יקום: תשכחו מכל מה שידעתם על בית בקיבוץ
בבית המשפחה של סיגל גורפינקל סימסולו בקיבוץ יקום אין שום דבר סטנדרטי - ממטבח בטורקיז ושחור ועד משתנה בחדר הרחצה ורשת ברזל שהפכה לקיר גלריה. "בהתחלה שאלו למה יש תעלת מיזוג כתומה בסלון, אחר כך כולם עפו על זה"

בין שבילים ירוקים, בתים צמודי קרקע ובתי צעירים בקיבוץ יקום, שוכן ביתם של מעצבת הפנים בת הקיבוץ סיגל גורפינקל סימסולו, בעלה עורך הדין אוהד ושני ילדיהם, רני בן 9 ודורי בת 5. הבית היה מהראשונים בשכונה החדשה אז, ותוכנן כך שישתלב בנוף המתהווה בשקט ובאיפוק, עם חזות סטנדרטית בעלת אופי קיבוצי. הגג ישר, חלקים ממנו, בכניסה ובין החלונות, נותרו עם בטון חשוף שאינו בולט מדי, ומעטפת החזית שליכט לבן. הוא מוסתר ברובו על ידי גדר שמשלב צמחייה ירוקה-לבנה, וציוצי ציפורים מהעצים הגבוהים מול הבית מהדהדים עד פתח הדלת.

הבית נבנה במפלס אחד מתוך ידיעה שישמש את המשפחה למשך עשור לפחות, בלי צורך במקום נוסף. "בית לעכשיו", היא מגדירה כמי שמודעת לצרכים המשתנים ולשיפוצים שמתרחשים בבתים של לקוחותיה אחרי כעשור. "וגם אוהד התנגד למדרגות", היא מוסיפה. שטחו 130 מ"ר על מגרש 350 מ"ר, והוא כולל שלושה חדרי שינה, שאחד מהם ממ"ד, וחלל ציבורי נדיב יחסית לגודלו הבנוי, שבו מבלה המשפחה את רוב זמנה. התקרה לא סטנדרטית, מתנשאת ברובה לגובה 3.40 מטר, ובחדרי השינה נשמר גובה של 2.80 מתוך מחשבה על מראה הבית מבחוץ. היום הם כבר חושבים על קומה שנייה צנועה, במגבלות האפשריות בקיבוץ.
פנים הבית מבטא אהבה לחומרים טבעיים ותעשייתיים גם יחד, עם ריצוף בטון מוחלק ותקרה מבטון חשוף. לצד זה שימוש מודגש בצבעים כמו דלת כניסה ירוקה, תעלת מיזוג בגוון כתום, מטבח בשילוב טורקיז ושחור ופינת אוכל מפורמייקה בגוון חרדל עם רגלי עץ, שמכניסים עומק ואופי לחלל. צינורות פלסטיק של חשמל נצבעו בשחור ו"מטיילים" ברחבי הבית.



החלל הציבורי מאחד מטבח, סלון ופינת אוכל. הסלון נצבע באפור כהה כמעט שחור, ונקודת המעבר לחדרים מסומנת בקופסת עץ בירץ’. הקופסה אינה מגיעה עד התקרה, כדי לשמור על תחושת מרחב, פתיחות ואווריריות, והיא משמשת בעיקר לחציצה ויזואלית בעת אירוח ולא כהפרדה אקוסטית. חזית הקופסה פונה לדלת הכניסה ונבנתה עם נישה ובה תמונה, שמייצרת רגע של התמקדות. למרגלותיה כיסאות קולנוע ישנים. צמוד לפינת האוכל, מהצד השני של הקופסה, שולב בר משקאות לצד מגירות אחסון למשחקי הילדים, והן ממשיכות לספסל אחסון ארוך. הכיסאות נבחרו בצבעים ורוד ושחור. גורפינקל מסבירה כי הבחירות נשענות על שילוב לא שגרתי של צבעים וחומרים, לא בפרטים קטנים אלא באלמנטים גדולים ובולטים, והספה האפורה והסטנדרטית בסלון מאזנת את המכלול ונותנת לו שקט.


אור טבעי ושכבות של תאורה מדגישים את החומריות והחללים, והירוק ניבט מהחלונות כך שנוצרת תחושה חיה ונעימה. צמוד לכניסה ארון לוקר ממתכת, וכיסוי נגרות בירץ' מסתיר את ארון החשמל והתקשורת ומחזק את ההקשר העיצובי. החלל נפתח לוויטרינה של פינת האוכל ולחלון הרחב של המטבח, שניהם משקיפים לגינה אחת. גינה נוספת צמודה ליציאה מהסלון. אזור ירוק נמצא גם בכניסה לבית, וכך הירוק עוטף את בני הבית מכל הכיוונים. "אנחנו לא ממש אנשי חוץ, והעדפנו לא להצמיד את הבית לאזור אחד עם חצר גדולה, אלא ליצור כמה פינות שקטות עם אזורי ישיבה שמתאימים לזמנים שונים של היום", היא מסבירה.



בסלון נשענת אל הקיר ספריית רטרו בתכנון שלה ("יניב פשפשים"), המטשטשת את מיקומה של הטלוויזיה בעזרת פריטי דקורציה שונים, ביניהם אוסף פּוֹפּים של בעלה, שקסם לה בצבעוניות שלו. את הכורסה המשובצת ליד הספה רכשה ללקוחות ולעצמה ("כי היא הייתה מושלמת"), והכורסה השנייה היא כורסת ההנקה שלה. שולחן הסלון מעץ מצופה פורמייקה ומעמד העיתונים ממתכת ופורמייקה נרכשו דרך המרקט פלייס, וכיסאות הילדים העשויים עץ וברזל - משוק הפשפשים. הדומים-שולחנות מפלסטיק במראה סרוג ומנייר בצבע כחול ("קיפולים") פזורים במרחב.


למטבח בחרה גורפינקל צורת רי"ש. הארונות הגבוהים בטורקיז והחלק הנמוך בשחור, והם משלבים צבע ופורמייקה. באי, שעשוי מאותם חומרים ומעל משטח עבודה אפור כהה, מוקם הכיור כדי להיות בקשר עם מי שנמצא בסלון. "תמיד אומרים שבכיור יש בלגן, אבל אנחנו דואגים להכניס כלים למדיח, מה עוד שאנחנו לא בשלנים גדולים ורוב החיתוכים נעשים ליד הכיור. בדיעבד זה הדבר הכי טוב שעשינו". פינת הקפה שולבה עם עץ בירץ', והיא פתוחה וקרובה לסלון כדי לייתר את הצורך בכניסה למטבח בשביל כוס מים או שתייה חמה.



לאזור הפרטי נכנסים דרך דלת עץ המובילה למסדרון עם דלתות חרדל. רשת בנייה מברזל נחתכה במידות הקיר, נצבעה בשחור וחופתה בציורים ובתמונות, והיא מתחדשת כל העת ונותנת תחושה שלא מדובר במסדרון. החדר הראשון הוא חדר הרחצה המרכזי, שמשמש את הילדים, את האורחים ולכביסה. גורפינקל שילבה בו רצפה דמוית פח, אריחים דמויי עץ פישבון ואריחים לבנים עם רובה שחורה כמו במטבח. "עירוב של אירופה, ניו יורק וקצת וינטג'", היא אומרת. ארון הכיור בכתום-אפרסק, ומדבקה של צוללן שנקנתה בגרמניה הודבקה על אריחי האמבטיה. הברזים במראה תעשייתי והווילון צבעוני במיוחד. "מראה זכוכית קר מדי לטעמי, ואני מעדיפה וילון צבעוני וכיפי".


חדרי השינה צבועים בירוק בהיר. חדר הילדים והממ"ד מרוצפים בגרניט פורצלן דמוי טראצו שחור עם כתמים צבעוניים ("הכי פרקטי שיכול להיות ולא רואים עליהם כלום"). אצל הילדים הוצבה ספריית עץ וינטג' מהמרקט פלייס והעמודים שלה נצבעו בשחור. ארון מעץ בירץ' תוכנן על ידה, ומנורת העץ בעבודת יד נקנתה ביריד של נתנאלה. חדר השינה של ההורים רוצף בטון מוחלק ומשלב ארון רי"ש מאחורי המיטה ומימין לה, עם עומק שמתאים לתלייה ולבגדים מקופלים. תעלת המיזוג מתחילה מחדר הרחצה וחוצה את החדר עד הסלון. פרקט פישבון הוא חלום שהגשימה דווקא על הקיר ולא על הרצפה, ועליו תלויים הדפסים של המעצבת שרון גולן. אחרי שראתה באירופה משתנות בחדרי רחצה, החליטה גורפינקל סימסולו להתקין משתנה גם אצלם. "אוהד עף על זה וברור לי שתהיה עוד אחת בקומה השנייה". ארון ויטרינה מעץ נרכש גם הוא מהמרקט פלייס, והכיור עשוי משיש יצוק בהזמנה, ומעליו נגרות בבירץ'. דלת הכניסה לחדר הרחצה עשויה אלומיניום עם זכוכית ריבועים במראה וינטג'-תעשייתי.




הממ"ד משמש כחדר העבודה של בני הזוג, ובו שולחן כתיבה שלא הוצמד לקיר וכורסה מבד ז'מש. הקירות נצבעו באפור כהה, שממשיך כביכול את הריצוף השחור, וחלק מהקירות עד התקרה נצבעו בוורוד. היא מחייכת כשהיא מגלה: "אוהד הסכים לה בהיסח הדעת". בין שני הצבעים הודבקה מדבקת קיר בשחור ולבן.
"תמיד חלמתי על הזדמנות לעצב את הבית שלי, וכאן ניתנה לי האפשרות לעשות את כל מה שאני אוהבת, גם אם הוא לא תמיד סטנדרטי, ולהעז להשתמש בצבעים וחומרים מגוונים ולא צפויים", היא מספרת על הבית שבנתה במשך עשרה חודשים והיא ממשיכה לעצב כל העת. "בתהליך אנשים נכנסו לבית ושאלו למה יש קיר שחור בסלון ותעלת מיזוג כתומה, אבל כשסיימנו כולם עפו על התוצאה גם אם זה לא הסגנון שלהם. למדתי להקשיב לעצמי ולא לרעשי הרקע".




עיצוב פנים: סיגל גורפינקל סימסולו
אדריכלות: הדר סופר חסיד
סניטריה וקרמיקה: תומי עיצובים