וונדי בילסמה מיוטה שבארה״ב היא אדם ערכי, וכאם לחמישה ילדים, העבירה מספר שנים בחיפוש אחר האופן המדוייק בו תוכל ללמד את ילדיה את אחד מיסודות עולמה: חשיבות החמלה. כשנתקלה בסיפורה של חתלתולה בשם אפל שאיש לא רוצה אותה כי אובחנה בלוקמיה, הבינה שמצאה את הדרך ללמד את כולם שיעור בחיים שלא ישכחו.

החתולה אפל סובלת מלוקמיית חתולים במצב סופני, ולא אמורה לחיות יותר משנה אחת, אך משפחת בילסמה אימצה אותה בלי למצמץ, בידיעה ברורה שהזמן המשותף יהיה קצר, ושהלקח מורכב. בתה הצעירה של בילסמה החליטה לקרוא לחתלתולה המתוקה ׳אפל׳ על שם המאכל החביב עליה, וכל המשפחה התאהבה בה מיד. ״הרבה אנשים אומרים לי: זה קשה מדי, או שהם לא היו מסוגלים לעמוד בזה,״ מודה בילסמה. ״אבל אף אחד אחר לא עמד לקחת אותה. צריך שיהיה מי שיתייצב ויעשה את הדברים מהסוג הזה, וחשבתי: איך אהפוך את ילדיי לאנשים שפתוחים לקחת על עצמם דברים גדולים כדי לרצות לעזור לזולת?״


החתולה שהתה בכלוב נפרד בעמותה שבה בילתה את ימיה הראשונים, וכשבילסמה ראתה אותה, מיד נכמרו רחמיה. ״היא היתה זעירה, דבר קטן ומתוק, ולא שיחקה. חשבתי שכדאי להוציא אותה ולשחק איתה, ואז נחשפנו לסיפור שלה,״ היא נזכרת. "נשבר לי הלב. ההבנה שהיא לא מושלמת ובגלל זה לא רוצים בה ישבה לי על הלב והכבידה. ״בכלל לא ראינו את עצמנו כאנשי חתולים, ויש לנו כלב, אבל החלטנו לקחת אותה ולתת לה כמה אהבה שרק נוכל.״ אין שום תרופה שתעזור לאפל, ובעיקר צריך לנסות להקפיד שלא תחלה כי המערכת החיסונית שלה חלשה, וגם מערכת הנשימה. כל מחלה קטנה מסכנת אותה.

"היה לנו מזל גדול שמשפחה כל כך מדהימה אימצה את אפל", מוסרים מהעמותה. "זה נפלא לפגוש מאמצים שמקבלים את העובדה שמדובר בחיה עם צרכים מיוחדים ורוצים לתת לה את החיים הכי טובים שתוכל לקבל, לא משנה כמה ארוכים הם יהיו.״ ״הילדים שלי משוגעים אליה והיא מאוד סובלנית כלפיהם וכלפי הכלב,״ מספרת בילסמה. ״היא מכניסה המון חיים הביתה ואנחנו נהנים ממנה, כל עוד היא איתנו. עם הילדים הקטנים שלי, בני שנה ושלוש, אני מדברת מעט על זה, והם יודעים שאפל תמות בהמשך. הגדולים, בני 15, 13 ו-10, מבינים יותר, ומוכנים למה שעומד לקרות. זו הזדמנו פז ללמד את ילדי על עזרה לזולת בגיל צעיר. כן, יהיה לנו עצוב כשאפל תמות, אבל זה יהיה בסדר גמור, כי נדע שנתנו לה בית ואהבנו אותה כשאיש אחר לא עשה את זה. זה מסוג הדברים שחסרים בעולם שלנו.״

<< 10 דברים שלמדתי מהילד המיוחד שלי