מחקר: מה נמצא במים הרותחים של אטריות האינסטנט?

אטריות אינסטנט בכוס הן אחד הפתרונות הנוחים למי שאין להם זמן או חשק לבשל. מוסיפים מים רותחים, מחכים כמה דקות ומקבלים ארוחה מהירה בלי סיר ובלי כלים כמעט. אלא שמחקר חדש מעלה שאלה לגבי האריזה שבה מכינים אותן: האם המגע הממושך עם מים חמים גורם לה לשחרר חלקיקי פלסטיק לתוך המזון?

המחקר, שפורסם באוקטובר 2026 בכתב העת המדעי Journal of Food Composition and Analysis, בחן כוסות נודלס חד-פעמיות מעשרה מותגים שנמכרו בסין, ביפן, בדרום קוריאה ובתאילנד. החוקרים רכשו שתי כוסות מכל מותג, ובסך הכול בדקו 20 דגימות.

>> הטעות הנפוצה במטבח שמכניסה פלסטיק לגוף שלכם

מה מצאו החוקרים?

בכל 20 הדגימות נמצאו חלקיקי מיקרופלסטיק. הכמות הממוצעת שנמדדה עמדה על כ-318 חלקיקים לכוס. בין החומרים שזוהו היו פוליאתילן, חומר פלסטי שמשמש בין היתר כשכבת ציפוי פנימית באריזות נייר, וכן סיבים סינתטיים. המשמעות היא שגם אריזה שנראית מבחוץ כמו נייר או קרטון עשויה לכלול שכבת פלסטיק שבאה במגע ישיר עם המים והמזון. לפי החוקרים, הפוליאתילן שנמצא בדגימות עשוי להגיע מאותה שכבת ציפוי.

כדי לדמות את הכנת האטריות, החוקרים מזגו לכל כוס כחצי ליטר מים בטמפרטורה של כ-95 מעלות, כיסו אותה והמתינו 15 דקות. לאחר מכן השאירו את הכוס למשך 20 דקות נוספות לפני שבדקו את הנוזל. כלומר, המים היו במגע עם האריזה במשך יותר מחצי שעה – זמן ארוך יותר ממשך ההכנה הרגיל של חלק ממוצרי האינסטנט.

האם יש כאן סיבה לדאגה?

כדאי להתייחס לממצאים ברצינות, אבל לא להסיק מהם שהאטריות מסוכנות לאכילה. המחקר בדק מספר קטן יחסית של דגימות, והחוקרים עצמם הצביעו על כמה מגבלות.

כך למשל, גם בדגימות הבקרה שנבדקו ללא כוסות האטריות נמצאו סיבים סינתטיים, נתון שמעלה אפשרות לזיהום במהלך הבדיקה. מנגד, שיטת המדידה לא אפשרה לזהות חלקיקים הקטנים מ-20 מיקרומטר, ולכן ייתכן שחלקיקים קטנים יותר לא נספרו.

החוקרים ערכו גם סקר בקרב 40 מבוגרים בגילים 18–50, ובו ניסו להעריך את החשיפה לפי תדירות צריכת האטריות. לפי החישוב שלהם, סטודנטים עשויים לצרוך כ-517 חלקיקי מיקרופלסטיק בשבוע מאטריות בכוס, לעומת כ-119 בקרב עובדים. חשוב להדגיש שמדובר במדגם קטן ובהערכה המבוססת על הרגלי צריכה של המשתתפים, ולא בנתון שמייצג את כלל הסטודנטים או העובדים.

גם ההשפעה הבריאותית של בליעת מיקרופלסטיק עדיין אינה ברורה. הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA) מציינת כי הידע על רמות החשיפה דרך המזון ועל ההשפעות האפשריות על הבריאות עדיין מוגבל, וכי טרם הושלם ניתוח סיכונים מלא בנושא. לכן אין כיום בסיס לקביעה שהכמות שנמדדה במחקר הזה גורמת לנזק בריאותי.

מה אפשר לעשות אחרת?

השינוי הפשוט ביותר הוא להפריד בין האטריות לבין האריזה החד-פעמית בזמן ההכנה. במקום למזוג מים רותחים ישירות לכוס, אפשר להעביר את האטריות ואת תכולת שקית התיבול לקערת זכוכית או קרמיקה שמיועדת למגע עם מים רותחים, להוסיף מים ולפעול לפי הוראות ההכנה שעל האריזה.

אפשרות נוספת היא לבחור אטריות אינסטנט שמיועדות לבישול בסיר, להכין אותן על הכיריים ולהגיש בקערה רגילה. מי שמעדיפים הכנה במיקרוגל צריכים להשתמש בכלי שמסומן כמתאים לכך ולפעול לפי הוראות היצרן.

המחקר אינו מוכיח שכל כוסות האינסטנט משחררות את אותה כמות חלקיקים, וגם לא שכל חשיפה כזו מסוכנת. אבל הוא מצטרף לדיון הרחב יותר על חומרי האריזה במטבח ועל המגע שלהם עם מזון חם. כשאפשר להשתמש בכלי רב-פעמי מזכוכית או מקרמיקה במקום באריזה חד-פעמית, זה שינוי פשוט שכדאי לשקול.