הגשים חלום ובנה לגמרי לבד את הפרארי שלו

בתקופת הקורונה פתח המעצב טל חרובי סטודיו עצמאי עם סדנה. חרובי, בן 37 מבית יהושע, בוגר עיצוב תעשייתי בבצלאל והנדסאי אדריכלות בשנקר, הקים מותג כחול-לבן של טאבונים מקצועיים, אבל הרגיש שבוער בו משהו פנימי אחר. הפרויקטים שקיבל היו פשוטים וחסרי אתגר, וכשמצא את עצמו עם הרבה זמן פנוי, החליט שאם לא מגיע אליו לקוח עם חלום – הוא הולך לבנות את החלום שלו בעצמו. כך, הוא חשב, אולי יגיע אליו הפרויקט המיוחל, או אולי סתם חיבור עם אנשים שיודעים להעריך את ההשקעה. אז הוא החליט להיות "הבחור שבנה את הפרארי שלו".

למה פרארי? "קודם כל, כל ילד חלם על פרארי, רק אני בכלל חלמתי על פורד מוסטנג", הוא מספר, "אבל כמעצב שמעריך אומנות ויזם שמעריץ אנשים עם חזון, הרכב הספציפי הזה בהיסטוריה של פרארי גרם לי להרגשה שזה זה".

לכל הכתבות בערוץ living

הרכב המקורי הוא בכלל אלפא רומיאו (כמו שרשום על הגריל), אבל על הרכב הספציפי הזה נהג בזמנו אנזו פרארי, "וכמו שבוער בי לעשות את הבלתי אפשרי, אנזו פרארי שם לראשונה את סמל הסוס על הרכב, משם הוא הקים את קבוצת המרוצים והתחיל לייצר רכבים שהם יצירות אומנות שהמון חולמים עליהן ומעט מאוד אנשים נכנסים למועדון הפרטי הזה".

אז עם המון ביטחון, הרבה הרמות גבה מסביב וטענות מצד הסביבה שזה בזבוז זמן וחבל ("זה רק מיקד אותי יותר"), הוא התחיל לבנות את רכב החלומות.

חרובי קנה חיפושית ישנה ב-10,000 שקל ("בתקווה שאולי איכשהו יהיה אפשר להעביר אותה תקינה במשרד התחבורה כרפליקה"), פירק אותה לגמרי, למד את כל הקשור לחלק המכני משעות על גבי שעות של צפייה בסרטוני יוטיוב, חילץ את הצורה והמידות מרישומים ישנים של הרכב ופשוט התחיל לבנות, לרתך ולפסל את היצירה באמונה שלמה.

זה לקח חמש שנים. "ציפיתי שייקח הרבה פחות", הוא אומר, "אבל בחיים כמו בחיים יש הפתעות, ומאז הספקתי להתחתן ולהביא לעולם שני ילדים. במקביל כמעצב עצמאי עבדתי על המון פרויקטים, ויצא לי לעצב ולייצר עגלות קפה מהמיוחדות בארץ, מתחמי אירוח ואלמנטים למסעדות, אבל בראש שלי ראיתי רק את הפרארי. זה מה שהלך לישון איתי בלילה. כל לילה לפני השינה דמיינתי את עצמי מסיים את הפרויקט".

בסבב האחרון של המלחמה העבודה בפעם הראשונה נעצרה לגמרי, כל הפרויקטים קפאו, ובמקום להיכנס ללחץ חרובי ראה בכך הזדמנות. הזדמנות לחזור כמה שנים אחורה, לעשות ריסטרט לכל הסטרס והחוסר ודאות שמלווים את החיים שלנו בשנים האחרונות ולחזור לחלום. "הפעם לא עבדתי עליה פעם בחודש כשהצלחתי לפנות זמן, הפעם שמתי בתוך הפרויקט הזה את האנרגיה והנשמה. התחלתי לצלם את התהליך לרשתות והפידבקים פשוט מטורפים! הרגשתי שאני עכשיו חולם גם בשביל אחרים. כל זה בידיעה שלמה שזה הייעוד הזמני שלי ומשם הכל ישתנה".

והנה הוא פה. הפרארי כבר בשלבי סיום, כל מי שחשב שהדבר הזה צריך להישאר בגדר חלום רואה את החלום שלו הופך למציאות, ואנשים מבוגרים מסתכלים על הפרארי בעיניים נוצצות בדיוק כמו ילדים. כרגע הרכב לפי ההגדרה עבר שינוי צורה, אז טכנית אסור לו יותר לנסוע על הכביש, אבל חרובי מנסה לעשות את ההסבה "כי פעם זה היה אפשרי ובטוח שהבנייה שלי יותר בטיחותית ממה שכבר אישרו. הלוואי שייתנו לי את האפשרות לנסוע עליו למפגשי רכבים".

"אני שמח על הזכות להראות שהכל אפשרי אם רק חולמים, מאמינים ומשקיעים זמן ואנרגיה, בעיקר בזמנים קשים, ועוד יותר כשאומרים לכם שאי אפשר לעשות משהו".

על חולצת הסדנה של חרובי מודפס ציטוט של הזמר האהוב עליו, אלוויס פרסלי, "Ambition is a dream with a v8 engine." (אמביציה היא חלום שמחובר למנוע V8. "מבחינתי הגיע הזמן לפרוץ קדימה", הוא מסכם, "ובמקביל אני אומר לכל מי שחושש, זה לא הפרויקט האחרון שלי. אני פה בשביל להראות לכם שאין גבול לחלומות, ולהפך, אם חשבתם שאסיים פה, אז תדעו שרק התחלתי".