חצר בכל קומה: כך מתמודדים בבני ברק עם הצפיפות במבני החינוך החדשים

הקרקע הפנויה לבניית מוסדות חינוך מצטמצמת, אדריכלים נדרשים להיות יצירתיים בתכנון בתי ספר וגני ילדים, אבל בבני ברק הבעיה חמורה אף יותר. אחת הערים הצפופות בעולם מתמודדת יום יום עם אתגר שמעט ערים מכירות: איך מספקים מוסדות חינוך איכותיים במציאות של מחסור חמור בקרקע? כל מגרש בעיר נחלק בין צורכי מגורים, שטחים ציבוריים וחינוך, ובעיר שבה לכל קהילה יש "חצר" עם מערכת ערכים משלה ורצון לבית ספר נפרד, המשימה הופכת למורכבת אפילו יותר.

מתוך 7,000 דונם בעיר בסך הכל, 5,500 דונם מיועדים למגורים, צפיפות בין הגבוהות בעולם. בתי הספר החדשים בעיר מתוכננים להשתרע על פני שש קומות, ובתוכנית בניין עיר יהיה אפשר להגיע עד 12 קומות, גובהם של מבני ציבור עם ישיבות ובתי כנסת. "מוסדות החינוך יוצרים בעיה אקוטית יותר בבני ברק משום שהם מתנהלים לפי חצרות, וכל חצר רוצה בית ספר משלה שייצג את הערכים שלה, מה שהופך את הקצאת הקרקע לצורכי ציבור למורכבת", אומר אדריכל צדיק אליקים ממשרד "אליקים אדריכלים ובוני ערים", שהיה שותף בכתיבת ההנחיות החדשות להקצאת הקרקע לצורכי ציבור לפני כחמש שנים. "אם קודם דובר על כיתה אחת בכל 500 מ"ר קרקע, היום מדובר על כיתה אחת בכל 250 עד 100 מ"ר של קרקע, כלומר בדונם אחד ייבנו 12-10 כיתות, צפיפות גבוהה בכל קנה מידה". בערים אחרות, רק לשם השוואה, הפרופורציות בהתחדשות עירונית הן 10 כיתות לשני דונם.

<< לכל הכתבות בערוץ living  

כרגע מצוי בשלבי בנייה בשכונה החדשה "מתחם הסופרים" בבני ברק קמפוס עם 198 כיתות על מגרש קטן של 17 דונם בתכנון המשרד. יהיו בו 8 בתי ספר של 24 כיתות כל אחד, במבנים בני 6 קומות עם חצרות משולבות בקומות השונות. כל רביעיית בתי ספר מאגדת פונקציות מרכזיות למבנה מרכזי עם ספריות, אולמות קטנים ומתחמי מעבדות. אליקים מסביר כי נוצר פער בין הצורך לצופף בנייה ובין הזמן הכרוך בירידה לחצר בהפסקה קצרה ממילא, ולכן הוצג קונספט חדש של חצרות בתוך הקומות.

"המבנים 'דוקרים' את הקרקע בטביעת רגל קטנה ככל האפשר, כדי לייצר עוד שטחי חצרות תחתיהם. ככל שעולים בקומות עולה גודל החצרות, ויש גג פעיל של כמעט 500 מ"ר לכל בית ספר. בכל קומה או שתי קומות יש למעשה שטחים פתוחים לא מזוגגים וחלקם לא מקורים, שמאפשרים התכנסות לתלמידים, וכך בהפסקה של 10 דקות עולים או יורדים קומה, או יוצאים באותה קומה לחלל פתוח. זוהי אומנם לא אדמה, אבל זו חצר שאפשר לשבת בה, לנשום אוויר צח ולשחק עם חברים עד שחוזרים לכיתה".

אגב, חדי העין יכולים להבחין כי מבני החינוך גבוהים יותר ממבני המגורים בשכונה, בניגוד לבנייה בשכונות חילוניות. ההסבר לכך הוא חוסר האפשרות להשתמש במעליות בשבת בבניין מגורים, לעומת השימוש החופשי במעלית בבתי ספר בימי חול.

