אמא מחבקת ילד (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
כשהורה מתנצל, הוא מייצר עבור הילד שלו הזדמנות ללמוד (אילוסטרציה) | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
יום הכיפורים הוא יום של תשובה ושל סליחה. היום הזה, והימים שקודמים לו, מזמנים לנו אפשרות לבחון את תהליך הסליחה. בימים אלו אנו עוסקים בדרך כלל בסליחה שבין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו, אולם ישנו סוג נוסף של סליחה, פחות מדובר - סליחה בין הורים וילדים.

>> לעמוד פייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?

הורים רבים נרתעים מאמירת סליחה לילדיהם. הם חוששים שזה מוריד מכבודם ומנמיך אותם מולם, גורם להם להיראות חלשים ונחותים. הם מסרבים להתנצל, גם כשברור שטעו לגמרי בתגובתם או במילותיהם. הורים אחרים מרבים מדי לבקש סליחה מילדיהם, עקב רגשות אשמה גדולים. הם "מתפוצצים" על הילדים, פועלים בצורה מוגזמת מולם, אומרים מילים ועושים מעשים, שלא האמינו שיאמרו ויעשו ומיד בתום הכעס הגדול מגלים מה אמרו ואיך פעלו, וממהרים לבקש סליחה ומחילה.

האם חשוב לבקש סליחה מילדינו, או שאכן עלינו לשמור על מעמדנו כסמכות-על ולא להתנצל בפניהם? אני מאמינה כי בקשת סליחה, הנאמרת מהורה אל ילדו, כשהיא באה ממקום כן ואותנטי, יש לה חשיבות עצומה.

עוד ב-mako בית ומשפחה:

למה חשוב לבקש סליחה מהילד?

לילד הקטן אין את היכולת להיות אמפתי לאחר. היכולת להיות אמפתי, לשים לב לרגשות האחר ולנסות שלא לפגוע בו היא יכולת שמתפתחת עם הזמן. עצם בקשת הסליחה מהורה לילדו, במקרה שטעה בתגובתו, מלמדת את הילד בדיוק את היכולת הזו: להיות אמפתי ולראות שיש אחר משמעותי לידי ולא רק אני זה שבמרכז.

כשהורה מתנצל, הוא מייצר עבור הילד שלו הזדמנות ללמוד, שבקשת סליחה אינה בושה או פחיתות כבוד. הילד לומד, שבמערכת יחסים אוהבת ומשמעותית, אין צורך לעמוד על המשמר כל הזמן בפני טעויות ומשגים. זה בסדר לטעות ובקשת הסליחה מאפשרת חידוש מערכת היחסים, ממקום אוהב ומקבל. הילד לומד, על ידי דוגמא אישית, להתנצל בעצמו בעת הצורך ובכך לקחת אחריות על מעשיו ועל בחירותיו. ואין למידה משמעותית יותר מלמידה שבאה מהתבוננות בהתנהגותם של ההורים וחיקוי שלה.

הדרך הטובה ביותר ללמד ילד לכבד את הזולת היא בכך שנכבד אותו. כשההורה מתנצל בפני ילדו על מעשה שהיה טעות ברורה, הוא משדר לו שהוא "רואה" אותו ומכבד אותו ואת רגשותיו. גם לילד יש זכות לכבוד, להקשבה ולביטוי.

לסליחה שבין הורה לילד יש חשיבות עצומה. עם זאת, יש להישמר לבל נרבה מדי בבקשת סליחה ונאמר אותה כלאחר יד, ללא כל כוונה ומשמעות, מהפה החוצה. כאשר ההורים מרבים לבקש סליחה מילדיהם, והסליחה נאמרת ללא כוונה אמיתית, הם מלמדים את ילדיהם להשתמש במילה סליחה מבלי שיבינו את משמעותה. הילדים לומדים מכך, שבכל פעם שיעשו משהו, כדאי  לפלוט "סליחה" לאוויר רק כדי שיניחו להם לנפשם.

עוד משהו שהילדים לומדים מבקשות סליחה תכופות מדי הוא, שכשמבקשים סליחה, הכל נסלח ונשכח בצורה אוטומטית. הם לומדים שלמילה "סליחה" יש משמעות מאגית, והיא יכולה לפתור עבורם כל קושי ועניין.

ודבר נוסף, ילדים שהוריהם מרבים להתפרץ עליהם ואז מבקשים סליחה רווית רגשות אשם, חשים מבולבלים ואבודים. הם מאבדים ביטחון בהורים ועלולים לפתח התנהגויות נפחדות, מרצות או משתלטות.

ילד מדבר עם אמא שלו (צילום: kristian sekulic, Istock)
ההתנצלות צריכה להיות אמיתית וכנה (אילוסטרציה) | צילום: kristian sekulic, Istock

איך לבקש סליחה במשפחה?

1. התנצלו בצורה אמיתית וכנה בפני הילדים על עשיית טעות מולם. הסבירו להם על מה אתם מתנצלים ומה המסקנה שלכם מהמקרה, להתנהלות בפעם הבאה.

2. כאשר הילד מתנצל בפניכם, בדקו עם עצמכם האם אתם באמת סולחים לו באותו הרגע. אם לא, תנו לו לדעת את זה. אפשר להגיד לו: "אני מעריכה את בקשת הסליחה שלך אבל אני לא מצליחה לסלוח לך כרגע, אני זקוקה לזמן כדי להירגע". העובדה שאינכם סולחים על אוטומט תאפשר להם להבין שבקשת הסליחה אינה צריכה להיאמר מן הפה החוצה ושיש לה משמעות אמיתית. עם זאת, אל תשכחו לחזור לילד המתנצל ולסגור איתו את העניין, הוא מחכה לכם.

3. כאשר הילד מתנצל בפניכם, בדקו איתו על מה הוא מבקש סליחה ואיך הוא חושב להתנהג במקרה דומה בפעם הבאה. הבירור הזה חשוב כדי לעזור לילד להתמקד ברגשותיו, להבין שסליחה היא מילה בעלת ערך ומשמעות ולכן יש לחשוב, הן לפני המעשה והן לפני בקשת הסליחה.

4. "שמתי לב שביקשת סליחה ושזה לא היה לך קל. אני שמח שהצלחת, כל הכבוד על המאמץ שלך" - שימו לב למאמץ של הילד לבקש סליחה אמיתית, בין אם זה כלפיכם ובין אם זה כלפי אחיו או חברו. זה לא תמיד קל ויש לעודד ולחזק את המאמץ הזה.

5. "אני מתנצלת על מה שעשיתי", "צר לי על המעשה שלי" - אלו דרכים לגיטימיות לבקש סליחה, אם לילד מאוד קשה לומר את המילה עצמה.

6. חשוב שמדי פעם ההורים יתנצלו האחד בפני השני, בנוכחות הילדים. ילדים עדים לוויכוחים אולם בדרך כלל אינם עדים לפיוס ההורי, שנעשה בחדרי חדרים. מאחר ודוגמא אישית היא בעלת משמעות רבה ביותר בחינוך ילדים, הקפידו מדי פעם גם על בקשת סליחה ופיוס מול הילדים.

קרן יטיב היא יועצת משפחתית בכירה, בעלים של מרכז הפיל הצבעוני-המרכז לטיפול במשפחה