לילה של אלימות ברחובות, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: חדשות 2)
המידע שאוספים רכזי המודיעין מוביל למבצעים ומעצרים. הבעיה: לפעמים הפיתוי למכור את המידע גדול מדי | צילום: חדשות 2

זה היה ליל קיץ חם ומהביל במיוחד של חודש יולי 98'. המונדיאל בצרפת ריתק אלפים למסכי הטלוויזיה, בין היתר גם את בני מורדו, רכז מודיעין לשעבר במשטרה. מורדו, שחצה כמה שנים לפני כן את הקווים לעולם הפשע, עמד על פי החשד בראש כנופיית עבריינים שניהלה מועדוני הימורים ואיימה על אירגון הפשע של העבריין חגי זגורי. זגורי ניסה באחת הפעמים לחסל את מורדו או את משפחתו, אבל רגע לפני ביצוע הרצח הוא נעצר יחד עם חברי החולייה ששיגר, בעקבות האזנות סתר שביצעה המשטרה למחסלים. זגורי נדון לעשר שנות מאסר בפועל, אך זה לא היה סופו של הסיפור: זמן קצר לאחר משפטו של זגורי חוסל מורדו כאשר ירד מבית של חבר בתום צפייה במשחק כדורגל במונדיאל. שני כדורים פילחו את העורק הראשי של צווארו וסיימו את הקריירה שלו בעולם הפשע.

"בני מורדו היה אחד מרכזי המודיעין הטובים ביותר שהיו במשטרת באר שבע", נזכר רכז המודיעין לשעבר, אילן בבלי, "אבל בשלב מסוים הוא החליט לחצות את הקווים, אולי בגלל הכסף הגדול או בגלל שפשוט נמאס לו מהמשטרה. היום המצב הוא כזה, שכל אירגון פשיעה או כנופיות רחובות יש להם רכז מודיעין שהוא חפרפרת או גרון עמוק בתוך המשטרה שעוזר להם בהשגת מידע על פשיטות למכוני ליווי או מועדוני הימורים בתמורה לטובות הנאה. רכז מקבל משכורת רעב מהמזטרה ורובם זקוקים להשלמת הכנסה. יש כאלה שנקלעים לחובות כספיים כבדים מאוד וצריכים דחוף כסף".

המוח של כל תחנת משטרה

רכז מודיעין נחשב לבורג המרכזי של תחנת המשטרה. זהו האיש החשוב ביותר, המוח, זה שאוגר את המידע המסווג שהוא מקבל מהשטח – מהבלשים או ממקורות המידע (שלרוב מקבלים טובות הנאה כאלה או אחרים או סכומי כסף). המודיעין אותו מנתב הרכז כולל מידע על אירגוני פשיעה, על עבריינים, או על תופעות שזקוקות לטיפול מיידי כמו מכוני ליווי, תחנות סמים, בתי קזינו ומועדוני הימורים. הוא זה שמזין אותו במחשב וממליץ האם לצאת למבצעים או לא.

זה תפקיד קשה, סיזיפי, עם משכורת ממוצעת ולא מתגמלת בכלל שמגרדת במקרה הטוב את ה-7,000 שקל. זו עבודה שבאה על חשבון המשפחה - 24/7, שבתות וחגים, והיו כבר מקרים שרכזים וקמ"נים (קציני מודיעין) התגרשו מהאישה פשוט כי לא היה להם זמן להקדיש למשפחה.

בוררות  (צילום: רועי ברקוביץ)
"ארגוני פשיעה מנסים לפתות רכזים להעביר להם מידע בתמורה לשוחד כספי. לפעמים זה מצליח להם" (אילוסטרציה) | צילום: רועי ברקוביץ

"זה תפקיד קשה מאוד עם רמת סיווג גבוהה", מספר למאקו קצין בכיר במשטרת ישראל. "יש כאלה שעוברים בדיקות פוליגרף תקופתיות לבדוק את האמינות שלהם שהם לא עובדים עם עבריינים, זו עבודה מסביב לשעון, ממש טירוף. זה אולי התפקיד החשוב ביותר בכל תחנת משטרה או מרחב", מוסיף הקצין. "כדי להתקבל אליו צריך לעבור שורה של מבדקים ומבחנים פסיכולוגיים כדי לבחון את האישיות של המועמד לתפקיד".

