אכזריות בלתי נתפסת: טלטל, חנק ורצח את בנו התינוק

**אזהרה: הכתבה מכילה תיאורים קשים לקריאה**

פרקליטות מחוז דרום הגישה היום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום חמור כנגד מאור זרח, בן 34 מלוד, בגין רצח בנסיבות מחמירות של בנו התינוק. כתב האישום, מתאר שרשרת אירועים מחרידה של התעללות גופנית ונפשית קשה בתינוק חסר ישע בן שבעה שבועות בלבד.

על פי עובדות כתב האישום, במהלך שנת 2025, בעת שהנאשם ואמו של התינוק עבדו והתגוררו בעיר אילת, נקשרה ביניהם מערכת יחסים זוגית. החל מחודש אפריל 2025 ועד חודש יוני באותה שנה, עברו השניים להתגורר יחדיו בדירה במתחם מגורים באילת מטעם מקום עבודתו של זרח. במהלך חודש מאי נכנסה בת הזוג להריון, ובחודש אוגוסט עברו בני הזוג להתגורר בדירה אחרת בעיר. ב-3 בפברואר 2026 נולד בנם התינוק.

באמצע חודש מרץ 2026, בעקבות ריב בין הנאשם לבין בת הזוג, עברה האם עם התינוק להתגורר בבית הוריה בדימונה. לאחר כארבעה ימים הצטרף אליהם הנאשם בדירה בדימונה, שם ישנו השלושה בסלון על ספה הנפתחת למיטה. על פי האישום, החל מהיום שלמחרת ברית המילה ועד ליום 25 במרץ 2026, תקף הנאשם את התינוק והתעלל בו בעשרות רבות של הזדמנויות. הוא הקפיד לעשות זאת כשאיש אינו מבחין במעשיו, תוך שהוא מסב לתינוק כאב וסבל קשים ומעמידו בסכנת מוות. הנאשם הכה את התינוק בראשו, באגרופים ובסטירות, וחנק אותו עד לעילפון בדרכים שונות. הוא נהג להחזיק את התינוק תלוי באוויר מבעד לגרונו, טלטל וניער אותו בחוזקה, מתח את ראשו לאחור תוך הקשתת עורפו וגבו, משך בשערות ראשו ונשך אותו. במקרים מסוימים דחף בכוח בקבוק לפיו בעת האכלתו, כופף את אצבעות רגליו וידיו וסובב את רגלו בחוזקה. חלק מהמעשים בוצעו כשהתינוק ממרר בבכי, ובמקרים אחרים הגיע התינוק עד לעילפון או טשטוש הכרה, כשהנאשם מודע לכך שמעשיו עלולים להוביל למות התינוק.

כתב האישום מפרט באופן מצמרר את אירועי ה-18 במרץ 2026 בסלון הדירה. בשעה 07:30 לערך החזיק זרח את התינוק בשתי ידיו סביב צווארו כשגופו תלוי באוויר במשך כ-11 שניות. בשעה 10:35 הוא חנק את התינוק בחוזקה בשתי ידיו תוך הרמתו, ובמהלך החניקה והטלטול הכה אותו במכת אגרוף ללחיו הימנית. לאחר הפוגה קצרה לחיתול, שב וחנק את התינוק תוך הנפתו באוויר, טלטל אותו כשהוא אוחז בצווארו, הטיחו על המיטה וחנק אותו במשך 25 שניות עד שפני התינוק הכחילו. בשעה 11:53 אחז בגרונו של התינוק כשהוא תלוי באוויר והניחו על הספה. כעבור שתי דקות, כשהתינוק שכב רגוע, ניגש אליו הנאשם וצבט אותו בלחי כדי לגרום לו לבכות. לאחר מכן התיישב לצדו והחל לחנוק אותו, תחילה ביד אחת ובהמשך בשתי ידיו, במשך 23 שניות עד שגופו של התינוק הפסיק לנוע ולהגיב ופניו הכחילו.

בהמשך עיקם זרח את רגלו הימנית, צבט אותו בלחייו והרים אותו בחניקה. בשעה 18:52 הרים אותו שוב מהצוואר, חנק אותו ונשך אותו בלחי, ולאחר מכן הטיח אותו על המיטה כשפניו מופנים למטה וחנק את צווארו האחורי. הוא הוסיף וסטר לתינוק וכיסה את פניו בידיו. בשעה 20:45 ובשעה 20:57 חזר הנאשם על מעשי החניקה והטלטול בעוד התינוק תלוי באוויר, הטיח אותו על המיטה ורכן מעליו תוך חניקה בשתי ידיו עד שהכחיל. באחד המקרים אף עשה זאת כשגבו מופנה אל האם שישבה בקרבת מקום, תוך שהוא חונק את התינוק לסירוגין במשך למעלה מדקה.

מסכת ההתעללות המשיכה גם ביום שלמחרת, 19 במרץ 2026. בשעה 03:30, כשהתינוק ישן בין הנאשם לאם וזו קמה מהמיטה, רכן זרח מעל התינוק וחנק אותו בחוזקה, ניער אותו והטיח אותו על המיטה עד שנותר חסר תנועה. בשעה 05:20, בעוד בת הזוג ישנה, חנק את התינוק ביד אחת במשך כ-40 שניות, עיקם את רגלו השמאלית מספר פעמים וחנק אותו בשתי אצבעות ולאחר מכן ביד שלמה במשך כדקה. הנאשם המשיך וחנק את התינוק תוך הכפפת גבו לאחור במשך דקה ורבע עד שהתינוק התעלף. הוא בדק את הדופק של התינוק, וכשזה הראה סימני תזוזה, שב וחנק אותו, משך בראשו בחוזקה ותפס בצווארו. בשעה 05:35 המשיך במעשיו כשהתינוק נראה מעולף ורפוי, חנק אותו בשתי ידיו, הלך איתו למטבח כשהוא תלוי באוויר וחזר לבצע חניקה נוספת בגרון עד שהתעלף.

