טרמפולינות ביתיות הן דבר שניתן למצוא כמעט בכל בית עם חצר או אפילו מרפסת. למעשה, העיגול הקופצני פופולרי כל כך עד שלאחרונה הפך לספורט אולימפי של ממש, והורים אוהבים אותו כי הוא מאפשר לילדיהם להוציא מרץ מבלי שיצטרכו לרדוף אחריהם. אך כנראה שהשמחה והצהלה המקפצת יצטרכו לבוא לסיום בקרוב, מאחר שאקדמיית רופאי הילדים האמריקניים יצאה לאחרונה בהנחיה מפורשת למגר את הטרמפולינות הללו מהנוף הביתי, בגלל מספר גדול מדי של תאונות שנגרמות בעקבותיהן.
רשתות המגן אינן מנועות פגיעה
על פי נתוני האגודה, בשנת 2009 דווחו בארה"ב מעל מאה אלף פציעות חמורות מטרמפולינות ביתיות, ושהרשתות שנוספו סביבן בשנים האחרונות כאמצעי מגן אינן משפרות את הנתונים. אחד האנשים העומדים בראש רשימת התומכים בהמלצה והאזהרה החדשה היא קרולין פרודי, אם לדסטיני בת ה-8, שלפני כמה חודשים קיפצה לה בשמחה על הטרמפולינה בחצר ונחתה על הראש והצוואר, ולא יכלה לקום. "תחילה חשבתי שהיא משותקת, בגלל איך שנחתה", נזכרת האם מוושינגטון, אחות במקצועה. "מסוק הרים את דסטיני ולקח אותה לבית החולים, שם מצאו שלא שברה דבר, אך סבלה מזעזוע מח. זו היתה אנחת רווחה גדולה, אך מיד סילקתי את הטרמפולינה והמלצתי לכל מכרי לעשות כך. עקבנו אחר הוראות הבטיחות של הטרמפולינה, לעולם לא קפץ עליה יותר מילד אחד, ורק במרכזה, ועדיין זה היה מסוכן, ויכול היה להסתיים באסון".
למעשה, ארגון רופאי הילדים מנסה כבר שנים רבות לשפר את בטיחותן של טרמפולינות ביתיות, אך על פי ד"ר מישל להבוץ, העומדת בראש צוות מוציאי ההנחיה החדשה, זה לא עוזר. להיפך. "השינויים שערכו יצרני הטרמפולינות, כמו הרשתות בצדדים, נותנים להורים תחושת ביטחון מדומה. על רופאי הילדים להסביר להורים באופן אישי שמדובר בציוד ספורט שאינו בטיחותי. אנו ממליצים להוציא אותו מסביבות משפחתיות, ולהמליץ גם לשכנים לעשות כן.
"אם כבר מחליטים לתת לילד להשתמש בטרמפולינה יש לקחת בחשבון את הסיכונים ולפקח היטב. משום מה הורים רואים את הקפיצים והמשטח וחושבים שזה בטוח, אבל ברגע שהמשטח מתחיל לנוע, מתחילה הסכנה. בעיקר אם יותר מילד אחד קופץ".
ד"ר להבוץ צודקת. על פי הנתונים הרשמיים כפי שנאספו על ידי אתר 'לגדול בטוח' ייעוץ והדרכה לבטיחות ילדים, כ-75 אחוז מהתאונות מתרחשות כשיש יותר ממשתמש אחד על המשטח. בכל המקרים האלה, זה שחוטף הוא לרוב הילד הצעיר יותר. כ-30 אחוז מבני ה-6-17 שנפצעו מטרמפולינות סבלו משברים בעצמות, לעומת בני החמש ומטה, מתוכם 48 אחוזים שברו גפיים במהלך התאונה. עוד פציעות שגורות הן שרירים שנתפסים, זעזועי מח, פצעים מנפילות ויציאת איברים מהמקום. אחת ממאתיים מהפציעות, סופה בנזק נוירולוגי קבוע. 22 אחוזים מהתאונות בלבד נגרמות מנפילה מהמשטח.
"מנסיוני, אפילו לאחר תאונה, ההורים לא יסירו את הטרמפולינה", אומרת ד"ר להבוץ. "ההורים לא מבינים שלא מדובר פה בתאונה חד פעמית ויוצאת דופן, אלא במכשיר מסוכן".
מתוך הבנה שלא כל ההורים יגיבו כמצופה מהם, הדו"ח החדש הגיע מלווה ברשימת המלצות להורים אשר לא מתכוונים לסלק את הטרמפולינה מהבית, וגם לרופאי הילדים:
- על הטרמפולינה להיות מוצבת על משטח ישר, כשהסביבה המיידית שלה נקייה מדברים חדים ומסכנים.
- נדרשת השגחה אקטיבית של מבוגר המודע לסכנה בכל רגע נתון.
- על רופאים להזהיר את כל המטפלים מהסכנה ולהמליץ שלא להשתמש בטרמפולינות כבמשחק.
- חשוב לזכור כי הרשתות ושאר אמצעי הבטיחות הוכחו כלא יעילים.
- נסיונות כושלים בקפיצות וסלטות הם הגורמים העיקריים לפציעות בעמוד השדרה ופציעות בלתי הפיכות.
"לטרמפולינה יתרונות רבים"
טל תגר, מנכ"ל חברת איסמור, המתמחה בייבוא טרמפולינות, מציין כי הטרמפולינה דווקא מומלצת לשימוש על ידי רופאים ואורטופדים, ובשימוש יומי היא בעלת יתרונות בריאותיים רבים, ביניהם שיפור בתפקוד המנטלי וביכולת הלימוד, שמירה על כושר גופני וסיוע בהפחתה במשקל, חיזוק מערכת החיסון, שיפור הקואורדינציה ועוד.
"הבעיה היא שאנשים רבים מחפשים ברכישת טרמפולינה רק את המחיר ולא את הבטיחות, מה שעלול לסכן את הקופץ", הוא אומר. "חשוב מאוד להקפיד על כללי הבטיחות בקפיצה ולהקפיד על רכישת טרמפולינה בטיחותית. יש לוודא כי לטרמפולינה לא פחות מ-12 רגליים שישמרו על יציבותה. גובה הטרמפולינה מהרצפה חייב להיות לפחות שלושה מטרים, היות ובטרמפולינה נמוכה יותר הקופץ עלול להיתפס עם הצוואר בקצה הרשת. הרשת חייבת להיות פנימית כדי שהקופץ לא ייתפס על ידי הקפיצים. בנוסף, קשת הברזל צריכה להיות מחוץ לתחום הקפיצה כדי למנוע פגיעה בזמן הקפיצה. כמו כן, טרמפולינת חצר ממוצעת בקוטר של 3 מטרים אמורה לשקול 80 קילו לפחות. משקל נמוך יותר מצביע על חיסכון בברזל שפוגע ביציבות, בכושר ההעמסה והבטיחות של הטרמפולינה. מומלץ לדרוש מהמוכר הוכחה על משקל הטרמפולינה".