25 שנה אחרי: פיצו קדם עדיין מצייר את הבתים בעצמו

מבנה עם חזית תעשייתית מחוספסת, שבה קווי בטון אופקיים ונקיים נפגשים עם צמחייה נשפכת ופראית, הוא מקום משכנו של משרד פיצו קדם אדריכלים. לפני שנתיים השאיר מאחור את המשרד בלב הסיטי ההיסטורי של תל אביב ברחוב מזא"ה ובחר להתמקם בבניין הנושק לקריית המלאכה בתל אביב, אזור של מבני תעשייה, בתי מלאכה וסטודיואים לעיצוב. דלת זכוכית מובילה ללובי מחופה בעץ ליבנה שמרכך את החלל, מעליו תקרת צלעות מקורית מבטון חשוף, והעיצוב כולו נע על טהרת המינימליזם המהודק. החל מכיתובי השלטים המינוריים שמפנים לאדריכלים בקומות השונות, ועד לעכביש שחור וקטן שהסתנן לפינת התקרה, כמעט כמו פרט אדריכלי שנוצר ביד אומן.

שלוש קומות למעלה מוביל מסדרון ארוך למשרד המרווח. חזית שלמה של זכוכיות עם פרופיל בלגי דק ולבן נהנית מהצמחייה שנשפכה מטה. כשאבקש לרדת חזרה, יעמוד קדם באותו מסדרון מקורה עם שלט רחוק בידו, וימתין עד צאתי כדי לפתוח את שער החניון. מינימליזם, פונקציונליות, פשטות. בדומה לאפיון הפרויקטים של המשרד שהוא מוביל.

פשטות, אבל רק למראית עין. הפרויקטים שלו מגלים את המורכבות – מדירות, בתים פרטיים ובניינים כמו הבית בעמק האלה ובית המגורים באחד העם תל אביב שזיכו אותו באות האדריכלות הישראלית מטעם התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, דרך מסעדות כמו Hiba ומסעדה נוספת ליוסי שטרית ו-Moshik& למושיק רוט, תכנון מבנה חברת Innovate שגם עליו זכה באות האדריכלות הישראלית, או בתי מלון, ועד אובייקטים שהוא מתכנן לחברות איטלקיות. "הצלחנו להרחיב את התמהיל ולפרוץ את המסגרת עם חוויות שונות של חלל עירוני ולא עירוני, וזה מה שמחזיק את המשרד חי", הוא מספר. הם צוות של 11 אדריכלים שעובדים יחד כבר שנים בשיתוף מלא. "בספר שכתבו עליי היה חשוב לי להוסיף את ה-S ל-Architect, כי זה לא אני אלא קהילת עיצוב שנוצרה במשרד עם מבטים אחרים, חשיבה, שורשים ורקע שונה שמעשירים את הפרויקט, ויחד בונה לו קונספט. אף פעם אין אני לבד".

קדם מעורב בכל אחד מכ-80 הפרויקטים המתנהלים ברגע זה במשרד, כל אחד מצוי בשלב אחר. "המשרד קטן, ולכן יש לי זמן פנוי להיות מעורב בתהליך העיצובי. אדריכל עם משרד גדול יכול לייצר המון פרויקטים, אבל הוא הופך למנהל של משרד אדריכלים. חיפשתי להיות אומן כמו שאני אוהב ויודע להיות. הגבלת כמות הפרויקטים מבטיחה שליטה, מצוינות וירידה לפרטים. כשאתה מנהל, אתה צריך קצת לאבד שליטה. אולי בחרתי אחרת גם מהחרדה לאבד שליטה".

הקיר בחדר הישיבות שלו מלא בשערים של מגזינים מובילים בעולם, בהם מופיעים פרויקטים שלו. "מעבר להשפעה של המשרד על הקו העיצובי בארץ, לצד משרדים משפיעים נוספים, ראיתי חשיבות בפריצה לשוק הבינלאומי בגלל העניין, ההזדמנויות ואולי אפילו המקום הקטן הישראלי הפטריוטי הזה, שאנחנו לא רק מוכרים כיפת ברזל", הוא מעיד על הדרייב. זו לא הייתה פריצה מטאורית אלא תהליך איטי שנמשך כעשור, והגיע לפיק כשפנו אליו מהוצאת הספרים הגרמנית HATJE CANTZ כדי לסכם 25 שנות פעילות של המשרד עם תיעוד פרויקטים, תוכניות וסקיצות מקוריות החל מהתקופה הסטודנטיאלית שלו בבית הספר לאדריכלות AA בלונדון. אחד מבתי הספר היוקרתיים ביותר לאדריכלות בעולם, שעם בוגריו נמנים זאהה חדיד, רם קולהאס וריצ'רד רוג'רס.

לאחרונה סיים המשרד לעצב את כיור ה-LAVA לחברת Vasseli הטוסקנית, שכמו פורץ מתוך גוש אבן קררה בהשראת לוע של הר געש. דגם נוסף עיצב כאבולוציה של הכיור – יחידה תלויה עם מגירת אחסון קטנה (אדריכלית אחראית: תום צוריה). לחברת MDF האיטלקית הוא מעצב כבר חמש שנים ברצף את הסטנד בתערוכת פיירה מילאנו ועיצב גם את חנות הדגל במרכז העיר. "זה לא קשור לישראליות אלא לבינלאומיות", הוא מבהיר.