במשטרת ישראל משרתים כמה מאות רכזי מודיעין. בדרך בכלל מדובר בבלשים או אנשי מודיעין ותיקים שצברו ניסיון רב ושודרגו לתפקיד הנחשק. מינויו של רכז מודיעין עובר ועדה מיוחדת שבראשה יושבים קציני מודיעין ושוטרים ותיקים הבוחנים את כישוריו של המועמד לתפקיד. במסגרת עבודתם הם באים במגע עם עבריינים כאלה ואחרים שלמעשה משמשים כמקורות המידע שלהם, ולעיתים צריכים לתגמל אותם מהקופה הקטנה של התחנה או המרחב בתמורה למידע שהם מקבלים. הבעיה מתחילה כשהעבריינים מנסים לפתות את רכזי המודיעין בטובות הנאה, כדי שיעבירו אליהם את המידע המסווג.

"זה תפקיד עם הרבה כוח ועוצמה", אומר לנו הבכיר במשטרה. "המידע הוא האוצר החשוב ביותר שיש בידיו של רכז מודיעין ולכן יש אירגוני פשיעה ועבריינים שמנסים לפתות רכזים להעביר להם מידע בתמורה לשוחד כספי, ולפעמים זה מצליח להם וזה פוגע קשות בעבודת המשטרה. הנזק יכול להיות עצום, לשבש מבצעים ועד כדי סיכון שוטרים".

"יש קו דק מאוד בין להיות עבריין או רכז מודיעין", מוסיף סנ"צ בדימוס יוסי קופל, מי שבעצמו הפעיל רכזי מודיעין בתפקידיו השונים ביחידה המרכזית במשטרת המחוז הדרומי. "קל מאוד לחצות אותו, הפיתוי גדול אבל הכול תלוי באופי של האיש והנאמנות שלו לעבודתו במשטרה. הם מסתובבים בבגדים אזרחים, מדברים את השפה והסלנג של העבריינים ולומדים אותם כדי לדעת איך להתנהל מולם. תמיד יש כמה תפוחים רקובים, עשבים שוטים שמתפתים ובסוף נופלים וזה פוגע בתדמית המשטרה. זה תפקיד רגיש מאוד והעבריינים עושים הכול כדי לפתות רכזים לעבוד איתם תמורת שכר גבוה וטובות הנאה".

20 רכזי מודיעין הסתבכו בפלילים בשמונה שנים

כדי למנוע נפילות כאלה של רכזים, יש עליהם בשנים האחרונות יותר ויותר פיקוח במשטרה, ואמינותם נבדקת מעת לעת באמצעות שורה של מבדקים.

"אם תעשה בדיקה מעמיקה לרוב תגלה, שמרבית הרכזים שחצו את הקווים היו שוטרים מצטיינים שקיבלו תעודות הערכה והצטיינות על אומץ ליבם בלכידת כרישי הפשיעה בישראל, או בתפיסות סם גדולות ובסיוע לפענוח פרשות רצח", אומר קצין משטרה בכיר ממרכז הארץ. "הם המוח של התחנה, אנשים בעלי זיכרון פינומנאלי לגבי כל עבריין ועבריין. כל שביב של מידע בתחום הפשיעה ותכנון מבצעים זורם דרכם".

עסקי העולם התחתון (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
"יש רכזי מודיעין שנקלעים לחובות כספיים כבדים מאוד וצריכים דחוף כסף" | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

למרות הפיקוח, ב-8 השנים האחרונות כ-20 רכזי מודיעין במשטרה הסתבכו בפלילים ונחקרו במחלקה לחקירות שוטרים, ונגד רובם הוגשו כתבי אישום לבתי המשפט – החל ממסירת מידע לעבריינים על פשיטות הצפויות לעסקים שלהם, וכלה בקבלת שוחד כספי או מיני.

