חובבי עיצוב, שימו לב: סגנון העיצוב המושלם לבית שאתם חייבים להכיר

סגנונות עיצוב נולדים מתוך תרבות, אקלים והקשר מקומי. הם מתפשטים דרך תערוכות, מגזינים, רשתות חברתיות ומעצבים מובילים, ורק אלה שמתאימים לאורח החיים ולטעם המקומי נקלטים אצלנו ולפעמים מופיעים בגרסה מרוככת של המקור. המעקב אחרי מה שקורה בעולם הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה היום-יומית של מעצב הפנים עמיחי רוף, שמיפה חמישה סגנונות שפחות מוכרים אצלנו, אבל חלקם עשויים לחדור לבית הישראלי, גם אם ברמיזות: גרנדמילניאל, הוא הכפרי-קלאסי החדש; טרנזישיונל, שמשלב מסורת עם עכשוויות; תעשייתי-חדש, שמציץ כבר אצלנו; פאלם ביץ' האמריקאי; והחוף הים-תיכוני. לאלה ניתן להוסיף גם את הרטרו-פוטוריזם, סגנון שמתרפק על העתיד דווקא.

"טרנדים בסגנונות בסוף תמיד מגיעים גם לפה", אומר רוף, "אבל לוקח זמן עד שמזהים אותם ונותנים להם שם". מבחינתו, עוד לפני שמדברים על סגנון מוגדר, רואים קודם רמזים שלו: צבעוניות שחוזרת, חומרים שמתחילים להופיע ביותר ויותר בתים, והלך רוח שמשתנה עם הדור. את הזיהוי הזה הוא עושה דרך חקירה מתמדת של מגזינים, מאמרים, תערוכות וספקים מחו"ל והשוואה עדינה בין מה שהיה השנה למה שהיה בשנה שעברה, ולפעמים ההבדלים כמעט בלתי מורגשים ומתרחשים כתזוזות קלות.

גרנדמילניאל (Grandmillennial) - כפרי-קלאסי חדש

סגנון שמשלב בין נוסטלגיה של פעם לבין עין צעירה ומעודכנת עם הדפסים, כיסויי מיטה פרחוניים, סיבי טבע ופריטי וינטג׳ שמקבלים פרשנות מודרנית. יש בו חום, אופי ורצון לברוח מהמודרני הקר לטובת בית שמרגיש אישי, אנושי ומלא סיפורים. "אני אוהב אותו מאוד, ואפילו את השם שעושה חיבור בין סבתא לדור המילניאל. הוא מתחבר ומעריך את ההיסטוריה, את הריהוט של סבתא ואת הזיכרונות שגדלנו עליהם כילדים, אבל הטוויסט מביא אותו לזמן העכשווי עם צבעוניות מגוונת, המון הדפסים, אומנות, פרטים, טקסטיל רך ונועזות בלי לפחד. כמו שהיה הווינטג' לפני עשור".

טרנזישיונל (Transitional) - מעבר בין מסורתי למודרני

סגנון שמאזן בין אלגנטיות קלאסית לבין קווים נקיים של מודרניות עם רהיטים מסורתיים לצד תאורה מינימליסטית, חומרים טבעיים ופלטת צבעים רגועה. היופי שלו הוא ביצירת חלל על זמני, שמרגיש מאוזן, הרמוני ונעים בלי להיות יותר מדי לאף כיוון. רוף: "הסגנון שומר על קו מודרני נקי אבל משלב ריהוט קלאסי היי-לבל אלגנטי. אין בו קיטש או ענתיקות, לא עומס של צבעים ופסים, אלא מונוטוניות רגועה. הוא נותן מקום לחומרים ופריטים קלאסיים. חזיתות המטבח יכולות, למשל, לקבל מסגרת עדינה שמוסיפה טאץ' קלאסי לא חלק ונקי מדי, אבל עדיין אלגנטי".

תעשייתי-חדש (Neo-Industrial) - הדור הבא של המראה התעשייתי

סגנון תעשייתי מודרני שמשלב אלמנטים גולמיים כמו בטון, מתכת ובריקים אבל בצורה יותר רכה, מאוזנת וידידותית למגורים. יש בו תחושת עירוניות עכשווית, עם משחק בין מחוספס לעדין ומלוטש. "זה סגנון שהישראלים יכולים לאמץ כי הם אוהבים בטון, חלונות שחורים, מראה תעשייתי ועץ, אבל עם טוויסט של חמימות וצבע", הוא מסביר. "בגלל המשפחתיות, הם לא רוצים להרגיש קור בבית ומוסיפים טוויסט כמו ברזל ורצפת בטון אבל ספת רטרו כתומה. רואים את זה הרבה בלופטים תל אביביים".

פאלם ביץ' (Palm Beach) - הטרופי-אלגנטי של פלורידה

מפאלם ביץ’ שבפלורידה מגיע סגנון שמשלב תחושת חופשה טרופית עם יוקרה נקייה. יש בו הרבה לבן, נגיעות טורקיז, במבוק, ראטן, דקלים וטקסטורות טבעיות, והוא מכניס הביתה אווירת קלילות, שמש ופאן אבל בגרסה מלוטשת שהיא לא בוהו ולא קיטש. עליו אומר רוף, "זה סגנון לא ישראלי בעליל, ומזכיר לי את החיבור של העירוניים שבונים בהרחבות של קיבוצים כדי להתחבר לטבע. שומרים על עירוניות אבל מכניסים ניחוח של חופשה עם בריכה בחצר, ראטן, במבוק, הדפסים בוטניים ותחושת חופש. להרגיש תאילנד, רק בצד המערבי של כדור הארץ".

