", ואחיו. אתמול (שני) לאחר שנודע כי חלבי מת בתאו בכלא מגן-ניצן בגיל 69 - משפחתה לא יכלה להסתיר את השמחה. "אמא שלי פרצה בבכי, החלטנו לערוך מסיבה בבית עם בקלאוות כדי לחגוג את מותו", מספרת אחותה בריאיון ל-mako, "זה לא יחזיר את אחותי, אבל אני מקווה שהוא מת בייסורים קשים. חבל שלא הוציאו אותו להורג”.
חלבי, שהיה בעבר סייען של השב"כ, עמד במרכזו של אחד מאירועי הרצח הקשים שידעה המדינה, המוכר כ"רצח השבעה" או "פיגוע החניקה בתל אביב". מסע הקטל התרחש באוקטובר 1989, במהלך חג הסוכות, ובמסגרתו רצחו חלבי ואחיו מחמוד שבעה בני אדם בשני מוקדים שונים בתל אביב וביפו. הם נידונו לשבעה מאסרי עולם, מהם ריצה 37 שנים.
מסע הקטל והגבורה של סבריה
מעשי הרצח הסדרתיים החלו ב-17 באוקטובר בדירה ברחוב ראשית חכמה 6 בשכונת שפירא. האחים פעלו כך: הם חטפו נשים וגברים מהרחוב, הכניסו אותם בכוח לדירה וחנקו אותם באמצעות חוטי חשמל. הגופות נערמו בדירתם.
הקורבן הראשון שלהם היה עלי חוסיין בן ה-65, אחריו מזל סוסיה בת ה-40. לאחר מכן המשיכו לביתו של מוחמד ברחוב יהודה הימית 4 ביפו, שם חנקו למוות יומיים לאחר מכן שלוש נשים וגבר נוסף. בין שבעת הנרצחים היו חמש נשים ושני גברים - ביניהם מאיר כהן, מרים עבאס, כרמלה יחיא, אורלי חכים.
סבריה תורכ, אז בת 21 בלבד, נחשבה לכוכבת עולה בעולם האגרוף הישראלי. מאמניה העריכו כי צפוי לה עתיד בינלאומי מבטיח. לדברי אחותה, בליל הרצח ישבה סבריה בבית קפה ביפו עם מאמנה, כאשר לפתע שמעה את צעקותיה של חברתה אורלי חכים.
"אחותי רצה לעזור לה", שחזרה האחות, "אמא שלי ביקשה ממנה לא לעלות לבניין כי הייתה לה תחושת בטן רעה, אבל סבריה לא יכלה להתעלם מהצעקות. אחותי רצה במדרגות, העיפה את מוחמד למטה. היה חשוך בדירה, אז היא הדליקה גפרור וראתה את הזוועות. היא התחילה לצעוק, ואז מחמוד שעמד מאחוריה חבט בה בגרזן. אחיו קם מהמדרגות, התנפל עליה והם חנקו אותה למוות. אחותי הייתה בחורה אמיצה שנלחמה בהם באומץ רב, ואולי זה מה שגרם להם להפסיק את הרציחות".
האחות סיפרה כי הרוצחים תלו את גופתה של סבריה על הדלת כנקמה על כך שנאבקה בהם. לאחר רציחתה של סבריה האחים נמלטו לעזה, וכעבור כמה ימים נחשפה הזוועה כשנמצאו גופותיהם של השבעה. "אבא שלי חיפש אותה שעות עד שמצא את גופתה", סיפרה, "הלב שלו נשבר, הוא מעולם לא התאושש מהרצח ומת משברון לב".
במשך שנים הוגדר המניע למעשים כסכסוך כספי, שכן האחים הכירו את האזור היטב מילדותם כשליוו את אביהם, סוחר בשוק הפשפשים שנודע בכינוי "הצולע". מוחמד טען כי רצח את מרים עבאס כיוון שסירבה לעבוד עבורו, וכי שאר הרציחות נועדו לחסל עדים פוטנציאליים שראו את המעשים או שמעו את הזעקות. עם זאת, בעקבות מאבק משפטי של משפחת תורכ, קיבל בית המשפט באופן חלקי את הטענה שקיים רקע לאומני למעשים. מוחמד חלבי ביקש להוכיח כי על אף עברו כסייען, הוא נאמן לחמאס ומסוגל לרצוח עבורו, תוך שהוא מדגיש בחקירתו שרצח את הקורבנות היהודים כדי להתקבל לשורות ארגון הטרור שבו אחיו כבר היה חבר.
סבריה תורכ נחשבת עד היום לאחת הנשים הראשונות בישראל שעסקו באגרוף תחרותי. היא החלה להתאמן כבר בגיל 10 במועדון “כפפות הזהב” ביפו וזכתה בתחרויות רבות. "אני רוצה שכולם יידעו שאחותי הייתה גיבורה", הוסיפה אחותה של תורכ, "סיפור הגבורה לא נחשף בפני הציבור הרחב. היה לה עתיד בתחום האגרוף היו לה הרבה חלומות. כמה ימים לפני הרצח היא עמדה לצאת לסבב תחרויות בחו"ל להביא כבוד למדינת ישראל ואז הרצח קטע הכל".