"יש הרבה פחות גיוסים במחצית השנייה של 2022 ומרגישים את תנועת המטוטלת. אני חושבת שאחת הסיבות שבגללה אנחנו לא שומעים על כל הגיוסים היא שהיזמים כבר לא ממהרים לספר. ב-2021, כשהיזמים גייסו עובדים, הם דיברו על הגיוס והסכום וזה היה המדד בתחרות על העובדים". כך אמרה לירון עזריאלנט, שותפה ומייסדת Meron Capital, בשולחן עגול בהנחיית הגר רבט, כתבת ב-tech12, על אסטרטגיית השקעות ל-2023 בכנס Finders Insights של סטארטאפ ניישן סנטרל ו-tech12.
"היום הפוקוס השתנה, ומדברים על מדדים אחרים של 'בריאות החברה'. החברות היום יותר מתהדרות בזה שהן מגייסות עובדים בתקופה שכולם מפטרים, זה מעיד על חוזקה וססטיינביליות של החברה", הוסיפה עזריאלנט.
תומר מיכאלי מקרן Viola Fintech ציין שדווקא גיוס כסף בעת הזו מהווה הפגנת כוח: "אני חושב שמי שמגייס כסף ימשיך לרוץ לספר לחבר'ה. אני LP בארבע קרנות ארלי סטייג' וקצב הקריאה לכסף במחצית השנייה לעומת הראשונה זה חושך ואור".
תומר מיכאלי מקרן Viola Fintech: "אני חושב שמי שמגייס כסף ימשיך לרוץ לספר לחבר'ה. אני LP בארבע קרנות ארלי סטייג' וקצב הקריאה לכסף במחצית השנייה לעומת הראשונה זה חושך ואור"
חמוטל מרידור מקרן וינטג' שמשקיעה בסטארט אפים וגם בקרנות הון סיכון אמרה שהיא רואה ירידה משמעותית בהשקעות, ואילו שרי ברונפלד מקרן NFX הוסיפה כי אצלם משקיעים למרות השינוי: "אנחנו לא הפסקנו בכלל. רק בארבעה-חמישה השבועות האחרונים השקענו בארבע חברות, כמעט אחת בשבוע".
משתתפי השולחן העגול בתמונה קבוצתית
בין המשתתפים הייתה הסכמה רחבה למדי שהמצב הנוכחי הביא איתו גם שיפור בצדדים מסוימים של התעשייה. "כקרן שמשקיעה בשלבי סיד התחרינו לפני שנה בכולם, גם בקרנות שמשקיעות בסבבי A ו-B, שבגלל הלחץ ירדו לסבבים בשלבים נמוכים יותר. כעת יש תחרות על העסקאות הטובות אבל היא מול שחקנים שהם משקיעי סיד ולא מול כל הקרנות", מסבירה עזריאלנט.
ניר אדלר, שותף מנהל ב-SOMV, הסביר ש"קצב ההשקעות המתון ב-2022 נבע מסיבות שונות בסיד ושלבי צמיחה. בשלב הסיד, חשוב לזכור, להתנהגות היזמים, ולא רק המשקיעים, יש השפעה מהותית. יש קבוצה סופית של יזמים פוטנציאליים שנולדו לפני 30-40 שנים, וקצב יציאתם לשוק לגיוס סיד אינו קבוע. ברבעון 2 ו-3 בשנה שעברה, רבים מהם המתינו, עיכבו את תכניותיהם ונשארו במקום עבודתם בזמן שאנחנו המשקיעים התעסקנו בעיקר בפורטפוליו הקיים שלנו. להבדיל, עבור משקיעי צמיחה יש חץ צפון אחד - נאסד״ק. ושם הטלטלה לא אפשרה להם לתמחר עסקאות". לדבריו, ברמת המאקרו, המשבר יביא בטווח הקצר-בינוני לביצועי קרנות פחות טובים על הנייר (ירידה ב-IRR) ולמכפילים גבוהים יותר בטווח הארוך (DPI), וזאת כתוצאה מ"האצת הברירה הטבעית בפורטפוליו ומיקוד השקעות המשך בחברות החזקות".
