הריאיון שפירק את האולפן: "לא אתן לחלאת האדם שרצח אותה גם להשכיח אותה"
יום האלף מאז טבח 7 באוקטובר ובריאיון מרגש וקשה שיתפה שלי משל יוגב, אמה של ליבי כהן-מגורי ז"ל שנרצחה בנובה, בתחושות הקשות - ובירידה בעוקבים בעמוד ההנצחה לבתה: "אנשים אומרים שקשה להם ועוזבים, אני מבינה אותם"
ב-7 באוקטובר נרצחה ליבי כהן-מגורי ז"ל, בת 22 במותה, על ידי מחבלים בזמן שנמלטה משטח מסיבת נובה. היום, יום האלף לטבח, הגיעה אמה שלי משל יוגב לאולפן "חדשות הבוקר" ודבריה הקשים והמרגשים גרמו למגישה נסלי ברדה ולחברי הפאנל שישבו באולפן לפרוץ בבכי.
בתגובה לשאלה הלא פשוטה, אם יש רצון בעם להמשיך הלאה, השיבה: "יש כאן מנטרה או מטרה של הממשלה לגרום לנו להקטין, למזער ולהשכיח מאיתנו את האסון הגדול ביותר שקרה תחת הנהגתם. במדינה מתוקנת, הנהגה ערכית הייתה אומרת שזה קרה במשמרת שלה. ראש הממשלה מצא לנכון, ובצדק, לפטר את כל מי שהיו על ההגה. אבל גם הממשלה, שהייתה עם היד על ההגה, הייתה צריכה להודות שהם לא ראויים להמשיך בחיים הציבוריים".
משל יוגב, שחיה בתל אביב, סיפרה כי היא מרגישה שבציבור יש רצון עז להמשיך בחיים וקושי להישאר בזיכרון. "אני רואה את העזיבה של האנשים בעמוד הזיכרון של ליבי ברשתות, קשה להם לשאת בכאב. אני לא רוצה שהזבל, חלאת האדם, שרצח אותה ישכיח אותה בכל בוקר שאני קמה. אנשים אומרים לי שהם עזבו כי קשה להם, ואני מבינה את זה", הודתה בכאב.
דבריה כי היא לא יכולה לשאת את העובדה שנקלחה ממנה האפשרות להיות אמא של ליבי, הובילו לדמעות בקרב כל מי שישב לצדה באולפן. "לא אתן לאף אחד לקחת את העבודה הזו מתומר ומאיה, אחים של ליבי. אני מכבסת ומבשלת לילדים, אבל גם לא מוותרת על להיות אמא של ליבי. לא אתן לאף אחד לקחת את היכולת להיות אמא של ליבי. הרגעים היפים הם כשזרים ניגשים ברחוב ואומרים לי שהיא הייתה מדהימה, שהיא נכנסה להם ללב. בכל לילה אני בוחרת שלוש תמונות שלה מהגלריה, והדבר הראשון שאני עושה בבוקר זה לעלות לסטורי את התמונות כדי שיהיה לי קל. אני רוצה שיקומו לבוקר טוב, אבל שלא ישכחו שליבי הייתה פה. אני כותבת 'בוקר ליבי טוב', צאו ליום שלכם אבל אל תשכחו", אמרה.
הפכת לקול בולט שלא ימחקו את החיים של מי שחיו ואת האופן שבו נרצחו.
"אני נותרת נטולת מילים נוכח הדבר הזה, ראינו שבמונדיאל הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בקוריאה הדרומית על ההדחה. איך ייתכן שבמדינה דמוקרטית, ואלף ימים אחרי האסון הגדול בתולדותינו ואף אחד לא נחקר. אנחנו לא יודעים מי אחראי למחדל המטורף הזה שליבי ואלפי אנשים קבורים. אנחנו מרוסקים, איך זה הגיוני שאנחנו ממשיכים לחיות פה. בא לי לצרוח את זה, אני לא פוליטיקאית, זה לא קשור לימין ושמאל. זה קשור למדינה מתוקנת שקרה בה אסון כזה גדול, איך לא חוקרים להבין מי כשל וייתן את הדין? איך נמנע אסונות כאלה בעתיד אם לא נחקור, איך נגן עלינו ועל הילדים שלנו?".