דירת הגג התל אביבית של האדריכלית

הדיירת: אליאן פארי-יובל (51), אדריכלית ומעצבת פנים, בוגרת לימודי ארכיטקטורה בטכניון.

"תמיד נמשכתי ליצירה ובפרט לסטרוקטורה ולמבנים. בבית ספגתי אמנות, אבל לתחום לא הגעתי מהפן העיצובי דווקא. אני זוכרת שבכיתה י' היה לנו שיעור שרטוט פרספקטיבה שמאד נהנתי ממנו וזה כנראה הצית אצלי את הרצון ללכת לכוון האדריכלות.

העדפתי ללמוד בטכניון ולא בבצלאל בגלל שהרגשתי ששם הזיקה היא יותר לתכנון ופחות לאמנות. כבר מהשנה הרביעית ללימודים התחלתי לעבוד במשרד, ובעצם תמיד הייתי שכירה, עד לפני תשע שנים. במשך השנים עבדתי בכמה משרדים, והייתי שותפה לתכנון של פרוייקטים מגוונים, בהם המשרדים הראשונים של בזק בינלאומי בפ"ת (שזכה בפרס על התכנון), מכללת נתניה, בית המשפט בבאר שבע, מבנה משרדים לחברת אל-אופ ברחובות ועוד - איפשהו, בין שתי הלידות, הגעתי לרוויה והרגשתי שאני צריכה פסק זמן. לא עסקתי באדריכלות כמה שנים, ובמקום זה התחלתי לעצב תכשיטים עם חברת ילדות שלי, עד שלאחרונה הרגשתי צורך לחזור לתחום, כנראה שזה טבוע בי עמוק".

דיירים נוספים בבית: גדעון (44) מהנדס אלקטרוניקה, נועה (13), גלעד (8.5), ושתי החתולות ניקה ושלג (5).

"בעלי ואני הכרנו בטיול בספרד, במקרה. באופן סמלי, הצבעוניות של הבית שלנו נוטה לצבעוניות ספרדית ומרפררת לתקופת ההיכרות שלנו".

הבית: דירת גג בלב תל אביב, 108 מ"ר בנוי + 65 מ"ר מרחב חיצוני. המשפחה מתגוררת בדירה משנת 2002.

"מיד כשעברנו לכאן שיפצנו, אבל התעסקנו בעיקר בשינויים המבניים שהיו נחוצים בדירה ואת נושא הריהוט פתרנו באיקאה. הבית נראה אז כמעט כמו קטלוג של איקאה, והפריטים האלה היו איתנו עד לפני שנתיים, כשהחלטנו לעשות שינוי נוסף והחלפנו אותם בפריטי נגרות בהתאמה אישית, כי זה מחמיא לחלל הרבה יותר. אני תכננתי את הנגרות ועל הביצוע אחראי שלמה צור מ"ארגו".

באנו להתרשם מהבית הזה פעמיים. בפעם הראשונה שחיפשנו דירה, הגענו ולא התחברנו, כעבור שנה באנו שוב וכבר ראינו את הפוטנציאל. בשיפוץ הראשון החלפנו את הריצוף בכל הבית לפרקט, גם את הדלתות ובעצם את כל הסממנים הקבלניים. דבר אחד שמאד הפריע לי ובגללו פסלתי את הדירה בפעם הראשונה, הוא גרם המדרגות שתוכנן ללא מחשבה, הועמד במרכז החלל בצורה מגושמת ותפס מקום רב. הפכתי אותו כך שהתפנה ספייס בחלל המגורים, ועכשיו הגישה לקומה העליונה היא מכיוון אחר מה שאפשר לנו להוסיף שם פינת עבודה.

בכניסה לבית הוספתי מבנה גבס עם מגירות גדולות בצד אחד וארון שירות בצד השני. אנשים אוהבים היום לבנות חללים פתוחים, זה נורא מקובל, אבל בשורה התחתונה – איפה שמים את המטאטא? לנו היה חשוב שיהיו הרבה מקומות אחסון".

המטבח מאיקאה החזיק עשור

המטבח הראשון שעשינו היה של איקאה, הוא החזיק מעמד יפה במשך עשור והחלפנו אותו לאחרונה. כשהרכיבו את המטבח הנוכחי הוא נראה לי לבן מידי, מיד רצתי לקנות ידיות ארוכות כדי שנוכל לתלות עליהן מגבות ולהכניס קצת צבע. האריחים הצבעוניים נקנו בפלורנטין, ולפני ההדבקה ממש ישבתי במשך שעות וסידרתי אותם על הרצפה כמו פאזל, כדי שהצבעוניות תהיה מאוזנת.