"יכול לצאת מזה גם טוב"
אהרון גפן, חוקר ב-SNPI, גוף המחקר של SNC, הוסיף כי מה שנראה בשוק היום הוא לא קריסה אלא תגובת יתר וחזרה לנורמליות. הוא הוסיף כי השאלה החשובה היא איך ממתנים את תגובת היתר כדי למנוע קריסה שתחנוק גם את החברות הטובות. על כך השיבה מרידור שהחברות הטובות לא צריכות לגייס עכשיו כסף ובתגובה התחיל דיון על מסלול ההמראה (Runway), טווח הזמן שעומד לרשות הסטארט אפים עד לגיוס הבא, בהנחה ששוק הגיוסים יהיה קשה.
עזריאלנט: "כולם גייסו באותו זמן ובעוד 20 חודשים בערך כולם ירצו לגייס שוב. זה יהיה באמצע 2024 או ב-2025 אבל כדי להתכונן לזה ביקשנו מכל חברה שלנו שיש לה 18 חודשים לצאת לגייס כסף עכשיו ולא לחכות לשלב שבו כל החברות ירוצו לגייס ביחד". ועל השאלה שמטרידה את רוב היזמים והמשקיעים היום, האם הגיוסים האלה נעשו בדאון ראונד (השקעה לפי שווי נמוך יותר מסבב הגיוס האחרון. ר.ס) היא השיבה: "זה גיוס עמוק באפ ראונד אבל פחות מהציפיות הגבוהות שהיו ליזמים בשנה שעברה כשהם חשבו על הגיוס הבא".
שרי ברונפלד, NFX: "כולם פה חוששים לחלק מחברות הפורטפוליו שלהם וכולם פוחדים ממה שהם יציגו ל-LP שלהם בסוף השנה. כל אחד יסגור פה לפחות חברה אחת השנה"
אחת ההנחות היא שהקושי לגייס כסף יביא בשנתיים הבאות לסגירה של יותר חברות מאשר אלו שנסגרו בשנתיים האחרונות. מיכאלי מויולה פינטק טען שאי אפשר לדעת מה יהיה עם כל חברה והתוצאות של הקרנות ייבחנו רק בעוד עשר שנים. ברונפלד הוסיפה כי "כולם פה חוששים לחלק מחברות הפורטפוליו שלהם וכולם פוחדים ממה שהם יציגו ל-LP שלהם בסוף השנה. אבל כל אחד יסגור פה לפחות חברה אחת השנה".
לעומתה, ערן ביילסקי שותף בקרן Entrée מיקד את השאלה במקום אחר. "השאלה היחידה היא אם יש לך ווינר אחד בפורטפוליו. ברור שאנחנו טועים וחברות ייסגרו, וזה מאוד קשה ברמה האישית, וזה קשה ליזמים ולעובדים ואנחנו נלחמים על כל חברה ועל האנשים שבה. אבל מבחינת הקרן והמשקיעים שלה, זה לא משנה אם נסגרות שמונה חברות אם מצאנו את האיירון סורס או המאנדיי הבאות".
ליאור נוי, מנהל תחום סטרטאפים ושותפויות אסטרטגיות בגוגל, הביא אינדיקציות על מצב השוק מהפריזמה של מגמות צרכנים: "צריך לראות גם איפה הצרכנים נמצאים. כשאנחנו עושים ניתוחים של מגמות בחיפושים, אנחנו רואים עלייה של 40% בחיפושים למשל ל-Healthcare ותוכנות ארגוניות - בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה. זה מדד לדרישה מצד הלקוחות". כלומר, לדבריו, בחיפושים ניכר שיש "נורמלי חדש" אחרי הקורונה והחיפושים בתחומים שרלוונטים לסטארט אפים ישראלים לא יורדים כמו שוק המניות - אלא נשארים גבוהים.