"התאהבנו, וברור לשנינו שזה קשר עם סוף ידוע"

לקשר כזה יש שם: "מלכודת דבש".

מתווכחים, רבים, נפרדים ואחרי כמה ימי סבל חוזרים מאוהבים כאילו כלום לא קרה. קשר של עינוי ועינוג באותה נשימה. אהבה ומשיכה מצד אחד והתנגדויות לקשר מצד שני. מתכון מדויק לטרפת. כן כן, והטירוף הוא בעצם המלכודת. הטירוף לא תמיד נעים. פעם הוא מביא שבר, עלבון וכאב, ופעם התרוממות רוח ואהבה טהורה. אבל גם לשיגעון יש סוף. בסוף משהו משתחרר: או שנפרדים ולא חוזרים, או שחוזרים ומתחתנים.

מערכת יחסים שבה הטוב והכאב חופפים היא לרוב מערכת שמסיבה כלשהי היא בלתי אפשרית. קשר שבו ההווה הוא הזמן היחיד. אין עבר, ובטח שאין עתיד.

התוכן העיקרי הוא התנגדויות לקשר מאחד הצדדים או משניהם, אי יכולת הכלה של כל החבילה על הטוב והרע שבה. זה הבסיס שמנענע את המטוטלת, וזה גם מה שמייצר את הריגוש הגבוה. רגעי אהבה ותשוקה בוערת, ורגע אחרי דחייה וניתוק.

אנשים חושבים שהם רוצים יציבות וביטחון, ומוצאים עצמם פעם אחר פעם בקשר שהוא הכל חוץ מיציב. קשר של שגעת, אובססיה ומלחמה בלתי פוסקת על המקום בקשר, התחושה שכל רגע הכל עומד להתפוצץ. אינטנסיבי ודינמי, מכניס דריכות תמידית. זה בדיוק הסם שאליו התמכרתם, בלי להבין למה זו תמיד הבחירה.

סבל ועונג בנשימה אחת.

זה אופי הקשר, ואולי לא ניתן לשנותו. זה האדרנלין שעובד בלי לעצור. זה קשר שקשה לצאת ממנו, ותחושות חוסר המיצוי והמימוש מטרידות. קשה? הכל אפשרי.

נרקומן שונא את הסם אבל נמשך אליו.

לאורלי יש קשר כזה. היא מטולטלת בין כאבי פרידות לחזרות מלאות תשוקה.

הסיפור בקצרה: אורלי רווקה בת 31, ברומן סוער עם גבר נשוי בן 41. הם בוערים מתשוקה, אבל הקשר קשה לשניהם. הוא לא תמיד זמין, היא תמיד בהמתנה לו, והוא מצידו סובל מחיי שקרים, בגידה וסודות. הם נפרדים כי "צריך לשים לזה סוף", אבל לא מצליחים להתאפק יותר מכמה ימים בנפרד וחוזרים מאוהבים. ככה כבר שנה וחצי.

נטע בת 33 הכירה את נועם, רווק בן 36. הקשר התחיל בתרועה ואהבה, אבל נועם הוא כזה שלא בנוי לקשר מחייב, והודיע לה שהיא לא בדיוק מה שהוא מחפש באשתו לעתיד. הוא לא "סגור" עליה. לא שלם. זה הפך את יחסיהם לבלתי יציבים. הם נפרדים כי הוא לא רוצה, וחוזרים כי הוא לא מאושר בלעדיה. חוזרים, ואז מתחילים שוב הלבטים. ושוב נפרדים. סובלים וחוזרים. ככה כבר הרבה מאוד זמן.

גם נדב התאהב קשות במישל, בחורה צרפתייה שהייתה בביקור קצר בארץ וחזרה לביתה בפריז. מאז הם בקשר וירטואלי מטורף. עפים אחד על השנייה, נמשכים בשיגעון, אבל הקשר קשה עד בלתי אפשרי. הם נפרדים כי זה לא הולך, וחוזרים כי מתגעגעים. הריגוש לא יורד. נדב עוד מחכה ליום שבו היא תעשה עלייה ותתגייר. אבל כל עולמה שם, מעבר לים.

עוד מקרה שמייצר את המערבולת: דן צעיר בן 24, ואילנית בת 41, גרושה ואם לשלושה. הכל התחיל בקטע מיני נטו. "החלטנו שזה רק סקס, אבל בלי לשים לב נקשרנו. התאהבנו, וברור לשנינו שזה קשר עם סוף ידוע. אנחנו נלחמים להיפרד ולא מצליחים. הפרידה הפכה לנושא מרכזי. אנחנו נלחמים וכלום לא עוזר. ההתרגשות לא דועכת". הם אומרים שאם דן היה בן 40 זה כנראה היה מושלם. אז זהו, שלא. אם הוא היה בן 40, אולי בכלל לא הייתם נפגשים.

אין "אם". יש מה שיש.

מכורים לריגוש

קשרים מהסוג הזה הם קשרים על חוט השערה, קשר שכמעט לא ניתן למימוש. בנוי ממחטפים ותסכולים, במינון נמוך של מפגשים, בלי מעגל סגור. אין שגרה, אין יציבות, אין ביטחון. אבל יש בו עליות ומורדות, ריגוש שנשאר גבוה, רצון להשיג.

חוסר שקט נפשי מחדד את הרגשות ואת הגעש. זה המנוע. זה המתכון שלכם ליצירת ריגוש מתמשך שלא נרגע, כמו בקשר ממומש. ריגוש משמעו דופמין, אוקסיטוצין ואדרנלין שהמוח מפריש לדם. סמים משככי כאבים. אנחנו אוהבים את התחושה ומחפשים את השחזור. הפרידה והחזרה הם מה שמפעיל את הסם הזה.

חלק גדול מהפתרון הוא להבין ולהודות בפני עצמך שאת/ה מכור/ה לזה, ושבשלב הזה את/ה כבר לא יכול/ה בלי, ככה, בלי לשים לב. ואז להתחיל למצוא בעצמך את הסיבה: מדוע את/ה עדיין שם, מה הכוח המניע, ומה באמת את/ה רוצה.

אף אחד לא קורבן. כולם בהכרה, ונשארים או נפרדים מבחירה, והבחירה תמיד בידיים שלנו

להבין את הקריז ולהחליט: או גמילה ונתק, או שעדיף להמשיך. אין אשמים. הבחירה היא תמיד של השניים.

אף אחד לא קורבן. כולם בהכרה, ונשארים או נפרדים מבחירה. לא הכל ניתן לשינוי. הבחירה תמיד בידיים שלנו. המודעות העצמית והשיח הפנימי הפתוח הם שיעשו את כל ההבדל.

מטפל לא נותן הוראות הפעלה. הוא מוביל את האדם לשיח אמת ולכנות עם עצמו, בלי חירטוטים הרואיים מייפי מציאות, אלא לקיחת אחריות ונשיאה בתוצאות.

אתם בקשר כזה? מזדהים? רוצים לצאת מקשר כזה? או אולי להשלים איתו? באמת באמת רוצים לברר עם עצמכם? אז יש מה לעשות.

ללמוד, להתחזק, לקבל החלטה אמיצה וללכת איתה עד הסוף.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת