"כל הילדות שלנו הייתה שם": הקולנוע המיתולוגי בבאר שבע חוזר לחיים
במשך שנים עמד קולנוע אורות בשכונה ג' בבאר שבע סגור ומוזנח, אבל עבור תושבי העיר הוא נשאר אחד מסמלי הילדות הגדולים של שנות ה-60 וה-70. עכשיו, אחרי מאבק שימור ארוך ותוכניות להריסה, המבנה הברוטליסטי שתכנן יעקב רכטר נכנס לעבודות התחדשות ויהפוך למרכז תרבות וקהילה. "אנשים ראו את הסרטון ובכו", מספר חוקר המורשת אבי קלבו

בלב שכונה ג' בבאר שבע ניצב כבר יותר משישה עשורים אחד המבנים המסקרנים בתולדות האדריכלות הישראלית. קולנוע אורות, שהיה בעבר מוקד בילוי ותרבות מרכזי לתושבי העיר, הפך עם השנים למבנה נטוש ומסתורי, וכיום, כשהוא מכוסה גדרות כאתר בנייה פעיל, הוא עומד בפני מהפך במסגרת התחדשות עירונית.
קולנוע אורות נפתח בתחילת שנות ה-60, בתקופה שבה באר שבע התפתחה במהירות ונבנו בה שכונות חדשות לקליטת תושבים. היוזמה להקמתו הגיעה ממשפחת פלצ'ינסקי, מראשוני תושבי העיר, ובקשתו של ראש העיר דוד טוביהו הייתה ליצור מוקד תרבות בשכונה המתפתחת.
את המבנה תכנן האדריכל יעקב רכטר במסגרת משרדו של אביו, זאב רכטר. המבנה בלט מיד בזכות האדריכלות יוצאת הדופן שלו שכללה בטון חשוף, צורות גיאומטריות דרמטיות, קונסטרוקציית גג משולשת שאפשרה לקיים אולם ללא עמודים פנימיים שהיו מסתירים את המסך.
בשנות ה-60 וה-70 היה המקום הלב הפועם של השכונה. משפחות, בני נוער וחיילים הגיעו לצפות בסרטים ולהיפגש ברחבה שיצרה בסביבת הקולנוע מוקד חברתי לא פחות מאשר תרבותי. עבור רבים מתושבי באר שבע, אורות הוא חלק בלתי נפרד מזיכרונות הילדות והנעורים שלהם. "אחד מבתי הקולנוע המדהימים שהיו. כל הילדות עברנו שם. אבא היה לוקח אותנו לראות 'ברוס לי' ועוד סרטים טובים. איפה הימים של באר שבע שכונה ג'. היום המקום נטוש וחבל", הגיב משתמש פייסבוק בפוסט בקבוצה המקומית "הגיע זמן באר שבע".
"אני נתקל באנשים בתל אביב שעוצרים אותי ומספרים על ההורים שלהם שעדיין גרים שם, ראו את הסרטון וזה גרם להם ממש לבכות", אומר אבי קלבו, חוקר ומנגיש מורשת בנויה בבלוג האינסטגרם builtage, שסייר במקום. "המקומיים חיכו לרגע הזה ויש לקולנוע ערך סנטימנטלי עבורם שנוגע בנימי נפש עמוקים, מה עוד שהמקום נשאר כמו שהוא ולא עבר השחתה". קלבו מספר כי לאורך השנים נכנסו למבנה כל מיני סקרנים והכיסאות עוד היו שם. הוא לעומת זאת ראה "אולם מופשט מנכסיו, במצב קשוח, עם תקרות מפורקות וגרפיטי. אומנם ניקו אותו אבל המראה בסיסי, לא נשאר בו כלום. זה אולם צנוע, לא גדול, שאפשר לדמיין מה היה בו בעבר. בזכות קנה המידה הצנוע שלו הוא שימש כקולנוע וכמקום קהילתי חברתי במשך כמעט 30 שנה".
"הרעיון להקמת קולנוע אורות בשכונה ג' עלה ביוזמת דוד טוביהו, ראש העירייה הראשון של באר שבע. ב-1957 פנו אליו האחים הלל ושמעון פלצ'נסקי בשאלה כיצד הם יכולים לתרום לעיר המתפתחת, טוביהו הציע להם להקים קולנוע", מספר צביקה פלצ'נסקי, בנו של שמעון ואחיינו של הלל, שמכרו את הקולנוע לחבר המועצה משה ינאי. "נולדתי למעשה בבית הקולנוע. הצבעים, המראות והקולות לא עוזבים אותי עד היום. כילד, ביליתי שעות רבות בקולנוע וכנער ואף כבוגר, עבדתי בקולנוע בכל משרה אפשרית, כולל מסריט, קופאי סדרן ועוד".
בסוף שנות ה-80 השתנתה מפת הבילוי בישראל, ובתי קולנוע שכונתיים רבים נסגרו בעקבות עליית הקניונים ומתחמי הקולנוע החדשים. גם בקולנוע אורות כבה האור והמבנה נסגר וננטש, ומאז החל תהליך ארוך של הזנחה. חלונות נופצו, קירות כוסו בגרפיטי, והאולם הגדול התמלא אבק ויונים. במשך שנים יכלו התושבים להציץ פנימה דרך פתחים וחרכים ולדמיין את מה שהיה שם בעבר.
לאורך השנים עלו תוכניות שונות להרוס את המבנה ולהקים במקומו מגורים ומסחר. במקביל התפתח מאבק ציבורי של תושבים, אדריכלים ואנשי שימור שטענו כי זהו נכס אדריכלי נדיר וחלק מהזהות של שכונה ג'.


מה מאפייניו האדריכליים?
"קולנוע אורות הוא אחד הביטויים הבולטים לאדריכלות הברוטליסטית שאפיינה את באר שבע בשנותיה הראשונות. הסגנון התבסס על שימוש בחומרי גלם כפי שהם, ללא הסתרה או קישוט, ובראשם בטון חשוף, זכוכית ואלמנטים קונסטרוקטיביים גלויים. בשנות ה-50 וה-60 הפכה באר שבע למעבדה אדריכלית יוצאת דופן, בין השאר בזכות תחרויות תכנון רחבות היקף שקידם משרד השיכון עבור העיר הצעירה. התחרויות משכו אדריכלים רבים, בהם גם משרדים צעירים ואנשי מקצוע שזה עתה חזרו מלימודיהם בחו"ל, שחיפשו הזדמנות לבחון רעיונות חדשניים בקנה מידה עירוני. כך נולדו בעיר כמה מהניסויים האדריכליים הנועזים ביותר בארץ".
כיום קולנוע אורות נתפס לא רק כמבנה לשימור, אלא גם כהזדמנות לחשוב מחדש על עתיד השכונה. בתוכניות ההתחדשות העירונית שעלו בשנים האחרונות, המבנה מסומן כעוגן תרבותי וקהילתי שיכול לחזור ולשרת את הציבור, הפעם לאו דווקא כבית קולנוע אלא כמרכז קהילה, תרבות ופעילות עירונית.
למה דווקא עכשיו?
קלבו: "המהלך התאפשר בזכות כמה גורמים שהבשילו במקביל. בשנים האחרונות מקדמת עיריית באר שבע, יחד עם מכון קרת לחקר ויישום התחדשות עירונית, תוכנית רחבה להתחדשות שכונה ג', כאשר קולנוע אורות הוגדר כאחד הנכסים המרכזיים והסמליים ביותר בתהליך. במקביל הצליחו הגורמים המעורבים לגייס תרומה משמעותית ממשפחת סטיבי גרוס מקנדה, שסיפקה את התנאים הכלכליים לקידום הפרויקט. המבנה היה בבעלות משה ינאי, חבר מועצת העיר לשעבר, שבמשך שנים בחן אפשרויות שונות לפיתוח המקום. בסופו של דבר הוא השתכנע למכור את הנכס לעירייה, מה שאפשר להוציא את התוכניות לפועל".

מעיריית באר שבע נמסר כי בימים אלה החלו העבודות במתחם שעתיד להפיח בו רוח חדשה, תוך מתן דגש על שימור ההיסטוריה המקומית המפוארת, לצד יצירת מציאות קהילתית ותרבותית עשירה לרווחת התושבים והמבקרים. "עיריית באר שבע מובילה מהלך היסטורי בשכונה ג' ומחזירה לחיים את אחד הסמלים התרבותיים המזוהים ביותר עם העיר. העבודות בשטח כבר החלו, בין היתר הודות לשילוב זרועות עם השותף והתורם היהודי-קנדי סטיבי גרוס, שנרתם לחזון העירוני". ראש העיר רוביק דנילוביץ', שנולד בשכונה ורואה בקולנוע את נוף ילדותו, אומר, "הבטחנו לתושבי שכונה ג' ולעיר כולה שנחזיר את נכס צאן הברזל הזה לימיו המפוארים, והנה יצאנו לדרך".
שכונה ג' נמצאת בחלקה הצפוני-מרכזי של באר שבע ונחשבת לאחת השכונות הוותיקות והמוכרות בעיר. היא הוקמה בשנות ה-50 וה-60 כחלק מהתרחבותה המהירה של באר שבע לאחר קום המדינה ומאופיינת בשיכוני רכבת, במרכז מסחרי שכונתי ותיק ובמרקם עירוני שנועד בראש ובראשונה לספק פתרונות מגורים מהירים. במשך השנים נחשבה לאחת השכונות המאתגרות בעיר מבחינה חברתית וכלכלית, וגם כיום היא מתמודדת עם לא מעט אתגרים. מיקומו של אורות בלב שכונת מגורים לא יחזיר אותו לשמש כבית קולנוע במובן המקורי. "לפי התוכניות וההדמיות שהוצגו עד כה האולם המרכזי יוסב לחלל רב תכליתי שיוכל לארח הרצאות ופעילויות קהילתיות שונות במעין אמפיתיאטרון מקורה", מעיד קלבו.
השכונה נמצאת כיום בעיצומם של תהליכי התחדשות עירונית. מצד אחד היא נהנית ממיקום מבוקש סמוך לאוניברסיטה ולבית החולים, ומצד שני מתמודדת עם אתגרים של מבנים ותיקים ותשתיות שנבנו לפני עשרות שנים. זו הסיבה שהיא אחד ממוקדי ההתחדשות המשמעותיים בבאר שבע בשנים האחרונות.
עמוד הפייסבוק "שימור קולנוע אורות" החל במאבק לשימור הקולנוע עוד ב-2011, וכעת מוסרת תמנה עורב, מנהלת העמוד שמפעילה גם את ערוץ היוטיוב ECLECTICOM: "אני מאוד שמחה שהצלחנו להציל את המבנה, שלא כמו קולנוע קרן, בית הקולנוע הראשון בנגב, שנהרס. אני מקווה שאורות יחזור להיות מקום מרכזי לא רק של שכונה ג' אלא של באר שבע כולה. כל קבוצת אורות מחכה בכיליון עיניים לפתיחה המחודשת של מרכז אורות".