גזר הדין החמור שהטיל באחרונה בית המשפט המחוזי בבאר שבע על ארז טלקר, רכז מודיעין ותיק במשטרת מרחב אילת, העלה שוב את התופעה לסדר היום. שש שנות מאסר בפועל נגזרו על טלקר, שהורשע בעבירות של קבלת שוחד של כחצי מיליון שקל מבעלי מועדוני הימורים בעיר, שלהם העביר מידע על פשיטות צפויות של המשטרה. באחד המקרים הוא אף סיכן סוכנת סמויה של המשטרה שעבדה במסווה של מלצרית במועדון לילה בעיר במטרה להפליל סוחרי סמים. הוא ידע על פעילותה וטרח להזהיר סוחר סמים בעניין. למעשה, בכך הוא סיכן את חייה של הסוכנת.

טלקר הוא רכז המודיעין שקיבל את העונש החמור ביותר מכל הרכזים שהורשעו בשנים האחרונות. השופט אליהו ביתן החמיר מאוד בעונשו בגלל שהמעשים שלו היה בהם כדי להכתים את שוטרי משטרת ישראל, לפגוע בתדמיתם ואף לסכן את חייהם.

"הנאשם נחשף במסגרת תפקידו המשטרתי למידע סודי הנוגע לפעילויות המתוכננות של המשטרה נגד מועדוני ההימורים ובתמורה לשוחד שקיבל הוא העביר מידע לעבריינים שהפעילות המשטרתית כוונה נגדם... מנע הבאה לדין של העבריניים, חיבל בעבודת המשטרה ופגע באמון הציבור בה... מעשה זה של הנאשם הוא בבחינת אחרון חציית הקווים האדומים", הדגיש השופט ביתן.

"טלקר גרם לנזק חמור מאוד למשטרה ולא רק בפאן התדמיתי", טוען סנ"צ בדימוס ישראל אריאלי, ששימש במשך שנים רבות כקצין מודיעין במשטרת המחוז הדרומי. "הוא פגע במבצעים משטרתיים שתוכננו, הדליף מידע לעבריינים וכמעט וגרם לפגיעה בסוכנת סמויה. תפקיד הרכז הוא החשוב ביותר בכל תחנת משטרה ולצערי יש כאלה שלא עומדים בפיתוי ותמורת שוחד מסייעים לעבריינים בקבלת מידע מסווג על כוונה לפשוט על עסקיהם ולעצור אותם".

מלחמה בנגע הסמים. אילוסטרציה (צילום: AP)
רכז המודיעין הדליף מידע לעבריין על עסקת סמים - וסיכן חיי שוטרים (אילוסטרציה) | צילום: AP

המקרה של טלקר הוא החמור ביותר מבין אלה שנתפסו, אבל מאחריו נמצאת רשימה "מפוארת" של רכזים שסרחו:

טיראן, רכז מודיעין מצפון הארץ, סייע בהעברת מידע על מבצעי פשיטה של המשטרה על מועדוני הימורים של אירגון הפשיעה של משפחת חרירי, ונדון ל-4.5 שנות מאסר בפועל.

יורם טהל, ששימש במשך שנים רבות כרכז מודיעין ובילוש במשטרת מרחב הנגב, פרש מהמשטרה, חצה את הקווים ועבד עם עבריינים שעסקו בניהול בתי קזינו מהגדולים בישראל. לאחר מכן, גילה את החיים הטובים ועמד בראש רשת שהבריחה קוקאין נוזלי מבוליביה לישראל. הוא נעצר ונדון לשש וחצי שנות מאסר. באחרונה השתחרר מהכלא.

משה רווח, רכז מודיעין ביחידה המרכזית במשטרת מחוז תל אביב, נדון ל-46 חודשי מאסר בפועל על העברת מידע לבעלי מועדוני הימורים, מידע בגינו קיבל כחצי מיליון שקל. חברו שלמה סרבי, רכז מודיעין בימ"ר נאשם בבית משפט במסירת מידע על כוונה לפשוט על מכוני ליווי ובתמורה כך נטען קיבל טובות הנאה כספיות ומתנות.

