משעמם פה קצת, לא? עבודה, חגים, משפחה, טיול לכנרת, חופשה בברצלונה וחוזר חלילה – כל זה נחמד ומעביר את הזמן יופי, אבל משהו חסר (משהו שהוא לא פעילות בשטחים, הכוונה). ריגוש. אדרנלין. משהו שייחקק בזיכרון, שיהיה אפשר לכתוב עליו איזה ספר או בלוג, משהו לספר לילדים, להראות תמונות, לספר לנכדים. הרפתקה שתוכל להגיד בסופה – הי, שרדתי את הטירוף הזה. יכולתי למות, אבל עשיתי את זה. איזה גבר אני.
הכיוון נשמע לך נכון? מעולה, תמשיך לקרוא. הכנו לך מדריך טיולים מקוצר של חמישה יעדים בעולם שכדאי לך להגיע אליהם – חלק ב' של הכתבה הקודמת בנושא – רק קח בחשבון שסביר להניח שלא תחזור מהם בחתיכה אחת.
אי הנחשים בברזיל
מה יכול להרוג אותך: נחשים. האגדות מספרות שבקווימדה גרנדה – אי בגודל 430 אלף מטר רבוע מול חופי סאו פאולו – יש חמישה נחשים על כל מטר מרובע. וכשאנחנו אומרים נחשים אנחנו מתכוונים לנחשים מהסוג הגרוע ביותר: Golden Lancehead Viper – אחד מנחשי הצפע הקטלניים ביותר על פני הפלנטה. הנחשים האלה מגיעים לאורך של 1.2 מטר, הרעל שלהם קטלני ויש לו את היכולת להמיס את בשר הקורבן מסביב לנשיכה. למעשה, האי הזה כל-כך מסוכן שאתה צריך לקבל אישור מהצבא הברזילאי כדי לבקר בו.
למה זה שווה את זה: מכיוון שחוץ מכמה מדענים מטורפים שקיבלו אישור לחקור את המקום, בני אנוש בקושי מגיעים לשם. אם מה שאתה מחפש זה מקום פראי ובתולי, אתגר הישרדות – או לחילופין, דרך מעניינת למות בה – בהחלט כדאי לך לבקר את אי הנחשים.
דרך המוות בבוליביה
מה יכול להרוג אותך: נפילה מצוק בגובה 600 מטרים. אם יצא לך להגיע ללה-פז, בוליביה, אתה בטח מכיר את הדילמה של כל מוצ'ילר באזור: לנסוע לאורך 61 הקילומטרים של דרך היונגס ("דרך המוות") כדי להגיע לג'ונגלים הפראיים של האמזונס, או לוותר על התענוג ולטוס מעליה. למה זאת כזאת דילמה? כי דרך המוות היא ככל הנראה הדרך המסוכנת ביותר בעולם. הדרך, שנבנתה על ידי אסירים בשנות ה-30, היא בעלת נתיב צר אחד (רוחב ממוצע של 3.2 מטר), ללא מעקה – ועם נפילה של מאות מטרים בצד השני של הצוק. 200-300 אנשים נהרגים שם מדי שנה, ואם זה לא מספיק, הדרך לרוב גשומה, ערפילית ובוצית, ואתה צריך להסתמך על נהג הג'יפ המקומי (שנוהג במהירות שנראית בלתי אפשרית) שידע להתחמק מכלי הרכב שמגיעים מהכיוון הנגדי.
למה זה שווה את זה: לא לחינם מגיעים לשם כל-כך הרבה מטיילים – מדובר על אחד האזורים היפים בעולם. חוץ מזה, אם שרדת את דרך המוות אתה מיד תוכר על ידי כל המוצ'ילרים באזור כגבר עם קבלות. אם החלטת שאתה הולך על זה, קח טיפ: אל תספר לאימא.