קוסטאל מדיטרניאן (Coastal Mediterranean) - חוף ים תיכוני

סגנון בהיר, רך ומינימליסטי שמושפע מבתים על חופי יוון, ספרד ודרום איטליה. יש בו קירות לבנים, עץ טבעי, אבן בהירה, טקסטיל קליל והוא יוצר חלל נינוח עם תחושת חופש טבעית וחיבור עמוק לאור ולחומר. "עוד סגנון שמתאים לישראל, ליוון ולמזרח התיכון בכלל כי הוא פשוט אנחנו – חוף ים תיכון, כחול לבן ובז' של מדבר. אם פעם ריצפו את כל הבית באפור, היום חוזרים בווילות לטראצו בז'. צבעי המדבר החומים והכחול שנכנס אלינו בנגיעות מתאימים למזרח התיכון".

רטרו-פוטוריזם (Retro-Futuristic) – נוסטלגיה, עבר וחזון עתידני

רטרו-פוטוריזם הוא סגנון שמנסה לדמיין איך העתיד נראה דרך העיניים של אנשים בשנות ה-60 עד ה-80 ומתחזק לא רק בעיצוב אלא גם באופנה, בגרפיקה ובדיגיטל. "יש בו עומק תרבותי ועיצובי, שמחזיר אותנו לדרך שבה דמיינו את העתיד בעבר", מוסיפה אדריכלית רותם שייקר. נזהה אותו לפי קווים מעוגלים, גיאומטריה פשוטה והרבה מתכת מבריקה. הצבעים נועזים: כתום, תכלת, צהוב חרדל, לבן מבריק, שהם השראה מעולמות החלל, הרובוטיקה והמכוניות העתידניות. "שילוב של טכנולוגיה חדשה עם עיצוב שנראה קצת וינטג'", היא מחדדת. "מסכים וטכנולוגיה עתידנית אבל באווירה מהסיקסטיז".

לטענתה, הטרנד הרטרו-פוטוריסטי לא צץ פתאום, אלא הוא תוצר של כמה מגמות עמוקות שהתגברו בעשור האחרון, בייחוד מאז הקורונה. בעידן שבו הטכנולוגיה משתלטת על החיים שלנו, יש געגוע לחזון אופטימי של העתיד שהיה פעם, יש ביקורת תרבותית ששואלת איך העתיד שדמיינו באמת נראה היום ויש עושר ויזואלי שמאפשר דרמה, צבע, משחק וחופש. "הרטרו-פוטוריזם נולד משילוב של געגוע, תקווה, בריחה ופנטזיה ומשקף את הרצון של אנשים לעתיד מרגש יותר, אבל ממקום מוכר של העבר", אומרת שייקר.

אילו תזוזות סגנוניות אתה מזהה בעיצוב הישראלי?

רוף: "תנועות משמעותיות רואים רק במבט של כמה שנים אחורה, אבל משנה לשנה רואים טוויסטים קלים. עולם החומים, למשל, כבר כמה שנים כאן, ובכל פעם יש תזוזה קטנה מטרקוטה וחמרה לעוד ועוד גוונים מאותה סקאלה. הטרקוטה והחמרה לא ייעלמו, אבל ייתכן שיפנו מקום בהדרגה לגוונים עמוקים יותר כמו בורדו. חומר אחר הוא עץ אגוז, שמעולם לא נעלם, אבל הולך ותופס מקום מרכזי יותר. בישראל תמיד אהבו אלון, אבל האגוז נכנס בהדרגה ליותר ויותר בתים".

לצד המשך הנוכחות של חומים, טרקוטה וחומרים טבעיים שאנשים מחפשים בהם תחושת קרקע ויציבות, הוא מזהה גם חזרה מחודשת של הכחול והירוק כצבעים שמציעים אלטרנטיבה רגועה לבז'ים ולאפורים ששולטים כבסיס, ולעיתים אפילו לשחור. "אנשים רוצים צבע בבית, אבל שלא יימאס מהר, ולכן נעים בין כחול לירוק, כל אחד לפי האופי והמשיכה האישית שלו", הוא אומר על הישראלים.

רוף, מעצב כבר 12 שנים, מצביע על האקלקטיות כעל חביבת הקהל הישראלי, לצד מי שנאמן לכפריות ולווינטג' לעומת הנאמנים למודרני, נקי וקלאסי.

מי מהסגנונות מחו"ל יכול לתפוס בארץ?

"גרנד מילניאל התחיל להיכנס ומתאים לדור הצעיר יותר. הקלאסי המודרני, שרחוק מהגרנד מילניאל, יכול להתאים לנו גם, ואת התעשייתי החדש רואים בעיקר בלופטים ובמקומות של אירועי בוטיק".

שייקר מציינת כי הרטרו-פוטוריזם לא נפוץ בארץ, אבל יש סיכוי גדול שנתחיל לראות אותו בחללים מסחריים, תרבותיים ולאט לאט יזלוג למרחב הפרטי בבתים. "בישראל יש פתיחות לעיצובים נועזים וחדשניים, במיוחד בקרב אנשים צעירים, יזמים וחובבי טרנדים שרוצים לעצב בית שהוא לא רק 'לבן עם עץ'. הם רוצים להכניס אמירה חדשנית עם אישיות וסיפור ייחודי שמתאים להם. בנוסף, האקלים המקומי אוהב לשלב חדש עם ישן וזה יושב בול עם הרעיון של הסגנון. לכן למרות שהוא עדיין לא מיינסטרימי בארץ, הוא לגמרי יכול לפרוץ כשפה עיצובית עבור כל מי שמחפש זהות ועיצוב עם סיפור".