אבנר אברהם, 43, רכז מודיעין ותיק בתחנת נהריה נעצר בחשד שהזמין רצח לגרוש של בת זוגו. אברהם נחקר על ידי מח"ש והוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה של ניסיון רצח וגרימת חבלה בכוונה מחמירה. באחרונה, הוא חתם על הסדר טיעון לפיו סעיף ניסיון הרצח נמחק והוא הורשע בעבירה של גרימת חבלה ונדון ל-20 חודשי מאסר בפועל.

רכז מודיעין אחר נחקר במח"ש בחשד שמסר מידע וחסוי לבכיר באירגון הפשיעה של ריקו שירזי על פעילויות של המשטרה לגבי אירגון זה.

וזו רשימה ממש חלקית של החודשים האחרונים. יש מקרים לא מעטים שהמשטרה או מח"ש ממש מתקשים לאתר 'חפרפרות' בתוך המשטרה. כך למשל עבריינים השתילו לפני כמה שנים שוטר בשירות חובה בתוך יחידת המודיעין של משטרת באר שבע, כשהוא למעשה משמש מעין חפרפרת של העבריינים ומדווח להם על פשיטות צפויות של המשטרה. הוא נהג להקליד את הדו"חות הסודיים של התחנה ולהזין אותם למחשבים מבלי שנערכו לו בדיקות פוליגרף. בסופו של דבר חוקרי מח"ש עשו לו תרגיל, הוא נעצר, הודה ונדון ל-14 חודשי מאסר בפועל.

"למשטרה נגרם נזק גדול מאוד"

"כמעט כל אירגון פשע שמכבד את עצמו נעזר ברכזי מודיעין או בשוטרים כדי להשיג מידע על מבצעים שהמשטרה מתכננת לעשות כדי לפגוע בעסקים שלהם", אומר הבכיר במשטרה. "לפעמים הם מוכנים לשלם מחיר גבוה שיכול להגיע לכמה אלפי שקלים עבור כל מידע כדי לפתות את הרכז לעבוד איתם. זו תופעה חמורה ואנחנו נלחמים איתה בכל מיני דרכים, כולל שליחת רכזים לבדיקות פוליגרף במידה ויש לנו חשד כזה או אחר שהם מנהלים קשרים עם עבריינים, או פתיחה בחקירה סמויה יחד עם חוקרי מח"ש".

"רכזי המודיעין לא פרייארים. הם יודעים שעוקבים אחריהם אפילו מקליטים אותם אז מי שמעורב בקרבם בסיוע לאירגוני פשיעה נעשה יותר ויותר זהיר ולא ממהר לעשות שטויות ולכן קשה מאוד להפליל אותם. הנזק שאותם רכזים גורמים למשטרה הוא גדול מאוד. פוגע במערך המבצעי של מרחב, יחידות מרכזיות של מחוזות ותחנות משטרה בעיקר. אבל מצד שני צריך להסתכל על מרבית הרכזים שהציבור חייב לו תודה גדולה על עשייתם, ימים כלילות, כדי למגר את הפשיעה ולשמור על רכושם וביטחונם".

 

תגובת משטרת ישראל:

"הנושא המוזכר בפנייתך איננו תופעה. מערך רכזי המודיעין הינו מקצועי וערכי. תהליכי המיון, ההכשרה והעבודה נמצאים בפיקוח מתמיד וכפופים לנהלים מחייבים וברורים המתעדכנים מעת לעת, בין היתר על רקע הפקת לקחים ובקרות מקצועיות. הניסיון להיתלות באירוע חריג כזה או אחר וממנו להשליך על המערך בכללותו חוטא לאמת ומטיל רבב באוכלוסיה של מאות שוטרים העושים ימים ולילות למען בטחונם האישי של אזרחי ישראל ותורמים משמעותית ללחימה בפשיעה. למותר לציין כי משטרת ישראל רואה בחומרה כל התנהלות לקויה במישור האתי, המשמעתי והפלילי של כל שוטר ובכלל זה של רכזי מודיעין וככל שעולה חשד למקרה מסוג זה הוא נבדק ומטופל בהתאם".

 

>> חיים בסרט ריגול: יחידת העיקוב של משטרת ישראל