יותר צבע, יותר טבע: ככה יראו הבתים שלנו ב-2026
עץ פראי, פתרונות אחסון למסכים, רהיטים מחבקים ונוחים ופריט אחד גולמי במקום שלושה תעשייתים: פחות מושלם, יותר אנושי. מעצבת הפנים מאיה שינברגר עם המגמות שאנחנו מזמינים לבית שלנו השנה

אם נודה על האמת, בשנים האחרונות עולם העיצוב התנהג כמו מישהו שנמצא בדיאטה קיצונית מדי שרק הולכת ומחריפה מדי שנה. המינימליזם של העשור הקודם היה לעיתים קרובות קליני, קצת מנוכר ובעיקר קצת לחוץ. הסלונים שלנו נראו כמו דפי נחיתה של חברת הייטק: לבנים, סימטריים ושבריריים, עד שפחדת לנשום ליד הרהיטים כדי שלא יקרה להם משהו. זו הייתה המקבילה העיצובית ל"דיאטת מיצים", אולי מנקה את העין, אבל משאירה אותך רעב וצמא לאופי ואמירה.
שנת 2026, כפי שעולה מהתערוכות והקולקציות הבולטות ברחבי העולם, מסמנת את תור הזיקוק הרגשי. הבית הישראלי בשנה הקרובה הולך להיראות פחות מגזין מתוקתק ויותר כמו מרחב עוטף. ובואו נשים את הקלפים על השולחן: אחרי שנתיים עמוסות שבהן המציאות הישראלית הרגישה כמו רצף בלתי נגמר של אירועים מתגלגלים, מי מאיתנו לא זקוק לבית שיודע לתת חיבוק אדריכלי בלי לבקש מאיתנו להישאר דרוכים. אנחנו גם לא מספידים את המינימליזם, להפך, אנחנו מעניקים לו את העומק והרובד שהיה חסר לו כדי להפוך לחברותי באמת. זה כבר לא רק פחות זה יותר, אלא פחות זה מדויק. הנה המגמות הבולטות שיגדירו את הבית שלכם השנה.
1. המרד במושלם: כשהטבע מפסיק לציית לפס הייצור
בעולם שבו הכל משוכפל, זהה ומיוצר במיליוני עותקים על ידי מכונות שמעולם לא ראו שמש, הבית של 2026 מחפש את הטעויות וחוסר השלמות האנושית. כאן נכנס לתמונה עץ ה"בורל" (Burl) גידול פראי שיוצר מערבולות של סיבים וטקסטורה שנראית כאילו הטבע איבד את הצפון לרגע (במובן הכי פוטוגני שיש). הבורל הוא השיש של עולם הצומח, והוא מזכיר לנו שהיופי האמיתי נמצא בזה ששום דבר לא זהה לשני. בתוך חלל נקי, פריט אחד כזה עושה עבודה של עשרה אקססוריז; הוא לא צריך "סטיילינג", הוא הסטיילינג בעצמו.
אבל המרד במושלם לא עוצר רק בעץ. המגמה חוגגת את הפגום דרך אבנים גולמיות ששומרות על נקבוביות פתוחות וקצוות לא מעובדים, טיח שנושא בגאווה את סימני המריחה של היד, וזכוכית יצוקה שלא מפחדת מבועות אוויר כלואות. אלו חומרים שמדברים, כאלו שלא עברו פילטר של ייצור המוני ומעניקים לחלל עומק שאי אפשר לשכפל. זהו בדיוק הסיפור של השנה הקרובה: בחירה בפריט אחד שמביא איתו עולם שלם של אופי וסיפור, במקום עשרה פריטים תעשייתיים ששותקים.
2. המינימליזם עולה במשקל: כשהספה הופכת למנחמת ומחבקת
תגידו שלום לרהיטים השדופים עם רגלי הסיכה הדקיקות שגרמו לנו לפחד להתיישב אחרי ארוחת ערב. המגמה הכי בולטת של השנה היא רהיטים בעלי גוף מלא, רכים, עגולים ונפוחים במידה הנכונה, מה שמכונה בעולם כ- Chubby Aesthetic או כטרנד הרהיטים השמנים. המינימליזם לא מת, הוא פשוט עובר למכנסי גומי נוחים. הפרופורציות הנדיבות והצורות האמורפיות הן הדרך של הבית להגיד לנו: בואו, אני אחבק אתכם. בעידן שבו בחוץ הכל מרגיש חד, לחוץ ונוקשה, פריטי הריהוט הופכים לאובייקט יציב המונח על הרצפה בביטחון, מתוך הבנה שנוחות היא לא מילה גסה אלא מוצר וזכות בסיסית בבית שלנו.
