מחקר חדש מדאיג: חלקיקי הפלסטיק שמשתחררים מהסקוץ' בזמן הניקוי

הסקוץ' שיושב ליד הכיור ועובר מדי יום על הצלחות, הסירים והמחבתות אולי נראה כמו אחד הפריטים התמימים ביותר במטבח, אבל מחקר חדש מצא שהוא משחרר מיקרופלסטיק במהלך השימוש. אלא שאם חשבתם שזהו הנזק הסביבתי העיקרי שנגרם בזמן שטיפת כלים ביד, כאן מגיע הטוויסט: החוקרים מצאו שהמים שזורמים מהברז אחראים לחלק גדול בהרבה מההשפעה הסביבתית.

המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת בון ופורסם בכתב העת Environmental Advances, ניסה לבדוק באופן שיטתי כמה מיקרופלסטיק משתחרר מסקוצ'ים במהלך השימוש היום-יומי. החוקרים שילבו ניסויי מעבדה עם ניסוי בתנאי שימוש אמיתיים, שבו אנשים השתמשו בסקוצ'ים בבית באופן רגיל.

החוקרים בדקו שלושה סוגים של סקוצ'ים: שניים קונבנציונליים ואחד שסומן כאורגני. המטרה הייתה לבדוק לא רק אם הסקוצ'ים נשחקים במהלך השימוש, אלא כמה חומר הם מאבדים, כמה ממנו מגיע למי השפכים ומה ההבדלים בין הסוגים השונים.

התשובה לחלק הראשון הייתה חד-משמעית: כל הסקוצ'ים שנבדקו איבדו חומר במהלך השימוש. החיכוך שנוצר בזמן הקרצוף שוחק את החומר שממנו עשוי הסקוץ', וכאשר החומר מכיל פלסטיק, חלק ממנו משתחרר כחלקיקים זעירים שמגיעים בסופו של דבר למי השפכים.

< לכל הכתבות בערוץ living

הכמות שהשתחררה השתנתה בהתאם לסוג הסקוץ'. החוקרים העריכו כי מדובר בכמות של 0.68 עד 4.21 גרם מיקרופלסטיק לאדם בשנה. הסקוצ'ים שהכילו יותר פלסטיק נטו לשחרר יותר חלקיקים.

אחד ההבדלים הבולטים נמצא בסקוץ' שסומן כאורגני. הוא הכיל 15.9% פלסטיק לפי משקל, לעומת 59.3% בסקוץ' הקונבנציונלי שהיה בעל שיעור הפלסטיק הגבוה ביותר מבין אלה שנבדקו. בהתאם לכך, הסקוץ' בעל שיעור הפלסטיק הנמוך יותר שחרר פחות מיקרופלסטיק: כ-0.68 גרם לאדם בשנה, לעומת 4.21 גרם בסקוץ' בעל תכולת הפלסטיק הגבוהה יותר.

הממצאים האלה מצביעים, לפי החוקרים, על קשר בין כמות הפלסטיק שמכיל הסקוץ' לבין כמות המיקרופלסטיק שהוא עשוי לשחרר במהלך השימוש. לכן הפחתת שיעור הפלסטיק בחומר שממנו מיוצר הסקוץ' עשויה להיות דרך לצמצם את כמות החלקיקים שמשתחררים למערכת השפכים.

>> הספוג הפופולרי הזה מסתיר סוד קטן שכל מי ששוטף כלים חייב להכיר

כדי להבין את סדר הגודל של התופעה, החוקרים חישבו גם מה היה קורה אילו הסקוץ' הקונבנציונלי שנבדק במחקר היה נמצא בשימוש בכל משקי הבית בגרמניה. לפי החישוב שלהם, במקרה כזה כ-355 טונות מיקרופלסטיק היו עלולות להגיע למערכת השפכים מדי שנה.

עם זאת, לא כל המיקרופלסטיק שמגיע למערכת השפכים ממשיך הלאה לסביבה. חלק משמעותי מהחלקיקים נלכד במהלך תהליך טיהור השפכים. אבל חלק מהם עדיין עלול לעבור את תהליך הטיפול ולהגיע בסופו של דבר לסביבה, ולכן החוקרים רואים בשחרור המיקרופלסטיק מהסקוצ'ים תופעה שכדאי להביא בחשבון.

אבל כאן מגיע הממצא המפתיע יותר של המחקר. החוקרים לא הסתפקו בבדיקת כמות המיקרופלסטיק שמשתחררת מהסקוץ', אלא ביצעו גם הערכת מחזור חיים, שנועדה לבדוק את ההשפעה הסביבתית הכוללת של שטיפת כלים ביד.

הם בחנו את ההשפעות הסביבתיות של התהליך כולו, כולל ייצור החומרים, השימוש בסקוץ', המים והאנרגיה הנדרשים לשטיפה והטיפול בשפכים. המסקנה הייתה שהמיקרופלסטיק שמשתחרר מהסקוץ' הוא לא הגורם המרכזי לנזק הסביבתי.

למעשה, לפי החישובים שלהם, צריכת המים אחראית לכ-85% עד 97% מההשפעה הסביבתית הכוללת של שטיפת כלים ידנית. כלומר, למרות שהסקוץ' אכן משחרר מיקרופלסטיק, כמות המים שאנחנו משתמשים בה בזמן שטיפת הכלים משפיעה הרבה יותר על טביעת הרגל הסביבתית של הפעולה.

המשמעות היא שאם רוצים להפוך את שטיפת הכלים לידידותית יותר לסביבה, לא בטוח שהחלפת הסקוץ' היא המקום הראשון להתחיל בו. בחירה בסקוץ' שמכיל פחות פלסטיק יכולה לצמצם את שחרור המיקרופלסטיק, אבל להפחתת צריכת המים בזמן השטיפה יש השפעה סביבתית גדולה בהרבה. ואם יש לכם מדיח, אז באמת עדיף.

החוקרים מציינים גם שהדרך שבה משתמשים בסקוץ' יכולה להשפיע. מאחר שהחיכוך הוא שגורם לשחיקת החומר ולשחרור החלקיקים, שימוש יעיל יותר בסקוץ', שמאפשר לנקות את הכלים בפחות זמן ובפחות מים, עשוי לצמצם במקביל גם את כמות המיקרופלסטיק וגם את צריכת המים.

>> עוד סיבה לעבור מסבון כלים נוזלי למוצק

בעיה גדולה יותר: קרשי החיתוך

והסקוץ' הוא לא הפריט היחיד במטבח שעלול להיות מקור למיקרופלסטיק. החוקרים מפנים גם למחקרים קודמים שבדקו קרשי חיתוך מפלסטיק. לפי אחת ההערכות שהם מציינים, קרשי חיתוך כאלה עשויים לשחרר בין 7.4 ל־50 גרם מיקרופלסטיק לאדם בשנה – כמות גבוהה משמעותית מזו שנמצאה עבור הסקוצ'ים במחקר הנוכחי.

ההבדל הזה חשוב משום שהוא מראה שהמיקרופלסטיק שאנחנו מקבלים במטבח לא מגיע ממקור אחד בלבד. כלי פלסטיק שנשחקים כתוצאה מחיתוך, קרצוף או שימוש חוזר יכולים כולם לתרום להצטברות של חלקיקים זעירים במי השפכים ובסביבה.