ספינת המדבר: 5 חצרות פנימיות ובריכת אינפיניטי מול הנוף בווילה היסטרית בנגב

רוב הבתים נולדים מהקרקע, מעטים נולדים מהנוף: כזו היא הווילה רחבת הידיים שנבנתה במושב בנגב המערבי עבור בני זוג בשנות ה-50 המאוחרות לחייהם ושניים מילדיהם. הווילה משתרעת על שטח של כ-600 מ"ר, בנחלה של כ־2.5 דונם, שהתוותה לאדריכלים דן והילה ישראלביץ' את הדרך: לא עוד פרויקט יוקרה, אלא בית שבו הטבע הוא חלק בלתי נפרד מחוויית המגורים. "מבחינתנו, הטבע שמקיף את הבית לא אמור להתחיל מעבר לוויטרינה, אלא ללוות את בני הבית בכל חלל בו".

התרגום לקונספט האדריכלי הגיע בדמות חצרות פנימיות ששובצו לאורכו של הבית, במקום להפנות את החזית אל גינה מרכזית אחת. כל אחת מהחצרות מכניסה לבית אור טבעי, אוויר וצמחייה, כך שהמסדרון, חדר הרחצה והמעבר בין החללים הופכים למפגש מרענן עם החוץ. "הפטיו הם הרבה יותר מאלמנט עיצובי", מסביר ישראלביץ'. "הם מאפשרים לאור, לאוויר ולצמחייה לחדור לעומק הבית, כך שגם כשאתה נמצא בלב המבנה, אתה עדיין מרגיש בחוץ".

התוצאה היא אדריכלות שמשתנה ללא הפסקה. קרני השמש, הצללים והשתקפויות המים מהבריכה מציירים בכל שעה תמונה אחרת, והגבול שבין פנים לחוץ כמעט נעלם. גם הכניסה לבית לא חושפת הכל במבט אחד, אלא מזמינה למסע בין קירות בטון חשוף, בריכות שיקוף, מסכי עץ וצמחייה עשירה. בכל כמה צעדים נפתחת זווית חדשה, עד שהבית מתגלה בהדרגה ומצליח לייצר תחושה של מעבר מהמולת היום-יום אל מרחב של שקט.

<< לכל הכתבות בערוץ living

למרות ממדיו הנדיבים, החלל הציבורי לא מרגיש מנוכר. הסלון, המטבח ופינת האוכל מתוכננים כרצף אחד, אך מחולקים בעדינות באמצעות קירות בטון, גינות פנימיות, עמודי פלדה ופטיו שמייצרים אינטימיות. כמעט מכל נקודה בבית אפשר לראות את הבריכה, את הגינה ואת הנוף החקלאי שמקיף את המגרש.

השימוש בבטון חשוף, ברונזה, עץ טבעי, זכוכית ואבן טבעית יוצר שפה אלגנטית ועל-זמנית. קורות העץ ממשיכות מתוך הבית אל הפרגולה החיצונית, בעוד שמערכות התאורה והמיזוג הוסתרו בקפידה, כך שהטכנולוגיה נעלמת והאדריכלות נשארת במרכז. "לא רצינו שחומר אחד יהיה הכוכב", אומרת הילה ישראלביץ'. "היופי נוצר דווקא מהאיזון ביניהם. הבטון מעניק יציבות, העץ מוסיף חמימות, הברונזה מעניקה עומק, הזכוכית מטשטשת את הגבולות והאבן מחברת את הבית לקרקע. כולם מדברים באותה שפה, כך שבסופו של דבר מי שמקבל את מרכז הבמה הוא דווקא הטבע".

בבית שבו החיים מתנהלים סביב אירוח ומשפחה, המטבח תוכנן להיות הרבה יותר מחלל פונקציונלי. חזיתות בגוון שמפניה מטאלי, משטחי טרוורטין, אי גדול וארון יין שקוף יוצרים חלל נקי ומאופק. מאחורי החזיתות מסתתרות מערכות המיזוג, פתרונות האחסון ואפילו דלת נסתרת המובילה למטבח עבודה המשמש את בני הבית ביום-יום. עמדת נטילת הידיים תוכננה במיוחד עבור המשפחה וכוללת שני כיורים, האחד למבוגרים והשני לילדים.

ריזורט פרטי בלב הבית

אגף ההורים תוכנן כיחידה המאפשרת לבני הזוג להתנתק מהמולת הבית, בלי להתנתק מהטבע. המעבר לחדר הרחצה נעשה דרך חדר הארונות, ואחת מחזיתות הנגרות מסתירה את הכניסה אליו ויוצרת רצף אחיד ונקי. בין הסלון לבין הסוויטה תוכנן פטיו נוסף, הכולל בריכת שיקוף הנצפית דרך חלון המתחיל כבר בגובה הרצפה ומכניס את השתקפות המים אל תוך הבית.

גם חדר הרחצה ממשיך את אותה תפיסה. קירות הזכוכית הגדולים פותחים אותו אל הצמחייה, כך שהגינה אינה רק נוף הנשקף מהחלון, אלא חלק בלתי נפרד מהחלל. "סוויטת ההורים תוכננה כמקום שמאפשר להאט את הקצב", מתארים האדריכלים, "כל המעבר בין הפונקציות מרגיש זורם. גם כאן הטבע ממשיך ללוות את הדיירים באמצעות האור, הצמחייה והמים, והתחושה היא של ריזורט פרטי בלב הבית".

ואם כבר ריזורט, זה המקום לספר שהבריכה היא אחד האלמנטים שסביבם תוכנן הבית כולו. היא מחופה באבן טבעית מסוג Guatemala Verde, המונחת בגדלים משתנים ומעניקה למים עומק טבעי המשתלב בגווני הבית והנוף. הודות למידותיו הנדיבות של המגרש, נפתחים מכל עבר מבטים אל הנוף החקלאי המקיף את הבית ומטשטשים את גבולות המגרש. "הטבע הוא האדריכל הגדול מכולם", מסכם דן, "התפקיד שלנו הוא לא להתחרות בו, אלא לאפשר לו להיכנס פנימה. כשאדם מסתובב בבית ומרגיש שגם בתוך ארבעת הקירות הוא עדיין חלק מהנוף, מבחינתנו האדריכלות מילאה את ייעודה". גם מבחינתנו.

אדריכלות ותכנון: דן והילה ישראלביץ' אדריכלים