3. רנסנס הכרום: המלח שמאזן את הסוכר
כדי לאזן את כל הרוך הזה ולמנוע מהבית להפוך חלילה לקיטשי או כפרי מדי, אנחנו רואים את החזרה המסיבית של הכרום והפלדה המלוטשת. אם חשבתם שהכרום שייך למשרדים משנות ה-90, הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. הכרום הוא המלח בקינוח של 2026 (בייגל קרמל מלוח, אמרנו). אחרי ששקענו בים של פליז וזהב שגרמו לכל בית להיראות כמו חלל של מלון בוטיק שמתאמץ לבלוט, הכרום מחזיר לנו את הקרירות האינטליגנטית. הוא מתפקד כקונטור של החלל, חד, מחזיר אור, ויוצר ניגוד מושלם לכל הבדים הרכים והעצים הפראיים והלא מושלמים. הוא בדיוק המרכיב ששומר על המינימליזם שלנו צעיר, רענן ובעיקר לא מתאמץ.
4. טכנולוגיית רפאים: השקט שבין המסכים
הטרנד האירוני ביותר של השנה הוא דווקא כל מה שאתם לא רואים. אחרי שנים שבהן השתחווינו והקרבנו שעות יקרות על מזבח הטלוויזיה השחור במרכז הסלון, ב-2026 הטכנולוגיה סוף סוף לומדת לשמור על פרופיל נמוך ולהפוך לבלתי נראית באמת. בשנה האחרונה ראינו יותר ויותר מעצבים שנכנסים למוד של הסוואה. המאמץ העיצובי כבר לא מושקע בבחירת דגם המסך, אלא בנגרות מתוחכמת שתעלים אותו, דלתות כיס שנבלעות לתוך הארון, כיסויים אמנותיים שמתלבשים על המסך כשהוא כבוי, או מעליות נסתרות שגורמות לקופסה השחורה להיבלע לתוך רהיט מעוצב.
וזה לא נעצר רק בטלוויזיה. הטכנולוגיה הופכת למולקולרית, חלק בלתי נפרד מהחומר עצמו: רמקולים שמתחפשים לחיפויי קיר אקוסטיים, משטחי אבן במטבח שמטעינים את הנייד שלכם במגע אלחוטי (בלי חוטים שמשתרכים כמו זנבות על השיש) ואפילו משלבים כיריים, ומערכות שליטה שמוטמעות בתוך הנגרות. כל אלו מאפשרים לנו לחוות Digital Detox (ניקוי רעלים טכנולוגי) מעוצב ומתוכנן היטב. זה הרבה יותר מטרנד חולף של לכבות את הטלפון, זהו תכנון אדריכלי של שקט. יוקרה אמיתית היא היכולת לשבת בחדר שלא צועק עליך התראות, לא מנצנץ באורות כחולים, ומאפשר לך להיות בשקט שלך.
5. קואליציה של צבע: כשכולם מסכימים על גוון אחד
הקירות הלבנים והסטריליים של פעם מפנים את מקומם לטובת המגמה המרתקת של Color Drenching (הצפת צבע), טרנד שבו החלל כולו נשטף בגוון אחד, מהפנלים ועד התקרה. זוהי מעין ממשלת אחדות עיצובית, שבה כל מרכיבי החדר מפסיקים להתווכח זה עם זה ומתלכדים לכדי מעטפת אחידה, עמוקה ומדויקת (משאלת לב של כל ישראלי).
אנחנו כבר לא מפחדים מצבע, אלא משתמשים בו כדי לייצר שקט ויזואלי במקום רעש. כשהעין לא נתקלת בשינויי צבע חדים או ב"גבולות" בין קיר לתקרה, נוצרת תחושה של אינסופיות בחלל, החדר מרגיש גדול יותר, זורם ומרגיע. זהו המינימליזם החדש, במקום פלטה מבולבלת של צבעים שונים, אנחנו בוחרים בטרנד המאחד שמעניק עטיפה חמה, מגוננת והרמונית לכל החדר.
– חללים בגוון אחיד
אז איך שומרים על הבית עדכני (בלי להרגיש בתוך קטלוג)
הבית של 2026 הוא כבר לא סט שלם מקטלוג, אלא אוסף פרטי של רגעים וחומרים שמתחברים לסיפור אישי. כדי לשמור על החלל עדכני מבלי להרגיש בתוך קטלוג שפג תוקפו, תזכרו את עקרון הניגודיות: אם הספה והכורסה נראות כמו תאומות זהות שיצאו מאותו פס ייצור, האימפקט העיצובי פשוט מתאייד. הדינמיקה האמיתית נוצרת מחיבורים בין עולמות: כורסה שמנמנה ועגולה שמונחת לצד גוף תאורה מכרום דקיק ש"חותך" את המסה, או שולחן צד מגוש עץ פראי. החומר הוא הקישוט החדש, ובמקום עוד אקססורי שסתם יאגור אבק, תשקיעו בפריט אחד שמדבר בעד עצמו. המינימליזם של השנה הוא לא על מה שזרקתם מהבית, אלא על העוצמה של מה שנשאר. תהיו מדויקים, תהיו אנושיים, ואל תשכחו להכניס פריט אחד קצת מוזר או פחות קשור, כי בית מושלם מדי הוא פשוט מקום שמשעמם לחיות בו.
הכותבת היא מאיה שינברגר, מעצבת פנים וממחברי ספר העיצוב The New Minimalist Style