בשעה 05:50 ובשעות הבוקר המאוחרות המשיך הנאשם להוציא את התינוק מהעגלה, לחנוק אותו באוויר וללחוץ בחוזקה על חזהו. בשעה 09:40, לאחר שווידא שבת הזוג יצאה מהסלון, עלה עם גופו על גוף התינוק וחנק אותו, הטיח אותו על הספה, חבט אותו כנגד הספה וסטר לו. הוא השתמש באגרופו כדי ללחוץ על גרונו, ניער אותו בחזקה ומשך בשערו עד שהתינוק נראה מעולף. בשעה 09:55 ובשעה 10:10 המשיך בטלטולים, מכות "קראטה" בעורף, וסיבוב כף רגלו של התינוק בחוזקה במשך תשע שניות. בשעה 10:25 דחף את הבקבוק בכוח לפי התינוק עד שפניו האדימו. בשעות הצהריים של אותו יום המשיך במעשי החניקה באוויר והטחת התינוק בספה ובעגלה עד שפניו התעוותו מכאב והתכהו.

על פי כתב האישום, עובר ליום 25 במרץ 2026, גמלה בליבו של זרח ההחלטה להמית את התינוק. הוא הסלים את מעשי האלימות, ובלילה שבין ה-24 ל-25 במרץ, סמוך לאחר חצות, חנק את התינוק וחבט בראשו מספר פעמים. הוא אחז בגרונו בשתי ידיו וטלטל אותו עד שהתינוק עצם את עיניו, השתנק וחדל לנשום. הנאשם הניח את התינוק על הספה בסברו שמת, ורק לאחר פרק זמן לא ידוע החל בביצוע ניסיונות החייאה וקרא לבן משפחה.

התינוק פונה לבית החולים סורוקה בשעה 02:00 בלילה במצב קשה מאוד, כשהוא אפטי, ללא רפלקסים ועם אישונים מורחבים. בחדר ההלם הוא עבר החייאה, הורדם ואושפז תוך שהוא מקבל חמש מנות דם. ביום 27 במרץ 2026, בשעה 03:46, נקבע מותו של התינוק. מותו נגרם מנזק מוחי מחבלת ראש, ובנוסף נמצאו בגופו שפכי דם תת-עוריים בקרקפת, דימום נרחב בגולגולת, שברים בעצמות הרקה והקודקוד משני הצדדים, שבר בזרוע ושברים בצלעות.

לאחר שנעצר, זרח הודה ושחזר את הרצח. בעימות עם אמו של התינוק הטיחה בו שהוא רצח לה את הילד, היא לא ידעה שהוא תוקף ומכה אותו. הוא טען בחקירתו, לאחר שהודה כי חנק אותו: "לא רציתי אותו, זה פגע לי בזוגיות. זה בא לי בהפתעה, אמרתי לה שתעשה הפלה".

הפרקליטות מייחסת לזרח עבירות של רצח בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה והתעללות בקטין על ידי אחראי. המדינה מציינת כי הרצח נעשה באכזריות מיוחדת, לאחר תכנון או הליך של שקילה וגיבוש החלטה להמית, וכלפי קורבן חסר ישע שעל שלומו היה הנאשם אחראי. כתב האישום הוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום בקריית הממשלה בבאר שבע, והמאשימה הודיעה כי קיימת אפשרות שתידרש הטלת עונש מאסר בפועל אם יורשע הנאשם. הפרשה נחקרה על ידי שוטרי תחנת דימונה.

לילי בן עמי, מנכ"לית פורום מיכל סלה, מסרה בתגובה לרצח התינוק בדימונה: "עוד זירת מלחמה בתוך הבית. תינוק בן 7 שבועות שעבר מסכת התעללות שיטתית עד שנרצח בייסורים – זה לא מקרה קיצון, זה קצה של קרחון מדמם. אנחנו במצב חירום לאומי של אלימות בתוך המשפחה, חזית שקופה שמתנהלת מתחת לרדאר וגובה קורבנות שוב ושוב. רצח לא מתחיל ברגע אחד – הוא תהליך, עם תמרורי אזהרה חוזרים של שליטה, הסלמה ואלימות שניתן לזהות ולעצור בזמן. במקרה הזה הכתובת הייתה על הקיר. אתמול שלחנו מכתב התרעה חמורה לראש הממשלה ולשרי הממשלה, שבו הבהרנו כי אם לא ינקטו צעדי מנע מיידיים – שנת 2026 תסתיים בשיא שלילי חסר תקדים של רצח במשפחה. האירוע הזה ממחיש שהתרעה זו אינה תרחיש עתידי – אלא מציאות שמתרחשת כאן ועכשיו. אנחנו בתוך האירוע. הדם ממשיך להישפך בבתים. אלימות ורצח בתוך הבית זה לא גזירת גורל אלא מציאות שניתן לשנות ולנבא עם כלים חכמים. האחריות היא על המדינה: איתור יזום של מצבי סיכון, שיתוף מידע אפקטיבי בין הרשויות והפעלת הגנה אקטיבית על ילדים ונשים מאויימות. בטחון בבית זה בטחון לאומי".