דרך שנייה להתגבר על הקושי היא ליצור שטחים פתוחים למפגש בבניין סמוך לבניין הראשי. לדברי אליקים, זהו פתרון שמתכתב עם מערכת הלימודים בבני ברק, שמתבססת על לימוד רב בתוך הכיתות. כך במקום בניין אחד עם כל הפונקציות, יש בניין אחד לכיתות ובניין שני לפונקציות הנוספות, שהוא מעין מתנ"ס שמשמש למפגש רק בזמן הלימודים.

במסגרת תוכנית המתאר של בני ברק הוחלט שכל בניין מגורים בבני ברק, אם חדש ואם במסגרת התחדשות עירונית, מחויב בהקמת גן ילדים או מעון יום בקומת הקרקע. "כשיש 36-30 דירות בבניין בן שש קומות, הדבר פותר כמה בעיות ביחד - הקרקע לגני ילדים לא נגזרת מהקצאות הקרקע הציבוריות, והילדים לא צריכים לצאת מהבניין אלא יכולים ללכת לגן לבד, להימנע מכבישים, לשמור על הקהילתיות הנדרשת ל'חצרות' ועוד", אומר אליקים ומדגיש כי פתרון זה קיים כבר בחו"ל ובמקומות עבודה שבהם ההורים יכולים להפקיד את הילדים בגן בקומת הכניסה, לעלות למשרד ולאסוף אותם בדרכם הביתה.

בעיריית בני ברק מציינים כי שכונת "מתחם הסופרים" החדשה נבנתה עם עירוב שימושים הכולל מגורים, מסחר, שטחים ציבוריים ושטחים פתוחים. היא צפויה להתאכלס במלואה בקרוב, ובמרכזה מוקם מתחם חינוך עצום בהיקף של עשרות אלפי מטרים רבועים: ארבעה בתי ספר לבנים, ארבעה לבנות, מבנה מדעים, מגרשי ספורט ומשחק ומבנה מרכזי לבנים. המתחם מתוכנן בבנייה לגובה של מעל חמש קומות עם חצרות בקומות העליונות, ובכל מבנה מגורים שולבו שטחים ציבוריים בקומת הקרקע עבור גני ילדים – מענה יצירתי לאתגרי החיים במרחבים צפופים.

שכונה זו גובלת בפארק הירקון בבני ברק, הריאה הציבורית הגדולה ביותר בעיר, בלב הצפיפות העירונית, שעוברת שינוי עם מדשאות פתוחות, שבילי הליכה וריצה, אמפי להופעות, בריכה אולימפית ומקווה ענק. החיבור בין השכונה החדשה בצפון העיר לבין הפארק יתבצע באמצעות גשר, שהופך את הטבע לנגיש לכל משפחה. בצידו המערבי גובל הפארק בתחנת הרכבת בני ברק ובאזור תעסוקה מתפתח שמתמקד במסחר ובחנויות לעיצוב הבית. בימים אלה מתגבשת תוכנית מקיפה, שכוללת הקמת מבני משרדים רבי קומות – עד 45 קומות לאורך הפארק ועד 65 קומות סמוך לתחנת הרכבת.

הצפיפות הפכה למקרה לימוד מעניין שבמסגרתו הובן כי ניתן להגיע לצפיפות גבוהה ועדיין לשמור על רווחת התלמידים וליהנות מהיתרונות. "עד היום תכננו כבר חמישה-שישה בתי ספר גבוהים עם קונספט של חצרות צמודות לכיתות", אומר אדריכל אליקים, "ביניהם בעיר ימים בנתניה, שם לכל כיתה בת 60 מ"ר צמודה חצר בגודל זהה עבור הוראת מדעים וניסויים שאפשר לבצע לעשות בחוץ, ובראשון לציון, שם הוקם בית ספר בן שש קומות בצפיפות גבוהה יחסית של 22 אלף מ"ר על מגרש בן 11 דונם. גרם מדרגות אחד מתחיל בקרקע ונמשך עד הגג, עם עצירה מדי שתי קומות לצורך גג של הכיתות שמתחתיו".