mako
פרסומת

מארי פיזם הגישה בקשת הסגרה לצרפת. המטרה: להשתחרר מהכלא בתוך כחמש שנים

נציגי הקונסוליה הצרפתית בישראל ביקרו לאחרונה את פיזם בכלא נווה תרצה והחתימו אותה על מסמכים משפטיים הנדרשים שיועברו למחלקה הבין-לאומית במשרד החוץ, שם יצטרכו לקבל את ההחלטה הדרמטית. אם בקשתה תאושר המשמעות היא כי פיזם, שעונשה טרם נקצב בישראל, צפויה להשתחרר מהכלא בחמש השנים הקרובות כשהיא בת 46 לכל המאוחר. עורך דינה: "זה אינו ניסיון לברוח מהעונש שלה". פרסום ראשון

שמעון איפרגן​
פורסם:
קומפוננט מארי פיזם
צילום: מאקו, mako
הקישור הועתק

פרסום ראשון: הרוצחת מארי פיזם, שהורשעה ברצח בתה רוז בת ה-4 וחצי שנמצאה במימי נחל הירקון בשנת 2008 ונדונה למאסר עולם, הגישה בקשה רשמית להעביר אותה לרצות את עונשה בכלא הצרפתי לאחר שריצתה כבר 18 שנה בכלא הישראלי ועונשה טרם נקצב. אם הבקשה תתקבל, המשמעות שהיא תשוחרר מהכלא בחמש השנים הקרובות כשהיא בת 46 לכל היותר.

נציגי הקונסוליה הצרפתית בישראל ביקרו לאחרונה את פיזם בכלא נווה תרצה והחתימו על מסמכים משפטיים הנדרשים בנוגע לבקשתה. המסמכים יועברו בימים הקרובים למחלקה הבין-לאומית במשרד המשפטים, שם יצטרכו לדון במשמעויות הבקשה ולקבל החלטה אם לאשר את ההסגרה.

מארי פיזם
מארי פיזם ב-2014 | צילום: Photo by Flash90

בין ישראל לצרפת יש הסכמי הסגרה והדדיות - אסירים משתי המדינות יכולים לרצות את עונשם במדינת המוצא שלהם גם אם הפשע בוצע במדינה אחרת כפוף לכמה תנאים טכניים. "כדי שההעברה של פיזם תהיה אפשרית יש צורך בקיום הסכם הסגרה או אמנת נדונים עם צרפת וכזה אכן יש", מסביר עו"ד שגיב רוטנברג מומחה למשפט בין-לאומי.

זאת אינה הבקשה הראשונה של פיזם. בשנת 2018 היא הגישה לראשונה בקשה למחלקה הבין-לאומית במשרד המשפטים להעביר אותה לרצות את עונשה בכלא בצרפת. משרד המשפטים הצרפתי העביר מסמכים למשרד המשפטים הישראלי לפיו פיזם תרצה בכלא הצרפתי מאסר של שנתיים עד חמש שנים בלבד.

פרסומת
רוני רון
רוני רון ב-2014 | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בשנת 2019 נדחתה בקשתה לאחר שגלעד ארדן, מי שכיהן בזמנו כשר לביטחון פנים, ושרת המשפטים דאז איילת שקד דחו אותה בנימוקים של שלום הציבור, חומרת המעשים והעובדה שלא התגוררה בצרפת בעת ביצוע הרצח. פיזם ערערה על החלטה ובית המשפט החליט שלא להחליט והותיר את הכדור בידי המחלקה הבין-לאומית במשרד החוץ שהתנגדה נחרצות להעברתה לצרפת.

עונש מאסר העולם של פיזם טרם נקצב בישראל. פעמיים בקשתה לקצבת עונשה נדחתה ובחודש הבא ועדת השחרורים המיוחדת לאסירי עולם תדון בבקשתה השלישית, אך ההערכה שהיא תדחה על הסף בגלל שהיא לא סיימה את ההליך השיקומי-טיפולי שלה.

פרסומת

בבקשתה הנוכחית אומרת פיזם כי היא מוכנה לוותר על אזרחותה הישראלית וטוענת שעברה הליך טיפולי משמעותי בכלא ולקחה אחריות למעשיה. כמו כן, היא טוענת כי אין לה אף בן משפחה בארץ וכל משפחתה נמצאת בצרפת. אותן טענות בדיוק שהשמיעה בבקשתה הראשונה ב-2018. חוות דעת שהוגשה באחרונה בנוגע לבקשה לקצוב את עונשה קבעה בין השאר שלפיזם יש דפוסי התנהגות בעייתיים שיקשו את קציבת עונשה.

עם זאת, גורם משפטי המעורה בפרטים אומר בשיחה עם mako כי "יש סיכויים טובים שהיא תרצה את העונש בצרפת ולהערכתי תוך פחות מחמש שנים היא תשתחרר". במידה והיא תיתקל בסירוב, תפנה פיזם באמצעות עורכי דינה לערכאות משפטיות.

פרסומת
עו"ד קובי אביטבול
עו״ד אביטבול | צילום: שי קוסקס ״מומנטוס״
עו"ד קובי אביטבול פרקליטה של פיזם מסר בתגובה: "מארי הייתה בת 23 כשנכנסה לכלא. מאז חלפו כמעט 18 שנים. היא יודעת ששום מספר של שנים מאחורי סורג ובריח ושום טיפול לא יוכלו לשנות את מה שעשתה ואת התוצאה שאין ממנה דרך חזרה - במעשיה הייתה שותפה לנטילת חייה של רוז ז"ל. את האחריות למעשה הזה, את החרטה ואת הכאב היא תישא עמה עד יומה האחרון. היא אינה מבקשת מהציבור לשכוח, לסלוח או לרחם עליה. היא מבקשת רק שלא יתעלמו גם מהדרך שעשתה בשנים שחלפו מאז - שנים של התמודדות עמוקה עם מעשיה ועם האחריות להם, ושל תהליך טיפולי ארוך ומשמעותי. בעיניי, דווקא מקרה כזה הוא המבחן האמיתי של מערכת משפט שמאמינה בשיקום. קל יותר לדבר על שיקום כשאנחנו עדיין מסוגלים לראות את האדם שמאחורי המעשה. המבחן האמיתי מתחיל דווקא כשהמעשה נורא כל כך, עד שקשה לנו לראות דבר מלבדו. שיקום אינו מחילה, אינו שכחה ואינו מחיקת העונש. משמעותו היא שגם בתוך עונש קשה וארוך יש ערך ללקיחת אחריות, לטיפול ולשינוי. אחרת, למילה שיקום אין באמת משמעות. למארי אין היום איש בישראל. משפחתה וכל מי שיכול להיות עבורה עוגן נמצאים בצרפת. הרצון להמשיך לרצות שם את מאסרה אינו ניסיון לברוח מן העונש או להשאיר את העבר מאחור. אפשר לעבור ממדינה למדינה ואפשר להמשיך לרצות מאסר במקום אחר - אבל מן האחריות למעשה כזה אין לאן לברוח. היא תלווה את מארי, יחד עם החרטה, הכאב וזכרה של רוז ז"ל, בכל מקום שבו תהיה ועד יומה האחרון".