החורף השנה אולי לא גשום כפי שהיינו רוצים, אבל הטמפרטורות ירדו והלילות קרים יחסית. אחת הסכנות הנשקפות לכלבים שלנו בעונה זו היא הגעה למצב של היפותרמיה – איבוד חום הגוף, שיכול לגרום למוות, אם לא מטופל בזמן.
הטבע אמנם צייד את הכלבים (ואותנו) במערכת לוויסות ולשמירה על חום גוף קבוע, גם בסביבה בעלת טמפרטורה משתנה ועם זאת, לא תמיד הם יכולים לשמור על חום גופם ותפקידינו לסייע להם בכך.
מי צריך לדאוג?
קיימות מספר קבוצות סיכון להיפותרמיה שחשוב להכיר:
גורים - גורים הם תינוקות, לגופם שטח פנים גדול יחסית אל מול משקלם הנמוך ולכן קצב איבוד החום לסביבה גדול. נוסיף לכך את אי יכולתם לווסת חום גוף כראוי בחודשים הראשונים לחייהם ונקבל מצב מסכן חיים, תוך פרק זמן קצר מאד.
בעלי חיים קשישים - מנגנוני ויסות חום הגוף של בעלי-חיים קשישים (בדיוק כמו אצל האדם) מגיבים לאט, בעצלתיים וביעילות נמוכה יחסית לסביבה. קצב איבוד החום גדול ואינו עומד ביחס ישר לקצב ייצור החום, מכאן שהסיכוי להיפותרמיה גבוה.
בעלי חיים חולים - מנגנוני ויסות חום הגוף בבעלי חיים חולים אינם מתפקדים כראוי, מאחר ומירב האנרגיה מושקעת בהגנה על הגוף מפני גורמי המחלה ובשיקומו. אי לכך, קצב ייצור חום הגוף קטן יחסית לקצב איבודו לסביבה.
תזונה לקויה - בעלי חיים הסובלים מתזונה לקויה יחסרו את האנרגיה הדרושה לגוף על מנת לווסת את הטמפרטורה. לאחר שימוש בכל מאגרי הגוף (שומן ולאחר מכן שריר), לא יוותר מקור אנרגיה להפעלת מנגנוני ויסות חום הגוף ובעל החיים ילקה בהיפותרמיה.
כלבים לאחר תספורת - חלק ניכר מבעלי הכלבים מספרים את כלבם באביב ובסתיו על מנת למנוע לכלוך בבית שמקורו בהחלפת פרווה נורמאלית. בכך חוטאים הבעלים (שלא במתכוון) ומותירים את הכלב ללא שכבת הבידוד הנחוצה לו לשמירה על חום גופו. במילים אחרות: אין לספר כלב בסתיו.
חיית מחמד הנמנית על אחת מקבוצות אלו, לא תוכל לשרוד את שינויי מזג האויר ללא עזרתנו. עלינו לשכנה בבית ולדאוג לה, שכן היא חסרה את היכולת הפיזיולוגית לעשות זאת בעצמה.
איך נזהה היפותרימיה וסימני פגיעות קור?
במצב של היפותרמיה נבחין במספר סימנים:
אפטיה / אדישות
ירידה בתפקוד היומיומי הרגיל (הליכה, אכילה, שתיה, משחק וכו')
רעד שרירים וצמרמורות
כחלון עור (בחתולים ובכלבים בהירים באזורים חסרי פרווה)
התכווצויות שרירים בכל חלקי הגוף
גפיים קרות ולעיתים מכוסות בכוויות קור
במצבים אלו יש לגשת מייד לרופא וטרינר. ירידה של חום גוף עד ל-36 מעלות צלסיוס ניתנת לטיפול בנקל בכל מרפאה, אולם אם תרד הטמפרטורה מתחת לכך מדובר בסכנת חיים ממשית.
מה עושים כדי למנוע היפותרמיה?
בחודשים הקרים מומלץ להשאיר את בעל החיים בבית ולהוציאו החוצה רק לטיולים. יש לייבש היטב את בעל החיים לאחר השהיה בחוץ ולוודא כי הוא נכנס הביתה יבש ונקי. יש להקפיד על מרבץ ראוי לבעל החיים, מקור חום, מזון איכותי ואם יש צורך גם לכסות הגוף.
שמרו על המרבץ יבש, חמים ומבודד: איזור הרביצה / מנוחה / שינה של בעל החיים שברשותנו חייב להיות מוגן מרוח ומגשם (לפחות שלושה וחצי קירות וגג), יבש חמים ומבודד. כדאי להגביה את מצע השינה מהרצפה הקרה ולרפדו היטב בשמיכות כדי שבעל החיים יוכל להתכרבל בהן. יש למנוע מצב בו יחדרו מים אל איזור השינה וירטיבו את המצע.
אצל ציפורים החיות בכלוב מחוץ לבית, יש לדאוג לכסות שלושה צדדים של הכלוב ולמנוע חדירת רוח וגשם לכלוב, יש להציב בכלוב קופסאות קינון מרופדות ומקור חום באיזורים קרים.
קרבה אל מקור חום: כמובן שכל בעל חיים יהנה ממקור חום בחורף בדיוק כמו האדם. יש להקפיד על מקור חום בטיחותי (לא אש או מפזר חום) ובה בעת יש לשים לב, קרבה גדולה מדי למקורות חימום עלולה לגרום לכוויות חמורות.
כסות גוף טבעית ומלאכותית: כאמור, אין לפגוע בכסות הגוף הטבעית של בעל החיים. פרווה ונוצות הם חלק חשוב במערך ההגנה מפני קור.
בעלי חיים בעלי פרווה קצרה, בעלי חיים רזים ובעלי חיים בעלי רגישות מיוחדת לקור יהנו ממגוון המוצרים הנלווים הקיימים בשוק כגון סוודרים, מעילים, ברדסים, כובעים ועוד.
אוכל: מזון מהווה מקור לאנרגיה לפעילות מערכות הגוף, מזון איכותי וטוב יספק לחיית המחמד שברשותכם את כמות האנרגיה הדרושה כדי להתמודד כראוי עם שינויי הטמפרטורה עם החורף בארץ.
בכל שאלה או אי בהירות יש לפנות לרופא הווטרינר המטפל לשם יעוץ.