הבית העירום של הצלם בקוסמוי

פתוח מכל כיוון

חשיבותו של המקום שבו בחר הצלם לבנות את ביתו נעוצה במרחב הירוק הסובב אותו, והשקט, ולשם עבר גריטסן לאחר שהחיים בעיר טאייפי בטאייוון העמיסו עליו, והוא נזקק למקום "שקט ונפלא" לברוח אליו. ערכי היסוד במחשבה המקורית על הבית כללו אוויר טוב ונקי, מרחב פתוח לרווחה, ובדידות שקטה.

הבית כולו בנוי באופן פתוח לחלוטין, ונטול כל ממד של עומס, ומכל חדר או מרפסת נשקף נוף עוצר נשימה. למקרה הצורך הותקנו דלתות הזזה המאפשרות לסגור אותו בשעת הצורך, אך בהיעדר שכנים צמודים, ובזכות בידודו של המקום, נדמה שצורך זה כמעט ואינו עולה. כל פינה במרחב מזמינה את הנמצא בה לשבת ולנוח, להתפעל מהנוף, וליהנות מהשלווה.

אחד הדברים שעמדו לנגד עיניו של גריסטן היו לשים דגש על מרחב, ולא על חומרים שיעטרו אותו, ולכן בחר להשתמש בחומרים פשוטים ביותר: בטון, עץ, פלדה וזכוכית.

עוד באתר לעיצוב הבית:

• הווילה המטורפת של די ג'יי אביצ'י
• כשהגודל קובע: הווילות המנצחות
• שלושה בתים חלומיים למשפחה אחת

הבית בנוי מחמישה מפלסים שונים: מסלון הבית נשקפת הבריכה החיצונית, ואפשר להגביה מבט אל הים הטורקיזי של תאילנד. באותה הקומה שוכן גם המטבח הפשטני, הכולל ארונות בגובה הכיור, ואי עבודה מבטון באמצע, שסביבו גם ניתן לסעוד.

חדר השינה המרכזי גם הוא פתוח לרווחה - הן אל החוץ והן אל הפנים. היעדר המחיצות הסוגרות בין אזור השינה לאזור הרחצה, והשימוש בגוונים הפשוטים של הבטון והעץ, נרקמים לכדי חלל מקסים ומזמין. חדר זה זכה לשידרוג לרמת סוויטה מלכותית באמצעות הוספת אמבטיה עגולה וגדולה לצידו.

בקומה התחתונה שוכן חדר אחסון למכונות, ובסמוך אליו נבנה חדר פתוח עם מיטת נדנדה. מתחת הדק של הקומה הזו ישנו חדר אדים, והקומה התחתונה ממוקמים חדר העוזרת והמשרד.