בטן של אישה בהריון מחוברת למכונה בבדיקה
פחות אינטימיות, יותר התערבויות רפואיות | צילום: Dr. Heinz Linke, Istock

לחיים על פני האדמה יש דינמיקה משלהם. שם המשחק הוא שינוי; הכל משתנה כל הזמן, לכיוון של עתיד טוב יותר.

בעבר הייתה הלידה אירוע משפחתי וקהילתי, אבל בעקבות שינויים שחלו בדורות האחרונים, היא עברה לבתי החולים. מתהליך פרטי בליווי אישה אחת, הפכה הלידה לתהליך רווי התערבויות של צוות רפואי שלם. בעבר, נולדו ילדים בחיק המשפחה, ואילו היום הם נולדים בסביבה סטרילית, קרה ומנוכרת, לידיים זרות בכפפות גומי כשזרקור מכוון ישירות לפניהם.

מתהליך רגיל ופשוט בו היולדת יולדת על בסיס ידע פנימי ואינטואיציות, הפכה הלידה לתהליך מורכב המצריך מומחים שיודעים איך לעשות את זה טוב ממנה. מתהליך ביולגי פיזיולוגי פשוט ושקט, המתנהל בפרטיות ראויה, הפכה הלידה לתהליך קולני, עתיר התערבויות טכנולוגיות שמתנהל בחוסר פרטיות. והכל בשם המדע.

בודדה בחדר הלידה

זה נכון שהתחלואה והתמותה ירדו. עם זאת, מזה שנים רבות, התוצאות המיילדותיות אינן משתפרות עוד. בזמן שהמספרים לא משתנים, רמת ההתערבויות הרפואיות בחדרי הלידה ממשיכה לעלות. ואם לשפוט לפי המגמות של השנים האחרונות, היא רק תמשיך לעלות.

ולכן, השאלה המתבקשת היא איך אפשר לשלב בכל זאת את החדש עם הישן, מבלי לפגוע בתוצאה הסופית, ואף להיטיב עמה. אני מאמין שזה אפשרי. מדובר בצעד פשוט: היולדת בוחרת את סביבת הלידה שלה.

מיד עם המעבר של הלידות לבתי החולים, נותרו היולדות בודדות בחדר הלידה. באותה עת, הצוות הרפואי סבר כי יש לנהוג ביולדת כמו במטופלים אחרים, ויש לטפל בהן כאשר הן מבודדות מיקיריהן או מכל גורם מפריע אחר. עם הזמן, הנשים החלו לדרוש שינוי. כך קרה שקרובי משפחה הורשו ללוות את היולדות. הבעל נכנס לחדר לידה לסייע לאשתו בהבאת ילדם המשותף לעולם. שינוי זה היטיב עם חלק מהנשים (וגם עם חלק מהבעלים).

היו כאלה שהרגישו שהתמיכה מהבעל לא מספיקה והן צריכות עזרה מקצועית יותר. כך הגיעו הדולות - תופעה מבורכת בעולם הלידות. הלידות בהן נוכחות דולות הן טובות יותר מכל היבט אפשרי, ועובדה זו הוכחה מחקרית מעבר לכל ספק. 

על המיילד כבר חשבת?

הצעד הבא היה בחירת הרופא המיילד. בארצות רבות אפשר לבחור מיילד ואפילו לשמור על הרצף הטיפולי - אישה יכולה לבחור להיות מלווה בלידה על ידי אותו גורם שליווה אותה בהריון. בארץ אנחנו מפגרים אחרי ארצות אלה, אך ניצנים של התופעה מבצבצים בשטח. בלידות בית האישה בוחרת, ויש גם בתי חולים בהם ניתן לבחור מיילד מבעוד מועד.

יש לציין כי רוב הנשים בישראל לא יודעות שיש להן את האפשרות הזו. עובדה זו היא די מפתיעה. בעיקר אם בוחנים מה קורה בתחום ההריון; זוגות משקיעים זמן, אנרגיה ואמצעים רבים, כדי לעשות את המקסימום ולהביא ילד בריא הביתה, ואילו בתחום הלידה לא נעשה דבר כדי להמשיך ולקיים את אותה השתדלות.

נוצר מצב שבחירת המיילד נותרה בידי המזל. או שנופלים על מלאך שהתאים בול, או על צוות עייף וחסר מוטיבציה שאינו מעורר אמון. כשהכל זורם יפה ואין תקלות, מילא. אך לפעמים צריך להחליט החלטות גורליות ולפעמים יש לבצע בדחיפות פרוצדורות מורכבות הדורשות רגישות ומיומנות.

תינוק שנולד עטוף שוכב על אימו
הכי קרוב אלייך, אמא. תינוק נולד | צילום: Dr. Heinz Linke, Istock
זה בדיוק המקום לציין כי זה לא שאין לזוגות היולדים מודעות לצרכים שלהם, דווקא יש. הרבה זוגות באים לחדר הלידה עם תכנית לידה עליה שקדו לא מעט זמן, והקפידו לבחור כל מילה. הצרכים ידועים. מה שחסר הוא לדעת שניתן לתכנן לידה בבית חולים כאשר המלווה (מיילדת או רופא) אינו נמצא שם באקראי, אלא נבחר להיות שם לאחר תהליך בחירה הולם.