הספה האדומה בסלון היא עוד מהסיבוב הראשון באיקאה. את התמונה הקטנה שמעליה אני ציירתי, זו נועה כשהיתה קטנה. השידה הכתומה הגיעה מהדירה הקודמת שלנו וקיבלה מקום של כבוד בחלל הסלון. התמונה שמעל הכורסה היא צילום מעובד של קו החוף של תל אביב, פרי עבודתו של האמן רוני בן שמחון. ידענו שנקנה תמונה שלו, לכן מראש צבענו את הקיר בצבע כהה יותר שיבליט את הרקע הלבן של התמונה.

בסלון אין לנו טלוויזיה מתוך בחירה. במקום זה, עיצבתי את הקומה העליונה בתור חדר משפחה עם טלוויזיה ו-2 פינות עבודה עם מחשבים.

פינת האוכל נקנתה ב"חדרים". כשאנחנו מארחים היא ניתנת להגדלה, וביומיום הילדים משתמשים בה כדי להכין שיעורים ולצייר. בשטח שמאחורי פינת האוכל ומתחת למדרגות יצרתי בעזרת הנגר שטח אחסון נוסף, שבו יש גם דברים של הילדים ואולי זה מאפשר לחדרים שלהם להישאר יותר מסודרים".

פילוסופיית העיצוב של הבית: "אני חושבת שאפשר לקרוא לזה סדר ומינימליזם פלוס איזה שהוא טוויסט. אפשר לראות את זה בצבעוניות של הבית – למשל האריחים הצבעוניים על קירות המטבח, אבל זה נכון גם מבחינת התכנון – כמו הקיר האלכסוני הירוק שמשמש מעקה למדרגות מצד אחד, מקשר בין שתי הקומות ויוצר מחיצה למשרד בגלריה. כמובן שהיו מגבלות מבניות אבל ניסיתי לתת את הטאץ' שלי. עוד מחשבה שהובילה אותי היא שהבית לא גדול וניסיתי לא להעמיס".

הכי אוהבת בבית: "הפנינה של הבית היא המרפסת בגג. השקענו בריצוף דֶק, הצללה וצמחיה (אנחנו מגדלים זיתים, קלמנטינות ומלא צמחי תבלין) והיא משמשת אותנו כמקום אירוח נוסף – לארוחות, מסיבות וגם כמגרש משחקים. בגלל הקומה הגבוהה, יש תחושה של פרטיות – רואים משם בעיקר צמרות עצים, דודי שמש ושקיעות מדהימות".

הייתי משנה בדיעבד: "בכל הדירות בבניין הדיירים סגרו מרפסות קטנות בסלון, ואנחנו לא. יש ימים שאנחנו מצטערים שאין לנו מרפסת במפלס הסלון. האפשרות קיימת אבל מדובר בפרוצדורה מול העיריה, בעיקר בגלל שזה בניין לשימור.

"בתוך הבית הייתי רוצה להחליף את המעקה שבחרנו למדרגות. בזמנו פשוט בחרנו משהו זריז בגלל לחץ זמן וקצת פספסנו את זה. הייתי רוצה מעקה הרבה יותר עדין, כי בכל זאת מדובר בפיצ'ר שנמצא במרכז הבית".

חלום מעוצב להמשך: "יש לי חברה טובה שגרה במנהטן, עבדנו יחד במשרד אדריכלים לפני שנים ועד היום אנחנו שולחות אחת לשניה תכניות כדי להתייעץ בנוגע לפרוייקטים. החלום שלי הוא לגור קצת בניו יורק ולתכנן איתה לופטים ומסעדות וכל מה שהולך שם, אבל זו כנראה לא פנטזיה שתתממש כבר".

טיפ אחד חשוב למי שמעצב בית: "אני ממליצה לבחור בקווים נקיים באלמנטים הנייחים בבית, ולתת לאיבזור להכתיב את האמירה והדינמיקה. בבית שלנו בחרנו לבנות את כל מה שסמוך לקירות, בגוונים נייטרליים של הקיר. ככה הריהוט משתלב במעטפת ומאפשר תחושה של מקסימום מרחב, והדירה נראית גדולה מכפי גודלה האמיתי".

אליאן פארי יובל, אדריכלות ועיצוב פנים

הילה עפרי וסיון איינהורן, מעצבות פנים בעלות סטודיו לעיצוב H a n d S  
לדף הפייסבוק של הילה וסיון

במדור הקודם: הבית הפסטורלי של הבלוגרית
לכל הכתבות במדור "קופצים לביקור"