לכל הכתבות בערוץ living

הוא בן 55, אבא לשתי בנות אחרי צבא ובן בתיכון, שהסקרנות שלו במבנים אדריכליים שהם פוגשים בטיולים ברחבי העולם גורמת לקדם לחשוב שאולי יבחר בכיוון שלו. הבכורה בחרה בתחום העבודה הסוציאלית בעקבות אשתו, שמטפלת באנשים על הרצף האוטיסטי. דווקא הבת האמצעית, רקדנית מצטיינת, הביעה רצון ללמוד אדריכלות, וקדם רואה את ההלימה בין התחומים, למשל במקצבים ובקומפוזיציה. יש לו אח תאום, שגר ברחוב שלו ברמת השרון, והוא עיצב לו בית שנתפר למידותיו (בשיתוף אדריכלית תמר ברגר). "בבתים פרטיים אנחנו מציירים פורטרט של הלקוח במכחול שלנו, והוא מבטא את הנרטיב והטעם האישי שלו", הוא אוהב להשתמש במטאפורה מעולם הציור. הבית מחופה מערכת חכמה של סרגלי עץ, שנפתחת ונסגרת ומאפשרת חדירה של אור ופרטיות. "מה שמייחד את הבית הוא סקיי-לייט שמכניס אור לחלל המדרגות. זו מערכת שנבנתה בזוויות מתבניות עץ שונות שיצקנו והיא יוצרת מופע אור מעניין בתוך הבית".

בבית שבעליו אוהבים לארח, ואותו תכנן על מגרש של 8 דונם באזור המרכז, יצר שטחי מרתף פתוחים על ידי חפירת חצר ענקית בקומה מינוס 1. "כשנכנסים, מקבל את פניך גשר, שדרכו חוצים את החצר ופוגשים צמרות עצים ייחודים שצומחים מהקומה שלמטה. הוא מחולק לאגף שינה ואגף ציבורי, שבו שולבה חנייה במסה שעטופה בסבכת אלומיניום". מאחר שהגשר תלוי מעל החצר החפורה, ביקש קדם להימנע ממסת בטון כבדה וחיפה את העמודים ואת תחתית הגשר בנירוסטה שיוצרת אפקט של מראה. "מתקבל מופע מרהיב של השתקפויות אינסופיות והחצר מוכפלת לכאורה". שטח החצר נוצל לבריכה פנימית מקורה, שמאפשרת מבט ויציאה לאוויר הפתוח, וגרם מדרגות מפלטות אבן עצומות מעניק למסות שחודרות זו לזו מראה פיסולי.

בית אחר במרכז הארץ תוכנן כמסת אבן בזלת שחורה שעליה מרחפת מסה קלילה עם זוויות דקיקות המדמות קיפול נייר עד מפגש אפס. המסה מבוצעת בברזל ולאחר מכן מטויחת, אבל הבחירה בטיח הלבן מעניקה למבנה מראה של ענן המונח על אבן. חלל הכניסה כולל סקיי-לייט עם סבכת אלומיניום שיוצרת מופע של אור וצל המדמה מקצבי מוזיקה. "אין חומרים שאני אוהב או לא אוהב", הוא מסביר. "כל פרויקט לסוגו. אני אוהב לספר סיפור שלם ואסוף, ואז להתאים את החומרים לקונספט השלם".

על לוח השרטוט נרקמים מחדש עם קנדה ישראל מלון ורד הגליל המיתולוגי עם מבנה מרכזי, גגות ירוקים ו-80 וילות על 40 דונם, ובית החולים הראשון בירושלים, שערי צדק, שיהפוך למלון היסטורי בוטיקי. החברה היזמית הזמינה גם תכנון של שני מגדלים בני 23 ו-24 קומות בתל אביב עם בריכות פתוחות לשמיים, "מוצר חדש וטוב יותר במגדלים לציבור שדורש יותר עבור כספו". ויש גם בניין לשימור בהרצליה שיאכלס שטחים מסחריים ולצידו יקום בניין מגורים לצעירים עם אזורי עבודה משותפים.

על אף הממד הקוסמופוליטי, ישראל תופסת מקום חם וייחודי בליבו, ורק בה הוא מרגיש בבית. "יש משהו באנרגיה כאן שלא מקבע אנשים ולא גורם להם לפחד לחקור. אין לנו שורשים עיצוביים כמו באירופה, וזה מאפשר לנו להיות יצירתיים, גמישים מחשבתית ולנקוט ניסוי וטעייה. אנחנו חרוצים ומהירי מחשבה וגם אם קיצור התהליכים בעוכרנו, גם באדריכלות, הוא מאפשר לנו להתפתח ולבדוק במהירות חידושים וחדשנות".

על האדריכלות בארץ הוא אומר, "יש כאן סצנת אדריכלות מעולה, ובעידן האינטרנט אנחנו מושפעים זה מזה אם נרצה או לא. עם זאת, מתוך כל הידע וכאוס האפשרויות כל אחד בונה לעצמו טביעת אצבע בטוחה. המוטיבציה שלי היא לייצר אדריכלות ייחודית ומרגשת, גם אם התקציב לא גבוה. גם אם שכר הטרחה יקר יותר מהממוצע, זה לא מה שימנע ממני לייצר אדריכלות טובה שמעמידה נכון את הבניין, מתייחסת לסביבה ומבינה את קנה המידה של המשתמשים בחלל. אני לא משרת את שכר הטרחה שלי או את הלקוח, אלא רק את התוצאה האדריכלית. כל מה שצריך לעשות בדרך הוא אמצעי ולא מטרה".