בתכניות הלידה זוגות כותבים משפטים כמו "אנחנו מבקשים שתיידעו אותנו בכל שינוי במצב היולדת או העובר ושתשתפו אותנו בקבלת החלטות"; "אנחנו מבקשים לא לחתוך את חבל הטבור מיד עם הלידה"; "אני מבקשת שמיד עם הולדת בני, הוא יונח על בטני"; "אני מעדיפה שלא יחתכו אותי"; "אני מנסה ללדת בלי אפידורל, אשמח שלא תשאלו אותי אם אני רוצה. ברגע שארצה, אבקש"; "אני מבקשת שתכבדו את רצוני ללדת בכריעה" וכו'. 

מה שעולה מרוב הבקשות, זאת הקפדה על שימוש בשפה ברורה. לכל פסיק ורווח יש תפקיד. המטרה היא לבקש באסרטיביות, מבלי לפגוע חס וחלילה בכבודו של הצוות. זו לוליינות מילולית שלעיתים מביכה: הרי כל בקשה כזו הייתה צריכה להיענות בחיוב על ידי הצוות הרפואי מבלי להניד עפעף ובלי מילת ביקורת אחת. הלידה שייכת לאישה. הדרך בה תינוקות מתקבלים, המגע עור בעור עם אמא, הריחות, המבטים, האהבה שרק אמא יכולה לתת - כל אלה הם בעלי חשיבות מכרעת לכולם, לאמא, לאבא, ובעיקר לתינוק.

החשיבות הזו לתינוק היא הבסיס לטענה שלא רק שלאישה יש זכות בחירה בלידה, יש לה גם חובה לממש זכות זו: אני חייבת לתבוע את זכות הבחירה כדי שאוכל ללדת בדרכי, דבר שיגרום לי להאמין יותר בעצמי. וכי זו האחריות שלי כלפי בני - לדאוג לצרכיו מרגע היוולדו, כדי שלא יחווה אלימות אלא חום רכות ואהבה מרגע לידתו. זאת חובתי כאם. וזו גם חובתך כאב.

אז איך בעצם בוחרים מיילד?
קודם כל, חשובה ההיכרות הקודמת. כאשר האישה מכירה את המיילד בזמן ההריון, זה נותן לה בטחון שמה שיתרחש בחדר לידה יהיה על פי רצונה וצרכיה. ההיכרות מאפשרת למיילד לדעת מה חשוב לזוג בנוגע להרבה מאוד סוגיות. חשוב לוודא שזהו אדם שיעשה את המירב והמיטב על מנת שהיולדת תעשה את זה בדרכה שלה, מתוך אמונה עמוקה בטיב החוויה ובתוצאה הסופית, הן עבור היולדת והן עבור התינוק. בעל מקצוע זה ייבחר על פי אישיותו, נסיונו, סגנונו, אמונותיו, ולפי כל אמת מידה שחשובה ליולדת.

ליווי משפחות בהריון זאת פעילות מענגת מאין כמוה. המעמד הזה מאפשר לחלק מאתנו, הרופאים, למלא ייעוד. באווירת הביחד שההריון משרה, נוצרים קשרים עם ההורים לעתיד ועם תינוקותיהם. לעתים קרובות, יחסים אלה חזקים ומהנים לכל החיים. מבחינתי, להיות המיילד של אותן המשפחות זאת כמיהה, זה אקט טבעי ומתבקש. וכגודל השמחה על ליווי ההריון, כך גודל האכזבה על שהליווי בלידה אינו מתאפשר, בעיקר כי המערכת עדיין לא בנויה לכך. 

תנו לשינוי לצמוח

במצב הנוכחי, הפתרון היחיד המבטיח את מימוש זכות הבחירה שלך בלידה, הוא לידה פרטית.
במצב העניינים הנוכח, על המערכת הרפואית להתארגן באופן כזה שיתקיימו שני תנאים: עלות בחירת מיילד תהיה כלולה בסל השירותים או לכל היותר תהיה כלולה בשירותים של הביטוחים המשלימים של קופות החולים, ועל בתי החולים להיות פתוחים לקבל כל מיילד/ת בעל רשיון כחוק.

לכן, נשים, מומלץ לשנות את התפיסה באופן כזה, שבחירת המיילד תעמוד גבוה בסולם העדיפויות, הרבה יותר גבוה מאשר, למשל, באיזה בית חולים ללדת. לרוב, נשים בוחרות בתי חולים מתוך תחושה שהן מרגישות בטוחות יותר בחלק מהם. תחושה מוטעית זו, מביאה אותן ללדת לעיתים במסדרונות עקב הצפיפות הרבה השוררת באותם חדרי הלידה.

בפועל, אין הבדל משמעותי בבטיחות בין חדרי הלידה השונים. ובאופן כללי, יש לזכור כי בחירת מיילד מבטיחה שרוב הבחירות החשובות, העקרוניות שלכן הנוגעות לכן אישית, ולתינוקותיכן, תתקיימנה.

לטור הקודם: האם לעובר שלך יש חוש הומור?
לכל הטורים של ד"ר קרלוס רוזנברג

לאתר הבית של הגינקולוג ד"ר קרלוס רוזנברג