האי רמרי בבורמה
מה יכול להרוג אותך: תנינים. אהבת את הנחשים באי הברזילאי? אתה תמות על התנינים באי הבורמזי. האי הוא למעשה ביצה אחת גדולה, והוא מאכלס אלפי תניני ים – הזוחלים הכי גדולים, והכי קטלניים בעולם. האי הזה התפרסם בעיקר בעקבות הקרב עקוב הדם שהתחולל שם במלחמת העולם השניה, בשנת 1945. כוח יפני שהיה מוצב באי ניסה להימלט ממנו – ולשם כך החיילים היו צריכים לחצות 16 קילומטרים של ביצות שורצות בתנינים. אנשי הכוח הבריטי שהקיפו את האי תיארו לאחר מכן את הצרחות הנוראיות שבקעו מפי היפנים כאשר התנינים קרעו אותם לגזרים. מתוך 900 החיילים שניסו לברוח מהאי, רק 20 שרדו. ואם כל זה לא מספיק כדי לגרות את יצר ההרפתקנות שלך: האי הזה מלא גם ביתושים שידביקו אותך במלריה ובעקרבים רעילים.
למה זה שווה את זה: בדומה לאי הנחשים הברזילאי, גם האי הזה לא מקבל הרבה מבקרים אנושיים, מה שהופך אותו לאידיאלי לכל מי שחובב פיסות טבע פראיות ומלאות חיות קטלניות. כמו כן, אם אתה חובב היסטוריה של מלחמות, אתה בטוח תשמח לשחזר את המסלול שעשו החיילים היפנים כשניסו לברוח אל החופש.
"דלת לגיהינום" בטורקמניסטן
מה יכול להרוג אותך: נפילה לבור רותח. הסיפור של הכפר דרווזה לקוח מתוך ספר בדיוני שעדיין לא כתבו. הכפר, שבו 350 תושבים, נמצא באמצע מדבר קרה קום בטורקמניסטן, אזור העשיר בגז טבעי. גיאולוגים שקדחו שם ב-1971 גילו בטעות מערה המלאה בגז – ואז הקרקע בתחתית המערה התמוטטה, ומה שנוצר הוא בור ענק בקוטר של 100 מטרים. הגיאולוגים פחדו מהתפשטות הגז הרעיל, ולכן החליטו לשרוף אותו, מתוך מחשבה שהגז יכלה את עצמו כעבור כמה ימים. הוא לא התכלה. למעשה, הבור הזה באמצע המדבר בוער עד היום, והוא כנראה ימשיך לבעור לנצח.
למה זה שווה את זה: סיפור בדיוני, אמרנו כבר? סמוך עלינו: אם תצליח להגיע לטורקמניסטן, עד אמצע המדבר הצחיח, ולעמוד ליד הבור הבוער-תמיד הזה, אתה לא תשכח את זה לעולם. רק אל תשכח לצלם – הווידיאו שאנחנו מצאנו דורש שיפור.
איי איזו, יפן
מה יכול להרוג אותך: התפרצות הר געש, או שאיפה של גזים רעילים. איי איזו הם למעשה קבוצה של יותר מ-12 איים, שמנקדים את האוקיינוס השקט דרום מזרחית לטוקיו, יפן. הייחוד של האיים האלה, פרט להיותם יפים בטירוף, הוא שהם כולם וולקניים – ולא סתם, הרי הגעש שלהם פעילים למדי, מה שממלא אותם בניחוחות גופרית רעילים 24/7. זה מקום די מסוכן; שתי הערים המרכזיות שם פונו פעמיים לאורך ההיסטוריה בעקבות פעילות געשית ורמות גבוהות של גז רעיל. התושבים, אגב, חזרו לשם למרות הכול – ועכשיו הם מחויבים להסתובב עם מסיכות גז בכל עת, למקרה שרמות הגז יעלו שוב.
למה זה שווה את זה: כי זה מקום מאוד מאוד יפה. מהמקומות האלה ששווה להסתובב עם מסיכת גז צמודה כדי להגיע אליהם.